ארדן ולנדס בחרו בדרך הלא נכונה - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ארדן ולנדס בחרו בדרך הלא נכונה

הרפורמה הקיימת, שכבר אושרה במשרד האוצר היא פתרון פחות דרמטי וחגיגי, אבל ריאלי, אפשרי, ובעיקר ישמור על השידור הציבורי

12תגובות

דו"ח ועדת לנדס הוא הניסיון ה–14 לערוך שינויים ברשות השידור, לאחר ש–13 הניסיונות הקודמים נכשלו.

רשות השידור היא מקום חולה, עמוס בעיות, הוצאותיו גבוהות, תוצרתו נמוכה ומעמדו הציבורי מעורער. עכשיו מנסים שר התקשורת גלעד ארדן, רם לנדס והוועדה הציבורית בראשותו להצילו. אנשים אלה הם בעלי רצון טוב ואין חולק על מיומנותיהם הפוליטיות והמקצועיות. יש להעריך את נכונותם להתמודד עם הפצע המדמם הזה ואף לכבד את אומץ לבם. מנקודה זו ואילך, ברור לי כי הם בחרו בדרך הלא נכונה וכי דינה של היוזמה להיגנז, כמו שנדחו קודמותיה.

על הצורך בשידור ציבורי יש הסכמה רחבה, אם כי ראוי לשוב עליה. צריך שידור ציבורי נטול שיקולים כלכליים־מסחריים. ואולם כלפי רשות השידור יש ביקורת קשה. הרעיון המכונן של ועדת לנדס הוא לסגור הרשות ולהקים רשות חדשה במקומה. זהו פתרון של יאוש. הוא בא מהמקום שכבר אין כוח להתמודד התמודדות אמיתית עם בעיותיה ומצוקותיה של הרשות, ואז פשוט מקימים משהו חדש.

רם לנדס גלעד ארדן
עופר וקנין

הוועדה מצטטת את מנכ"ל הרשות, יוני בן מנחם, שאמר כי הרפורמה הקודמת ברשות "מחוררת כמו גבינה שווייצית". ובכן, חורים אלה מצאו דרכם גם אל הרפורמה החדשה. העיקרי שבהם הוא הפוליטיזציה ברשות השידור. בדרך כלל היא נשענת על שני אדנים: אדן המינויים ואדן המימון. באשר למינויים, גם ברשות החדשה ייבחר הדירקטוריון בידי השר, על פי המלצת ועדת איתור שגם אותה מינה השר. במלים אחרות, אין גוף ציבורי ללא השר. נכון שהמנכ"ל ימונה בידי הדירקטוריון וזה כבר שיפור, אבל הרי ברור שהדירקטוריון לא יפעל ללא השר הממונה עליו, וכך יוכל השר לשוב ולהשפיע על שתי הזרועות המשמעותיות של הרשות, הציבורית והמקצועית.

באשר למימון, התמונה חמורה יותר. הציבור אינו רוצה לשלם אגרה. זה ברור. אם היו שואלים אותו, הוא גם היה מוותר על תשלום מע"מ, רישיון רכב וארנונה. מי אוהב לשלם מסים? לכן האגרה תבוטל. אבל התחליף הוא הרבה יותר גרוע, האוצר אמור לממן את הרשות ב–200 מיליון שקל לשנה. זאת, לאחר שהרשות תתפרק מכל נכסיה הנדל"ניים (בעיה בפני עצמה).

האם מישהו מכיר מימון ממשלתי שאינו מכניס את משרד האוצר ועובדיו לתוך קרביה של המערכת הממומנת? שיקום. האם למישהו יש ספק כי שר האוצר ("אנחנו כאן כדי לחתום על תעודת הפטירה של רשות השידור...") יוותר על מאות מיליוני שקלים שיועברו מקופת המדינה ל"חור השחור" של רשות השידור מבלי שיעקוב אחר כל שקל ושקל?

מוותרים על אגרת הטלוויזיה ומה בדבר אגרת הרדיו, שהציבור אינו מודע לה, שכן היא נבלעת באגרת הרכב? לכן אין היא מעוררת מחאה ציבורית. הציבור ישמח לדעת שהיא התייקרה באחרונה. אגב, הכנסות הפרסום מהרדיו מכסות פחות או יותר את תקציבו.

מקור אחר לרשות החדשה יהיו פרסומות וחסויות. הוועדה הניחה כי אלה יגדלו, לפחות פי 2. ואולם המציאות מלמדת כי עוגת הפרסום תקועה, אחד ערוצים המסחריים מתמוטט ועוד לא שמענו את דעתו של הערוץ השני על הכנסת תחרות חדשה לשוק הצפוף. הרגליים הכלכליות האלה הן רעועות וספק אם יישאו את הרשות.

כ-2,000 איש, עובדי רשות השידור והטלוויזיה החינוכית יפוטרו כולם וכשליש, על פי ההצעה, יחזרו לרשות החדשה. מי יחליט באיזה עובדים הרשות החדשה תחפוץ? בצעירים? במוכשרים? בבעלי הקשרים הפוליטיים? במקושרים? ב"חברים של"? מי ימנה את ועדת הקבלה? מי יהיו חבריה? ומה יהיה על כ–1,500 עובדים שיצטרכו ביום בהיר אחד ללכת הביתה בעלויות אסטרונומיות, שגם להן איני רואה מקור תקציבי. משרד האוצר, כבר אמרנו?

נגעתי פה ברפרוף בשאלות אחדות בלבד המתבקשות מעיון ראשוני בהצעה. הכנסת רק מתחילה בדיונים. לא מאוחר מדי לעצור ולבחור במתווה שונה לחלוטין. ראוי לחזור לרפורמה הקיימת, שכבר נדונה בהרחבה ואושרה בכל דרג שהוא, כולל משרד האוצר. יש למנות הנהלה ציבורית והנהלה מקצועית שייהנו מתמיכת הדרג הפוליטי ומאמון העובדים ויהיו מחויבות לרפורמה ולהוצאתה לפועל. זהו פתרון פחות דרמטי, פחות חגיגי, אבל הוא ריאלי, אפשרי ובעיקר ישמור על השידור הציבורי.

הכותב הוא ח"כ מטעם מפלגת העבודה ולשעבר יו"ר רשות השידור



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם