לא להוציא לפנסיה את האג"ח המיועדות - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא להוציא לפנסיה את האג"ח המיועדות

המודל שיפריד את הנפקת האג"ח המיועדות מתקציב המדינה יאפשר לחוסכים תשואה סבירה וחסרת סיכון בחלק הסולידי בתיק ההשקעות, ובמיוחד ישחרר את החוסכים המבוגרים מחשש של נפילה בבורסה 
ערב היציאה לפנסיה

תגובות

באחרונה מתקיים דיון במשרד האוצר ומחוצה לו בנושא הטבות הממשלה לפנסיה, והאג"ח המיועדות המונפקות לקרנות הפנסיה בפרט ("האם הגיע הזמן להוציא לפנסיה את האג"ח המיועדות?",
22 בפברואר 2015, TheMarker).

לדיון הצטרפו גם ד"ר מיכאל שראל וד"ר שמואל אברמזון, בנייר עמדה בנושא ההטבות לחיסכון הפנסיוני — והם מבקשים לבחון מחדש את ההצדקה לקיומן של האג"ח המיועדות ואופן חלוקתן.

ההסתכלות הזאת על האג"ח היא בעיקר תקציבית: כמה הן לכאורה עולות, והאם ניתן לנצל את התקציב הזה כדי לסייע לחיסכון הפנסיוני בצורה טובה יותר. יש לציין כי ירידת ריביות האג"ח הממשלתיות הסחירות מעלה את ה"עלות" כביכול של האג"ח המיועדות, אף שהתנאים והריבית שלהן לא השתנו בשנים האחרונות. ואולם, ההתייחסות לא מתחשבת די הצורך בשיקולים של ניהול סיכונים והיקף הסיכונים המקובלים בעולם המימון.

ברוב מדינות OECD, קצבת הזקנה — שהיא הכנסה חסרת סיכון מבחינת הפנסיונר ומשולמת על ידי המדינה — גבוהה במידה רבה מהמקובל בישראל. לפיכך, בישראל יש חשיבות להגבלת הסיכונים בפנסיה הפרטית.

בעבר, נהג המעסיק במגזר הציבורי להבטיח את הפנסיה לעובד הפורש בהסדר פנסיה תקציבית. במגזר הפרטי וההסתדרותי הדבר נעשה באמצעות קרנות הפנסיה הוותיקות, שהבטיחו לחוסך את גובה הקצבה הצפויה. החוסך לא היה חשוף לסיכונים של תשואת שוק, עליית תוחלת חיים, שינויים בגובה הריבית ועלויות 
לא ידועות אחרות.

ביטולם של הסדרים אלה שיפר אמנם את היציבות הפיננסית של המעסיק הציבורי ושל הגופים המוסדיים, אך בה בעת הגדיל את גורמי הסיכון והקטין את היציבות של החוסך. כיום חשוף החוסך לשינויים בדמי הניהול ובעלויות הנלוות (בכפוף לתקרה המותרת בתקנות), לשינויים במקדם הקצבה עקב עליית תוחלת החיים ושינויים בריבית חסרת 
הסיכון בשוק, וכמובן לתשואה על תיק ההשקעות והתנודות בו.

העוגן המשמעותי שנותר אפוא הוא האג"ח המיועדות, שגם שיעורן הופחת מ–70% מכספי קרנות הפנסיה עד 2003 ל–30%, והן אינן מונפקות כלל לקופות הגמל. לפיכך, יש חשיבות דווקא לחיזוקן של האג"ח, הוספתן לקופות הגמל והגדלת שיעורן לחוסכים המבוגרים 
בקרנות הפנסיה.

לגבי העלות התקציבית של האג"ח המיועדות, בעבר הצעתי כאן ("לחזק את אחריות הממשלה לפנסיה", 22.8.2013) ובניירות עמדה שהוגשו לאוצר, מודל שיפריד את הנפקת האג"ח המיועדות מתקציב המדינה, וישקיע את הכספים שיגויסו בקרן השקעות ציבורית, בדומה לקרן תמלוגי הגז. במודל זה התחייבות המדינה תגובה בתיק נכסים שינוהל לטווח ארוך, והמדינה תהיה חשופה רק להפרשי תשואה.

מודל זה יכול לאפשר לחוסכים תשואה סבירה וחסרת סיכון בחלק הסולידי בתיק ההשקעות, ובמיוחד ישחרר את החוסכים המבוגרים מחשש של נפילה בבורסה 
ערב היציאה לפנסיה.

הכותב הוא יו"ר פורום 
החוסכים לפנסיה בישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם