הקריטריון של משרד הפנים 
לחלוקת כספים בין הרשויות: הלאום - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקריטריון של משרד הפנים 
לחלוקת כספים בין הרשויות: הלאום

השר גדעון סער הצהיר כי מפת הגבולות וההכנסות בישראל לא תישאר אותו דבר ותהפוך למפה צודקת יותר כדי לשים קץ לקיפוח ואפליה של עשרות שנים ■ מן הראוי כי מפה חדשה זו תכלול את כל אזרחי המדינה ללא הבדל דת וגזע

5תגובות

באחרונה בישר לנו שר הפנים, גדעון סער, כי אחת המהפכות החברתיות החשובות בתולדות ישראל יוצאת לדרך - מהפכת שינויי הגבולות וחלוקת ההכנסות בין הרשויות המקומיות. יעד המדיניות המוצהר הוא צמצום פערים בין הרשויות במטרה להגדיל את השוויון בחברה. עמותת סיכוי, יחד עם ארגוני חברה אזרחית נוספים, ליוותה את עבודת שלוש ועדות החקירה שהקים משרד הפנים לצורך קידום מטרה זו בנגב. ובכל זאת, בסיום התהליך לא ברור מהם הקריטריונים שהנחו את עבודת הוועדות. בעוד הפרסום התקשורתי כבר מאחורינו, המסמך הרשמי עדיין לא פורסם.

ניסינו לבדוק אם גודל האוכלוסייה הוא זה שהשפיע על הסכום שאותו קיבלה כל רשות. בדקנו כמה קיבלה כל רשות עבור כל תושב. גילינו כי קיימים פערים גדולים בין רשויות באותו סדר גודל. אם ניקח לדוגמה את ירוחם, שגב שלום ואל קסום (רשויות עם 7,500–8,700 תושבים), אנו רואים כי ירוחם קיבלה תוספת של 750 שקל לכל תושב; שגב שלום - 427 שקל; ואל קסום - 328 שקל.

ניסינו לבדוק קריטריון נוסף - שייכות לאשכול חברתי־כלכלי. מקובל בעולם כי ככל שרשות מקומית נמצאת באשכול חברתי־כלכלי נמוך יותר, כך היא זכאית לסכומים גדולים יותר. גם כאן גילינו שאין מדובר בקריטריון שהנחה את הוועדות, שכן ירוחם נמצאת באשכול 4 ואילו שגב שלום באשכול 2 ואל קסום באשכול 1.

בדקנו קריטריון אחר: מקורות הכנסה עצמיים של הרשויות המקומיות. הציפייה היתה שככל שלרשות יש יותר הכנסות עצמיות, היא תהיה זכאית לתוספת נמוכה יותר. גם כאן התבדינו. ירוחם, שיש לה הכנסות נוספות, קיבלה יותר מרשויות שכמעט אין להן הכנסות נוספות, כמו שגב שלום ואל קסום.

מפלגת הליכוד ביתנו
אוליבייה פיטוסי

לבסוף סידרנו את הרשויות ברצף, מהרשות שקיבלה את הסכום הגבוה ביותר עבור כל תושב (ירוחם עם 750 שקל לתושב) ועד הרשות שקיבלה הכי פחות (באר שבע עם 31 שקל לתושב). שבע הרשויות שקיבלו את הסכומים הגבוהים ביותר לכל תושב מורכבות מחמש רשויות יהודיות ושתי ערביות. שבע הרשויות שקיבלו את הסכומים הנמוכים ביותר מורכבות מחמש רשויות ערביות ושתי רשויות יהודיות.

כך נשארנו עם מבחן התוצאה, המצביע על כך שאחד הקריטריונים הבולטים שהנחו את עבודת הוועדות היה הלאום של תושבי הרשויות. ללא ספק קריטריון לא ראוי במדינה דמוקרטית. הרשויות הערביות בנגב נמצאות באשכולות החברתיים־כלכליים הנמוכים ביותר (1–2) וחלקן מספקות שירותים לתושבי היישובים הלא מוכרים סביבם. לאורך השנים המדינה סירבה להשקיע ביישובים אלה בתשתיות ובפיתוח כלכלי והן נמצאות בפער אדיר מול שאר הרשויות בנגב. במצב דברים זה היה מתבקש כי שינוי בחלוקת ההכנסות בדרום יוביל לכך שרשויות אלה יקבלו את הסכומים הגבוהים ביותר מיישובי הנגב, ולא להפך.

מן הראוי היה כי שר הפנים יפרסם בפומבי את הקריטריונים שהנחו את ועדות החקירה בדרום ויוודא כי הוועדות הסתמכו על קריטריונים שוויוניים (בשונה משווים) כמו גודל אוכלוסייה, אשכול חברתי־כלכלי, צפי לגידול אוכלוסין, הכנסות עצמיות קודמות ועוולות קודמות. עליו לוודא כי קריטריונים כמו לאום לא היוו שיקול בעבודת הוועדות.

השר הצהיר כי מפת הגבולות וההכנסות בישראל לא תישאר אותו דבר ותהפוך למפה צודקת יותר כדי לשים קץ לקיפוח ואפליה של עשרות שנים. מן הראוי כי מפה חדשה זו תכלול את כל אזרחי המדינה ללא הבדל דת וגזע.

הכותבים הם מנהלי מחלקת 
מדיניות שוויונית בעמותת סיכוי, 
המקדמת שוויון אזרחי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם