התקשורת נהפכה לפודל של המושחתים - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשת הולילנד

התקשורת נהפכה לפודל של המושחתים

לאורך הדרך קראנו, צפינו ושמענו את המסרים של "אנשי מטעם" בעבודתם להסיר כל מכשול ולכסות כל מהמורה בנתיב חזרה אל הכס המיוחל

10תגובות

הרשעתו של אהוד אולמרט בקבלת שוחד העלתה את השאלה מדוע הציבור בישראל כבר לא מתרגש משחיתות של פוליטיקאים. כיצד קרה שבמציאות כיום השחיתות הפוליטית משתוללת באין מפריע ומנגנוני הריסון והבקרה שהיו צריכים להיאבק בשחיתות קרסו, ואנו, הציבור, אדישים למתרחש.

אולמרט, ראש הממשלה לשעבר, הורשע בקבלת שוחד, אך במשך השנים שבהן מתנהלת פרשיית אולמרט בבתי המשפט הוא המשיך "לאיים" כי יתמודד על ראשות הממשלה. הוא עשה זאת תוך שימוש ב"ספינולוגים" ויח"צנים שידעו לנצל בתבונה כל במה תקשורתית.

לאורך הדרך קראנו, צפינו ושמענו את המסרים של "אנשי מטעם" בעבודתם להסיר כל מכשול ולכסות כל מהמורה בנתיב חזרה אל הכס המיוחל. הם הופיעו על גבי כל אינץ' תקשורתי במטרה לקעקע את העדויות של שמואל דכנר, לבעוט בשולה זקן, להשתלח בפרקליטות ולהבטיח לנו שאולמרט חוזר להנהגת המדינה. לאורך התקופה צרכני התקשורת לא נתקלו בדיון על מוסר, אלא רק על הסיכויים הפוליטיים שלו בהמשך הדרך. המערכת כולה קיבלה את חזרתו כמובנת מאליה.

הכרעת דין משפט הולילנד
תומר אפלבאום

גורמים מטעמו ניצבו במרכז סדר היום הציבורי והסבירו לכולנו שהנה, אולמרט חוזר ויוביל את מחנה "המרכז־שמאל". פוליטיקאים ואנשי תקשורת תפרו לאולמרט שכפ"ץ של תירוצי הגנה לשלל הפרשיות שבהן נקשר שמו, החל מהתנהלותו המופקרת במלחמת לבנון השנייה וכלה בפרשיות השחיתות שבהן נאשם.

אט־אט העין רואה כי דווקא התקשורת, שאמורה להיות כלב השמירה, דווקא היא מעניקה רוח גבית לאותו פוליטיקאי מושחת. אם בעבר חשיפות תקשורתיות היו המניע והמחולל של המאבק בשחיתות, כיום, במקום להקשות ולהציב בפני הנאשם שאלות נוקבות שמחייבות בירור שהציבור צריך לקבל עליהן תשובות, התקשורת יורה את החיצים דווקא לכיוון השני, הלא נכון, ומפנה את הביקורת כלפי הפרקליטות, המשטרה ובתי המשפט.

באחרונה, כאילו גם בזה לא די, מוטחת ביקורת אף במי שמבקר את השתתפותם של גורמים מושחתים במשחק הפוליטי. הטענה היא שמי שדורש ניקיון כפיים הוא "צדקן", “מוסרני" ו“מצקצק". מה זו כבר קצת שחיתות לעומת האפשרות לכבוש את השלטון?

כך קרה שהתקשורת נהפכה להיות הפודל של המושחתים, מכשירה את דרכם של המסואבים בדרך אל הכס, כשהיא עונדת להם כתרים, שרה שירי הלל ומיירטת את גורמי אכיפת החוק העומדים בדרך. כך בעצם היא מעניקה להם לגיטימציה ציבורית להנהיג.

לצערי, במציאות כיום הפוליטיקאים כולם משלמים מחיר על הלכלוך שיש במפלגות אחרות, כי לשחיתות שלטונית יש מחיר שהדמוקרטיה כולה משלמת, ופוליטיקאים שסרחו לא מקלקלים את תדמיתם שלהם - הם מקלקלים את הדימוי של הפוליטיקה.

פוליטיקאים שמרמים, משקרים ומקבלים שוחד גורמים לחוסר אמון בשיטה הדמוקרטית עצמה - וזאת סכנה להתפוררות החברה כולה, משום שהפוליטיקאים שאמורים לשמש דוגמה נהפכו בעיני הציבור ל"כולם אותו דבר, כולם מושחתים". התוצאה היא ירידה באמון הציבור במערכות השלטון ובשיעור ההשתתפות בבחירות.

חמורה מכך היא הסכנה לבסיס הדמוקרטיה שנוצרת כתוצאה מהכמיהה הילדותית "למנהיג חזק" שמתעוררת בשל פרשיות אלה. לכן, חשוב לזכור ששחיתות אינה עבירה ללא קורבן. אנחנו, הציבור, הוא הקורבן שמשלם את מחיר העבירה.

הכותבת היא יו"ר מרצ



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם