האינטרנט שייך גם לבעלי המוגבלויות - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האינטרנט שייך גם לבעלי המוגבלויות

תקני הנגישות נשמעים לעתים כמו "בעיה של אחרים", אבל הם משרתים נתח משמעותי באוכלוסייה, גדול בהרבה ממה שמקובל לחשוב

תגובות

כשמדברים על נגישות, אנחנו בדרך כלל חושבים על בעלי נכות, שהצורך שלהם בסיוע ברור לכל. אבל מה לגבי אלה שאינם נמצאים בקצה הסקאלה?

רבים נושאים לקות כלשהי, המכבידה את ההתנהלות היומיומית. החוקים הנוגעים לחובת ההטמעה של תקני הנגישות נשמעים לעתים כמו "בעיה של אחרים", אבל הם משרתים נתח משמעותי באוכלוסייה, גדול בהרבה ממה שמקובל לחשוב.

1.5 מיליון - זהו מספרם של בעלי המוגבלויות בישראל, והם מהווים 20% מהאוכלוסייה. זהו הנתון כמעט בכל מדינות המערב. 314 אלף מקרב האנשים עם מוגבלות בישראל הם ילדים בעלי צרכים מיוחדים, ו-697 אלף מהישראלים עם מוגבלות הם מבוגרים (בגיל 20–64) - כ-18% מהבוגרים בישראל. מדובר בפלח אוכלוסייה לא קטן, המהווה גם כוח צרכני משמעותי, שסבל עד היום מחוסר נגישות למוסדות ולאתרים ברשת. במלים אחרות, הם סבלו מהתעלמותם של האחראים על המוסדות הציבוריים ועל אתרי האינטרנט.

מקש נגישות

המהפך בגישה החל אצל הרגולטור, שאמר "לא עוד". לפי מחקרים שנעשו בעולם, רק 1%–3% מהמפעילים של אתרי אינטרנט טרחו להנגיש את האתר שלהם בלא התערבות רגולטורית. חוק שוויון זכויות לבעלי מוגבלויות, שנחקק ב–1998 ועודכן ב–2005, מחייב גופים ציבוריים ועסקיים להנגיש את השירותים והמוצרים שהם מציעים לציבור, לרבות אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים.

בסוף 2013 אושר תיקון לחוק שוויון זכויות ותקנות שוויון זכויות, הנוגעות גם להנגשת השירותים באתרי אינטרנט, ומחייבות את כל האתרים. אי־עמידה בדרישות ההנגשה במסגרת הזמן שנקבעה עלול לחשוף את הארגון לתביעה, והוראות פקודת הנזיקין יחולו עליו. החוק מאפשר, בתנאים מסוימים, מנגנוני תביעה בלא הוכחת נזק, עד ל-50 אלף שקל בתביעות ייצוגיות, ואף תביעות נגד מנהלי הארגון.

אנו נמצאים כיום ב"מאה ימי חסד", שבהם מאפשר הרגולטור לאחראים על האתרים ועל המוסדות להיערך ולהנגיש את שירותיהם על פי התקן העולמי. עלות ההשקעה הנדרשת היא בין עשרות אלפי שקלים לאתר קטן ועד מאות אלפי שקלים לאתרים של חברות גדולות - סכומים לא גבוהים, במיוחד כשמדובר בהוצאה שתחזור בדלת הקדמית.

בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי בקידום ויישום נגישותם של תשתיות ושירותים ציבוריים. הנגשת שירותים לכלל הציבור מגדילה משמעותית את קהל הלקוחות או המשתמשים הפוטנציאלי - מה שמגביר בקרב גופים מסחריים, ארגונים ציבוריים ומפעילי אתרי אינטרנט את המודעות לחשיבות ההטמעה, ורבים מהם פועלים להנגשת שירותיהם.

עם זאת, עדיין מדובר במעט מדי חברות וארגונים שהשכילו להבין ולהפנים את הפוטנציאל הכלכלי. מטריד לא פחות שמשרדי ממשלה, שכמה מהם אף אחראים על אכיפת החוק, עדיין לא הנגישו את אתרי האינטרנט שלהם לטובת אוכלוסיית בעלי המוגבלות.

כשנמנעים מהטמעת עקרונות הנגישות, מתעלמים מפלח אוכלוסייה גדול. התעלמות כזאת מזיקה לעסקים במישורים הפיננסי והתדמיתי כאחד. אני צופה כי בעוד כמה שנים, בעלי מוגבלויות יישרו קו עם יתר האוכלוסייה בכל הנוגע לשימוש בשירותים ואתרים מקוונים. מפעילים של אתרי האינטרנט ואחראים על מוסדות שיתעכבו בהטמעת עקרונות חשובים אלה - יישארו מאחור.

הכותב הוא סמנכ"ל קבוצת מערכות בטלדור



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם