הזדמנות לכונן סדר חברתי-עסקי חדש - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הזדמנות לכונן סדר חברתי-עסקי חדש

הפעילות של עסקים חברתיים היא אמנם למטרת רווח, אבל לא למטרת מקסום הרווח ■ המדינה צריכה לעודד את המודל הזה, שמשפיע מהותית על חייהם של אלפים רבים

4תגובות

כמעט בלי לשים לב עשויה החלטה זניחה יחסית, שקיבלה באחרונה ועדת הכספים, להיות סנונית ראשונה לשינוי היסטורי במודל העסקי וביחסי הגומלין בין הממשלה, המגזר השלישי והמגזר הפרטי בישראל. בין 54 העמותות שהוכרו כמוסד ציבורי וייהנו מזיכוי מס של 35% על כספי התרומות שיקבלו מקרב הציבור, נמצאת גם הקרן הראשונה בישראל להשקעות חברתיות - קרן דואליס. לראשונה, מכירה המדינה בצורך לתעדף ולעודד בחוק את מודל קרנות ההשקעה החברתיות והעסקים החברתיים.

עכשיו, כשהמדינה כבר הכירה בתועלת של העסקים החברתיים, אסור לה לראות בכך סיוע חד-פעמי. מקבלי ההחלטות צריכים להפנים כי מדובר בפריצת דרך לבניית תעשייה שלמה שצריך לסלול בעמל רב.

עסקים חברתיים פועלים במודלים שונים, אבל המשותף לכולם והמאפיין המרכזי הוא שפעילותם היא אמנם למטרת רווח - אבל לא למקסום הרווח. במודל זה של הקמה ושותפות בעסקים חברתיים בוחרים בעלי המניות ‏(קרנות השקעה חברתיות‏) לקיים פעילות פילנתרופית מסוג חדש. מעצם תפישתו של העסק החברתי, חלק ניכר מרווחי פעילותו משמש לקידום המטרה החברתית של העסק, כמו הכשרה והעסקה של נוער בסיכון ואנשים בעלי צרכים מיוחדים ‏(ומכאן שאינו ממקסם רווח‏).

תפישה זו מביאה עמה יתרונות רבים מבחינה כלכלית-חברתית, והשפעתה ניכרת על רבדים רבים בתעשייה ובחברה. כך, הקמת חמש עד עשר קרנות השקעה חברתיות, שכל אחת תשקיע בחמישה עד עשרה עסקים חברתיים בשנה, תיצור בטווח של 5-10 שנים פעילות של מאות עסקים חברתיים המעסיקים ומכשירים אנשים מאוכלוסיות מוחלשות. אם כל עסק חברתי מעסיק כ-20 אנשים המודרים ממעגל העבודה הנורמטיבי, אזי מתהווה כאן מודל שמצליח להשפיע מהותית על חייהם של אלפים רבים, ואולי אף של עשרות אלפי אנשים בישראל, המשתייכים לאוכלוסיות החלשות בחברה - והכל בתוך תקופה קצרה.

לפיכך, צעד חשוב בדרך להקמת תעשיית קרנות השקעה חברתיות הוא אישור הקרנות כמוכרות לצורך סעיף 46 ‏(זיכוי ממס הכנסה בשל תרומה‏), שכן קרנות אלה אינן מושכות רווחים לכיסי בעלי המניות אלא משקיעות אותם בעסקים חברתיים. צעד זה יאפשר לקרנות לגייס הון מקרנות פילנתרופיות ולשלב שחקנים חדשים ומשקיעים נוספים בשוק הון חברתי.

המשוכה המאתגרת הזאת כבר התחילה להיפרץ - הצעד הבא הוא פרסום המכרז לקרן יוזמה חברתית. לפני כשנה הכריזה המדינה על הקמת הקרן ופירסמה קול קורא בעניין. הרעיון הוא הקמת "תוכנית יוזמה חברתית", כפי שעשתה הממשלה בתחילת שנות ה-90 בהיי-טק, כאשר השקיעה כ-100 מיליון דולר ישירות ב-10 קרנות הון סיכון. אלה, כידוע, סייעו רבות לפריחתה של תעשיית ההיי-טק בישראל.

תמיכת הממשלה בתוכניות חדשניות בהשקעות חברתיות ועסקים חברתיים, כמקובל בעולם, תביא להצלחתם של מיזמים אלה - הן בצד הכלכלי והן בצד החברתי. קרנות אלה יעודדו אנשי עסקים פרטיים, גופים עסקיים וקרנות פילנתרופיות להגביר את פעילותם בתחום החברתי באמצעות השקעות הוניות בעסקים חברתיים, ובכך יגדילו את סיכויי הצלחתם.

בראשונה זה שנים נוצרה כאן הזדמנות אמיתית לממשלה לייצר תעשייה חדשה של השקעות חברתיות. כאשר פרויקט חברתי יכול להפוך לעסק חברתי, שמסוגל להגיע לקיימות פיננסית עצמאית, זהו מסר עוצמתי. הכסף המושקע בעסק מתגלגל ללא סוף, מתגמל את כל השותפים - ומכאן שהצלחה רודפת הצלחה.

הכותב הוא מייסד ומנכ”ל קרן דואליס להשקעות חברתיות ‏(ע”ר‏)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם