המשבר הנסתר מהעין - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המשבר הנסתר מהעין

מדינות אחרות כבר העתיקו את מודל החדשנות הישראלי בשני העשורים האחרונים ועקפו אותנו מזמן

20תגובות

בספרו “התמוטטות” מתאר ג’ארד דיימונד כיצד נכחדה האוכלוסייה באיי פסחא. כדי לספק את צרכיהם הגדלים והולכים, התושבים המקומיים כרתו לאט־לאט את כל העצים על האי, כך שלבסוף האי הידרדר לאסון אקולוגי שמוטט את האוכלוסייה המקומית. מה ניתן ללמוד מכך? שיש תופעות של קריסה אטית שרק בסופן מתגלה המשבר במלוא עוצמתו. התבוננות בנתונים השוואתיים של התחרותיות של המשק הישראלי על פני זמן, עשויה להעיד על תהליך אטי ומדאיג של משבר שנסתר מהעין.

באחרונה התפרסם מדד התחרותיות העולמי של הפורום הכלכלי העולמי, המדרג את מידת התחרותיות של 138 מדינות. המדד בוחן את הגורמים המשפיעים על התחרותיות ומזהה נקודות חוזקה וחולשה של כלכלות. בדירוג הכללי, ישראל ירדה למקום 28 אחרי שדורגה במקומות 22 ו–27 ב–2011 וב–2012, בהתאמה. לכאורה, הידרדרות מתונה בהתחשב בעובדה שאנחנו עדיין יכולים להתפאר בתואר “מדינת הסטארט־אפ” לאור הדירוג במקום 8 בעמוד התווך של המדד העוסק בחדשנות.

ואולם ביצועי ישראל על פני זמן בעמודי התווך האחרים, תשתית ויעילות המשק, משקפים תמונה שונה. בעמוד התווך של תשתיות המדרג ביצועים של מוסדות, תשתיות פיסיות וסביבה מקרו־כלכלית, ישראל מדורגת במקום 39 - אחד אחרי ספרד. זה המיקום הממוצע של ישראל בשש השנים האחרונות. בעמוד התווך של יעילות המשק שבוחן, בין השאר, את מערכות החינוך, האפקטיביות של שוק העבודה ורמת התפתחות של הענף הפיננסי - ישראל הידרדרה ממקום 21 ב–2011 ל-26 השנה.

עמודי התווך של תשתיות ויעילות הם הבסיס המוסדי התומך בחדשנות במשק. עמדת ההובלה היחסית של ישראל בתחום החדשנות היא תוצאה של השקעות עבר, הן במוסדות מחקר ציבוריים, אזרחיים וביטחוניים דוגמת הטכניון, האוניברסיטה העברית ורפא”ל, והן בקליטה ובהכשרה של הון אנושי איכותי.

לכן, הדירוגים הבינוניים באותם עמודי תווך הם סימן מדאיג. סביר שלא נחוש את השפעתם באופן מיידי, אבל חולשה יחסית באותם עמודי תווך ובמרכיבים חיוניים להתפתחות המשק, סופה לפגוע גם בחדשנות וכפועל יוצא מכך במעמד התחרותי הכולל. יתר על כן, מדינות אחרות כבר העתיקו את מודל החדשנות הישראלי בשני העשורים האחרונים ועקפו אותנו מזמן.

עמוד 25 איי הפסחא
בלומברג

עם זאת, אין כאן קריאה לשכפל את מה שנעשה בעבר. ישראל ניצבת בפני אתגר כפול - לא רק השקעה שנדרשת בבסיס החדשנות, אלא גם צורך להמציא מחדש את מודל החדשנות הישראלי, כדי לשמר את יתרונה היחסי. מודל זה צריך להתבסס על מינוף המרכיבים הייחודיים של המשק. בליבת המודל נדרשת מעורבות ממשלתית בבניית מוסדות ויצירת תמריצים שמכוונים לשילוב אוכלוסיות חדשות במעשה החדשנות; בפלטפורמות רישות בין יזמים, נותני שירותים ומוסדות הכשרה; בהקמת מרכזי מו”פ חדשים ברחבי הארץ ובתוכניות למשיכת ישראלים והון אנושי איכותי מרחבי העולם. היעדר חשיבה מחודשת ביחס לחדשנות הישראלית ולתחרותיות הנובעת ממנה, כמוה כהתעלמות מכריתה זוחלת של עצי האי.

זגן הוא מ”מ מנכ”ל ועאסלה הוא ראש צוות חדשנות מדעי־טכנולוגי במכון ראות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם