הגיע הזמן לחשוף את הקיפוח הנשי בתקציב - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הגיע הזמן לחשוף את הקיפוח הנשי בתקציב

חובה לקדם חוק בנושא תקציב מגדרי, שאותו לא ניתן לשנות בקלות, בהתאם לכל גחמה ממשלתית כזו או אחרת

6תגובות

החקיקה בישראל מבטיחה שוויון זכויות לנשים, המהוות כמחצית מאוכלוסיית המדינה. למרות זאת, הן סובלות מאי־שוויון כמעט בכל תחומי החיים. הן מרוויחות פחות, מנוצלות יותר בשוק העבודה, ולא מיוצגות בצורה שווה במרחב הציבורי ובזירה הפוליטית.

בדיוק מסיבה זו, הוקמה במהלך הכנסת ה–19 ועדה לבחינה מגדרית של תקציב המדינה, בראשות סגנית הממונה על התקציבים, יעל מבורך, שכללה נציגים ממשרד האוצר, אקדמאיות ונשות מקצוע. בכך הצטרפה ישראל למדינות מערביות רבות, המחויבות לשוויון וחורתות ערך זה על דגלן.

יעל מבורך
לע"מ

הבחינה המגדרית של תקציב המדינה מציגה לראשונה את החלוקה התקציבית על פי מגדר, מתוך מטרה להגדיל את השוויון בין גברים לנשים ולקדם שקיפות ויעילות בתהליך התקצוב. ההנחה המרכזית היא שהתקציב אינו כלי נייטרלי, אלא כלי פוליטי, המשקף סדרי עדיפויות כלכליים וחברתיים.

לכן, הניתוח המגדרי מאפשר להתאים או לשנות את המדיניות והתקציב הקיימים, כך שיקדמו שוויון מגדרי. לא מדובר רק באופן הקצאת הכספים לכל אחד מהמגדרים, אלא בבחינה מעמיקה של נתונים בתחומים שונים, לרבות מספר המרצים לעומת המרצות במערכת ההשכלה הגבוהה, מספר המועסקים מול המועסקות במשרדי הממשלה ועוד.

מסקנות הוועדה אושרו בשנה שעברה בהחלטת ממשלה, שקבעה יישום הדרגתי של הניתוח המגדרי של תקציב המדינה, וכן של הטמעת החשיבה המגדרית בתהליכי התקצוב בתוך ארבע שנים. בעקבות כך, לקראת אישור תקציב 2015, שלא אושר בסופו של דבר בשל הבחירות לכנסת, התחילו אחדים ממשרדי הממשלה להעביר נתוני תקציב מפולחים מגדרית, שחשפו תמונת מצב לא פשוטה.

לדוגמה, מנתונים ראשוניים שהעביר משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, עולה כי 51% מהמועסקים במשרד הם נשים. למרות זאת, השכר הממוצע (ברוטו) של הנשים במשרד היה 12.22 אלף שקל בחודש, שהם 41% מהוצאות השכר של המשרד, לעומת 18.13 אלף שקל בחודש לגברים, שמהווים 59% מהוצאות השכר.

גם הניתוח המגדרי של תקציב רשות החברות שהציג משרד האוצר, חשף תמונה בעייתית. אם ב–2013 שיעור הדירקטוריות בחברות הממשלתיות היה 48%, הרי ששנה לאחר מכן הוא הצטמצם דרסטית ל–38% בלבד.

באופן דומה, נתוני התעסוקה של משטרת ישראל, כפי שהועברו לקראת תקציב 2015 על ידי המשרד לביטחון פנים, לא מציגים תמונה מעודדת במיוחד. מתוך 23,078 שוטרים שהועסקו במשטרה נכון לאוקטובר 2014, 18,112 הם גברים ורק 4,966 נשים.

החלטת הממשלה אמנם קיימת ותקפה, ואף מונתה בישראל לראשונה שרה לשוויון מגדרי התומכת בהטמעתה, אבל כדי שניתן יהיה בעתיד לעשות שינוי אמיתי, הגיע הזמן שהחלטת הממשלה בנושא התקציב המגדרי תובהר לפרטי פרטים ותעוגן בחוק. משרדי הממשלה זכאים אמנם לקבוע את חלוקת תקציבם, אבל הציבור זכאי לדעת איך הוא מחולק מגדרית. כך, משרד התרבות והספורט ידאג לתמיכה מספקת לספורטאיות, ומשרד החינוך יפעל לכך שמספר החוקרות במדעים מדויקים וטכנולוגיה יתקרב לזה של החוקרים.

כעת, דווקא כשראש הממשלה, בנימין נתניהו, העביר באחרונה בכנסת מתווה לתקציב דו־שנתי ל–2015–2016, חובה לקדם חוק בנושא תקציב מגדרי, שאותו לא ניתן לשנות בקלות, בהתאם לכל גחמה ממשלתית כזו או אחרת.

הכותבת היא חברת כנסת ממפלגת יש עתיד, לשעבר יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה ולשוויון מגדרי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם