נשים ערביות רוצות לצאת לעבוד - 
אבל אין להן איך להגיע לעבודה - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נשים ערביות רוצות לצאת לעבוד - 
אבל אין להן איך להגיע לעבודה

על הממשלה לקדם במהרה תוכנית מלאה לקידום תחבורה ציבורית בכל היישובים הערביים ולהזרים תקציבים כפולים ומשולשים לטובת העניין

3תגובות

בשנים האחרונות נשמע יותר ויותר הטיעון מצד הממשלה כי מנועי הקדמה והצמיחה הכלכלית נמצאים בשני ציבורים מרכזיים: הגברים החרדים והנשים הערביות. הממשלה החליטה לקדם תעסוקת נשים ערביות, במטרה להביא לתנופה לכלכלה במשק. חבל שהיא לא שמה את כל כובד משקלה כדי שמטרה זו תושג ביעילות ובמהירות.

במשך שנים רווחה הדעה, בציבור היהודי ובעיקר בקרב פקידי הממשלה, שלא ניתן לקדם תעסוקת נשים ערביות עקב "המנטליות" והמסורת הערבית. בשנים האחרונות המדינה התחילה להשקיע בפיתוח תשתיות ותעסוקה בחברה הערבית. אף שמדובר בהשקעה לא מספקת, התוצאה היא ששיעור התעסוקה של נשים ערביות עלה באופן קבוע — מ–16% ב–2002 ל–33% ב–2013, על פי נתונים חדשים שפירסמה באחרונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בכך הופרכה הטענה כאילו יש בעיה מנטלית של נשים ערביות לצאת לעבודה. נראה כי הבעיה היתה בעיקר שהמדינה עסקה בהאשמת שווא של החברה הערבית והנשים הערביות, במקום בפיתוח תשתיות שיאפשרו להן לצאת לעבודה.

מכיוון שרק לאחרונה הממשלה התחילה לטפל בסוגיה, היא נדרשת לסגור במהירות וביעילות פער ואפליה ארוכי שנים. יש להידרש למחסור הכבד במקומות העבודה ביישובים הערביים, כולל אזורי תעשייה ותעסוקה. במקביל, הכרחי לדאוג לתשתית בסיסית ביישובים הערביים, שתאפשר לאותן נשים ערביות לצאת לשוק התעסוקה: בניית מעונות יום והכנסת תחבורה ציבורית, שתאפשר להגיע למקומות תעסוקה מחוץ ליישובים הערבים.

מצב התחבורה הציבורית ביישובים הערביים גרוע ביותר. עדות לכך היא שלמרות המצב הכלכלי הקשה מאוד ביישובים הערביים, שיעור כלי הרכב למשפחה ביישובים אלה גבוה מאשר באוכלוסייה היהודית. לנתון מוזר זה יש רק הסבר אחד: כיום אין תחליף אמיתי לרכב ביישובים הערביים. במשפחה במצב כלכלי קשה, גם החזקת כלי רכב אחד היא עול כלכלי. נוסף על כך, המכונית לרוב נשארת בידי הגבר — ואז לאשה יש כמה אפשרויות: לקנות עוד מכונית, בכסף שאין למשפחה ערבית ממוצעת; להשתמש בתחבורה הציבורית, שבמקרים רבים לא קיימת; או פשוט להישאר בבית ולדאוג לילדים — דבר שאותו עשו רוב הנשים הערביות במשך עשרות שנים בלית ברירה. המסורת הערבית זכאית מההאשמות שהטיחו בה גופי המדינה כמו שהזאב זכאי מדמו של יוסף.

נשים ערביות עובדות בחקלאות
עופר וקנין

בשנים האחרונות התחיל האסימון ליפול אצל פקידי הממשלה, ונעשים מאמצים לקדם תחבורה ציבורית ביישובים הערביים. נכנס בעל תפקיד ייעודי לקידום תחבורה ציבורית ביישובים הערביים, התחילו להגיע תקציבים ייעודיים לסגירת הפערים ועוד. ראוי לציין לטובה את החלטת הממשלה בדצמבר 2014 על העלאת שיעור הסובסידיות לתחבורה הציבורית ביישובים הערביים וכן על מתן העדפה מתקנת בתקציבים העתידיים ליישובים הערביים. מדובר במאמצים רציניים, אך לא מספקים. המדינה הולכת בכיוון הנכון, אבל לאט מדי.

כדי לגשר על פער כה גדול, על הממשלה להקצות כוח אדם ייעודי נוסף, הן במשרד התחבורה והן ברשויות המקומיות הערביות. כמו כן, עליה לקדם במהרה תוכנית מלאה לקידום תחבורה ציבורית בכל היישובים הערביים ולהזרים תקציבים כפולים ומשולשים לטובת העניין. רק כך נוכל לראות את ההתקדמות המשמעותית שלה אנחנו כה מייחלים.

אותה החלטה אף התייחסה לצורך בהנגשת המידע על התחבורה הציבורית לאוכלוסייה הערבית בשפתה. לצערנו, למרות זאת, באחרונה התחיל משרד התחבורה לשלט את תחנות התחבורה הציבורית בישראל בשלטים המספקים פירוט מצוין לנוסעים על מספרי האוטובוסים שעוברים בתחנה, כולל מפת התחנות. וראו איזה פלא - השילוט שוב רק בשפה העברית, לא רק ביישובים היהודיים שבהם נמצאים מקומות התעסוקה הפוטנציאליים של האוכלוסייה הערבית, כמו כפר סבא ופתח תקוה, אלא גם ביישובים הערביים, כמו נצרת, טירה וסכנין, ובערים המעורבות כמו תל אביב־יפו. זה בלתי סביר לנסות לקדם שימוש בתחבורה ציבורית על ידי האזרחים הערבים ולספק מידע רק בעברית.

המצב הגרוע של התחבורה ציבורית ביישובים הערביים לא רק פוגע בקידום תעסוקת נשים ערביות, אלא גם מותיר את האזרחים הערבים עם יכולת מוגבלת ביותר להגיע למרכזי התעסוקה, לאוניברסיטאות, למכללות ולמוסדות התרבות והחברה במדינה. מדובר בניתוק פיזי ופוליטי של האזרחים הערבים מהחברה ומהתשתיות בישראל, ובפגיעה אנושה בזכותם של האזרחים הערבים להשתלב בשוק התעסוקה ולחולל שינוי, תוך הנצחת הפערים הקיימים.

ערבים נשים עבודה
איציק בן מלכי

על ממשלת ישראל מוטלת חובה להקצות את המשאבים הנדרשים כדי לסגור פערים של עשרות שנים בתחום זה.

הכותבים הם חוקרים במחלקת מדיניות שוויונית של עמותת סיכוי — לקידום שוויון אזרחי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם