המפקידים בשווייץ יכולים
 להמשיך לישון בשקט - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
סודיות בנקאית

המפקידים בשווייץ יכולים
 להמשיך לישון בשקט

אנשים עדיין יוכלו להסתיר את זהותם מאחורי חברות, נאמנויות וקרנות

תגובות

חשיפת הרשימה של יותר מ–100 אלף מחזיקי חשבונות בבנק HSBC בשווייץ, ובהם כ–6,500 ישראלים שהחזיקו בסניף בז'נווה כ–10 מיליארד דולר, מסעירה את העולם - ובצדק.

פרסום הפרטים לגבי סכומי הכספים שהוחזקו ותרשומות שיחות הטלפון והפגישות החשאיות שהתקיימו עם בעלי החשבונות, מספקים הצצה לעולם מקביל וסודי המתנהל ממש מתחת לאפנו. העובדה כי רשימה זו פורסמה די סמוך לידיעות על חקירת "פרשת הבנק השווייצי" שמנהלת רשות המסים בישראל, ולקנס האדיר שהוטל באחרונה על בנק לאומי בעקבות סיועו ללקוחות אמריקאיים להתחמק מתשלום מס, מעלה את השאלה אם עידן הסודיות הבנקאית הגיע לסיומו.

ואמנם, בעקבות מנדט שניתן לו על ידי G20, פירסם OECD ביולי 2014 תקן דיווח חדש בנוגע לחילופי מידע אוטומטיים הנוגעים לחשבונות פיננסיים לצורכי מס. ישראל אמנם עדיין לא חתמה על אמנה המחייבת אותה להחליף את המידע, אך הכריזה כי עד תום 2018 תצטרף למדינות נוספות שהתחייבו לעשות כן. התקן החדש הוא אבן דרך חשובה ומשמעותית להגברת השקיפות הפיננסית, שכן הוא אמור לאפשר לרשויות המס לשים את ידן על כספים ונכסים שחמקו מתשלום מס, ואף לשמש אמצעי הרתעה מפני אי־דיווח. עם זאת, בחינת התקן מגלה לא מעט פרצות המפחיתות משמעותית את יכולתו לשמש כלי אפקטיבי לניגוח הסודיות הבנקאית ולמיגור ההתחמקות ממס.

שווייץ
אי־אף־פי

כך למשל קובע התקן כי מידע לגבי חשבונות בנק שייפתחו עד 2016 ייכלל רק אם קיימת בחשבון יתרה הגבוהה מ–250 אלף דולר - מה שיאפשר לבעלי החשבון להיערך כדי לארגן את נכסיהם מחדש, באופן שלא יצריך דיווח. בנוסף, אנשים עדיין יוכלו להסתיר את זהותם מאחורי חברות, נאמנויות וקרנות, באמצעות חלוקת הבעלות בחברה לארבע - מאחר שבנקים נדרשים לאסוף מידע רק לגבי אלה ששיעור החזקתם בחברה גבוה מ–25% - או בטענה שהכנסותיהם נובעות מעסק ולא מהשקעה פסיבית, ולכן אין הבנק נדרש לאסוף עליהם מידע. יתרה מכך, המידע שיוחלף יוכל לשמש את הממשלות רק לביצוע חקירות בנוגע להתחמקות ממס, אך לא לחקירות הקשורות בהלבנת הון ושחיתות.

זאת ועוד, מדובר במנגנון וולונטרי בלבד, ובשלב זה אימוץ התקן על ידי מדינה מסוימת אינו מחייב אותה לחתום על הסכם רב־צדדי עם כלל המדינות שאימצו אותו, אלא יש ביכולתה לבחור, לפי שיקול דעתה, להחליף מידע עם מדינות מסוימות בלבד באופן דו־צדדי, כאילו מדובר באתר היכרויות. בהתאם לכך, שווייץ כבר הודיעה כי בכוונתה לחתום על אמנות דו־צדדיות בלבד, ורק עם מספר מוגבל של מדינות שעמן יש לה קשרים כלכליים ופוליטיים הדוקים. לאור זאת, יש סיכוי לא רע שישראלים שמחזיקים מיליוני דולרים בבנקים בשווייץ מבלי לדווח עליהם לרשויות המס בישראל יוכלו להמשיך לישון בשקט.

אך הפרצות בתקן הדיווח אינן הבעיה היחידה. הקביעה כי לציבור לא תהיה כל גישה למידע שייאסף - אף לא לנתונים מצטברים לגבי סכומי הכסף המוחזקים על ידי תושבי המדינה - היא מגבלה משמעותית בדרך לסיומו של עידן הסודיות הבנקאית. פרסומה של הרשימה הסודית מ–HSBC על ידי עיתונאים רק בחלוף יותר מחמש שנים מאז שהודלף המידע לשלטונות המס במדינות שונות, מעידה על הצורך המהותי בשקיפות המידע ועל התפקיד החשוב שממלא הציבור במאבק נגד העלמות המס. בדרך זו יוכל גם הציבור לחזק או לבנות מחדש את האמון שהוא רוכש לרשויות המס, אם ייווכח כי הרשויות אכן אינן מעלימות עין מהמידע המפליל שמועבר אליהן, גם כשמדובר באלפיון העליון.

הכותבת היא ראש תחום צדק מיסויי במכון לאחריות תאגידית של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, ומנהלת Tax Justice Network Israel



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם