קרן ארנונה ממשלתית תצמצם פערים - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קרן ארנונה ממשלתית תצמצם פערים

הרציונל העומד מאחורי הקמת קרן ארנונה ממשלתית הוא שמקור ההכנסה המשמעותי של רשויות מקומיות הוא לא ארנונה ממגורים, אלא ארנונה מאזורי תעסוקה ותעשייה וארנונה שמשלמים מוסדות ממשלתיים

2תגובות

תשעה חודשים לאחר מערכת הבחירות שהעניקה למשה כחלון את תיק האוצר שאותו רצה, יש סימנים ראשונים לכך שהוא עשוי לממש את הבטחת הבחירות שלו ולהקים קרן ארנונה ממשלתית, שתרכז את תשלומי הארנונה הממשלתיים בכל המדינה ותחלק אותם באופן דיפרנציאלי בין כלל הרשויות המקומיות בישראל.

על פי TheMarker, כחלון הגיע להסכמה עם שר הביטחון, משה יעלון, שלפיה כל כספי הארנונה שמשלם משרד הביטחון יועברו לקרן ממשלתית שתקום בקרוב. מכיוון שמשרד הביטחון הוא משלם הארנונה הגדול במדינה - כחצי מיליארד שקל מדי שנה - אם ייצא לפועל ההסכם, זה יהיה צעד משמעותי בדרך לקרן. ואולם הצהרת הכוונות לבדה אינה מספיקה.

שר האוצר משה כחלון בוועדת הרפורמות
מיכל פתאל

הרציונל העומד מאחורי הקמת קרן ארנונה ממשלתית הוא שמקור ההכנסה המשמעותי של רשויות מקומיות הוא לא ארנונה ממגורים, אלא ארנונה מאזורי תעסוקה ותעשייה וארנונה שמשלמים מוסדות ממשלתיים. כך גם נמצא במחקר משותף לעמותת סיכוי ומרכז אינג'אז, שהראה כי המשבר הכלכלי העמוק שבו שרויות רשויות ערביות רבות לא נובע מבעיות בתשלום הארנונה של תושביהן, אלא מהפער העצום הקיים ביניהן לבין מרבית הרשויות היהודיות בכל הנוגע להכנסות ארנונה עסקית, לרבות מתקני ממשלה ותשתיות לאומיות שונות. המחקר קבע חד־משמעית כי הטענה שמצבן הכלכלי הקשה של הרשויות הערביות הוא תוצאה של אי־גביית ארנונה מתושבים היא טענת שווא והאשמת הקורבן.

על פי המחקר, פערים בגביית ארנונה ממגורים מסבירים כ–10% בלבד מהפער בתקציבי הרשויות הערביות לעומת הרשויות היהודיות הנמצאות באותו אשכול סוציו־אקונומי. לעומת זאת, הפער הגדול בהכנסות פוטנציאליות מארנונה (בעיקר מאזורי מסחר, תעסוקה ותעשייה, משרדי ממשלה ומתקני תשתית) מסביר כ–65% מהפער בין רשויות יהודיות לערביות. אם המדינה רוצה לסגור את הפער הגדל והולך בין הרשויות החזקות למוחלשות (שרובן המכריע ערביות), הקמת קרן ממשלתית שתחלק מחדש באופן שווה וצודק את תשלומי הארנונה העצומים של המדינה היא ללא ספק צעד בכיוון הנכון.

לאורך השנים השקיעו ממשלות ישראל בצורה מאסיבית ביישובים יהודיים ובמקביל התעלמו והפלו לרעה את הרשויות המקומיות הערביות. יתר על כן, ההשקעה והפיתוח של הרשויות היהודיות נעשו במקרים רבים באמצעות הפקעת אדמות ומשאבים מידי הרשויות הערביות והשקעה של מיליארדי שקלים ברשויות היהודיות שקמו על אותן אדמות.

מעבר לכך, גם המעט שהיה אפשר לעשות, כמו חלוקת תקציבי הארנונה שמניבים המוסדות והמשרדים הממשלתיים הפזורים באזורים שונים במדינה ובעיקר בערים הגדולות, בצורה שוויונית - לא נעשה. באופן מסורתי, מתקני מדינה וממשלה, ובמיוחד מתקנים ביטחוניים שונים שהניבו הכנסות ארנונה אדירות, הוצבו בערים גדולות וחזקות כלכלית, מה שגרם להגדלה עקבית של הפערים הכלכליים בינן לבין היישובים הערביים העניים.

ג'סר א-זרקא
נמרוד גליקמן

עד לאחרונה הרשויות הערביות קיבלו פחות מ–1% מהארנונה הממשלתית ואפילו המעט שקיבלו נגזל מהן חלקית על ידי החלטות שרירותיות כמו העברת הארנונה שבית משפט השלום בנצרת היה משלם לעיריית נצרת לנצרת עילית השכנה - אף שבית המשפט ניצב על אדמות נצרת.

בהקשר הזה, ההבנות בין משרד האוצר למשרד הביטחון הן בשורה חיובית שמהווה צעד ראשון קדימה, אך מצריכות עוד הרבה צעדים אחרים כדי להשלים את התמונה ולהעביר את הרשויות המקומיות המוחלשות במדינה ובעיקר הרשויות הערביות, ממצב של נחשלות וקיבוץ נדבות למצב של איתנות ועמידות כלכלית. בטווח הבינוני והארוך, מצב זה ישתלם גם למדינה וגם לאזרחים הערבים שחיים ברשויות אלה.

עבד כנאענה הוא מנהל שותף של מחלקת מדיניות שוויונית בעמותת סיכוי - לקידום שוויון אזרחי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם