מחירי המים ימשיכו לעלות בגלל הטייקונים - זירת הדעות - TheMarker

מחירי המים ימשיכו לעלות בגלל הטייקונים

הטייקונים, ששולטים גם במתקני ההתפלה, בונים את המתקנים ומסתמכים על הבטחת הממשלה לקנות את המים במחיר קבוע, ללא קשר לכמות הגשמים ופרמטרים כלכליים אחרים - הציבור משלם את המחיר

ב-1 בינואר עלה שוב מחיר המים לשימוש ביתי. המחיר עבור מטר קוב, כולל עלות הטיפול בשפכים, הוא 9.1 שקלים עבור התעריף הנמוך (עד 3.5 מטר קוב לנפש בחודש) ו-14.64 שקל עבור מטר קוב של שימוש נוסף. שכן שלי הגיב בתסכול: "אבל בורכנו בהתחלה טובה כל כך של החורף. כשיורדים יותר גשמים מחירי המים לא אמורים לרדת?"

זו הבעיה: מדיניות משק המים של הממשלה יצרה נתק מוחלט בין הביקוש להיצע. הממשלה החליטה לא להסתמך על כמות המים הטבעית באזורנו, אלא להתפיל מי ים. באזור שבו יש תקופות בצורת דחופות וארוכות התפלה היא הגיונית. השאלות הן עד כמה להתנתק מכמות המים הטבעית, מי מרוויח ומי משלם.

העלייה במחירי המים לשימוש ביתי היא תוצאה ישירה של הגברת ההתפלה. ישראל צפויה להתפיל יותר מ-300 מיליון מטר מעוקב (מלמ"ק) ב-2013. התוכנית היא להתפיל כ-750 מלמ"ק לשנה עד 2020, ויש הקוראים להעלות את יעד ההתפלה לכמיליארד קוב לשנה. בישראל נצרכים כ-700 מלמ"ק לשימוש ביתי, כך שכיום אנחנו מתפילים מים בכמות השווה לכמחצית מכמות זו, ובעתיד, אם תוכניות הממשלה להגברת ההתפלה ימומשו, נוכל להסתדר ללא מי גשמים.

מתקן התפלה
העלייה במחירי המים לשימוש ביתי היא תוצאה ישירה של הגברת ההתפלה
צילום: אייל טואג

ואולם להתפלת מי ים יש השפעה ניכרת על הטבע, ובפועל היא מזיקה. התהליך דורש אנרגיה רבה - מגדיל את צריכת האנרגיה ב-10%, מצריך שריפת דלקים מחצביים שגורמת לזיהום אוויר ותורמת לשינוי האקלים (שגורם לירידה בכמות הגשמים). גם התמלחות שנפלטות ממתקני ההתפלה מזהמות את הים.

מי מרוויח מהתפלה? בניית מתקני התפלה אינה נעשית על ידי המדינה, אלא על ידי הסקטור הפרטי. הטייקונים, ששולטים כבר בחלקים גדולים של הכלכלה, הם אלה ששולטים גם במתקני ההתפלה. הם בונים את המתקנים ומסתמכים על הבטחת הממשלה לקנות את המים במחיר קבוע, ללא קשר ללכמות הגשמים ופרמטרים כלכליים אחרים.

מי משלם? הציבור. רק לפני שני קייצים ביקשה רשות המים לחסוך במים, ובקיץ האחרון, עם העלייה בהתפלה, כבר כמעט שלא היו פרסומים כאלה. עידוד חיסכון במים וקידום השימוש במים אפורים (שפכים שניתן למחזר) שיכולים להפחית את חשבונות המים בחצי, הם כבר לא אינטרס של רשות המים, שהבטיחה לטייקונים לקנות את כל המים המותפלים, גם אם הכנרת תתמלא שוב, כפי שצפוי השנה.

הכותב הוא המנכ"ל הישראלי של אקופיס - ידידי כדור הארץ, המזרח התיכון

עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
20
יאיר
  • 11:22
  • 27.01.13

אני מאמין כי המדינה החליטה לצמצם עד למינימום את שאיבת הכנרת . במטרה להגלישה אל ים המלח . כנראה יש להחלטה להרים בהדרגה את מפלס ים המלח שמתאייד בקצב חזק. בזה ישיגו 2 מטרות . הורדת רכוזי המלח בברכות הצמודות למלונות ( וכך אולי ימנע הצורך בפרוייקט הקציר של המלח. שתיים , לנסת להציל את הים.

19
מבין עניין
  • 08:17
  • 27.01.13

כל ההתנהלות של המדינה הזו היא טעויות של פקידים מטומטמים שלא מבינים כלום בכלכלה. וזה לא רק במיים.
ולא משנה מה נעשה זה יצא לא טוב, כל עובדי המדינה ממורמרים, רואים אחרים מרוויחים מיליונים והם גרושים, ולכן כל פעם שצריך לעשות משהו, הם הפקידים שנמצאים בכל מקום מקשים כי הלב שלהם מלא על אלה שיש להם.
פשוט קנאים ברמות, זה נמצא בכל מקום רק תשימו לב לזה.
תעזבו את הטיקונים, הם בסך הכל מועילים לכלכלה ולמדינה בכלל, משלמים מיסים וכל מה שכרוך בזה.
בטח לא אלה שעובדים ומרוויחים שכר מינימום ואפילו מעט יותר

18
דוד
  • 13:31
  • 26.01.13

העלייה היא רק במחירי המים לשימוש ביתי, לחקלאים שמקבלים את המים במחיר של 1 ש"ח לקוב זה לא מטריד כהוא זה, רק לפני חודש הם קיבלו העלאה במכסות המיים לחקלאות ב 25 מיליון קוב לסך כולל של 750 מיליון קו"ב. מה איכפת לביבי שמי שמשלם את העלות היא סבתא פורטנה מחדרה.

17
אמיר
  • 12:00
  • 26.01.13

ישראל , במקום להמשיך ולאמץ מודל של חיסכון והתייעלות בשימוש במים : כמו מה שנעשה בחקלאות. עברה למודל של הסרת אחריות ממשלתית והפרטת ייצור ואספקת המים (בגלל זה המחירים עולים)
כל הגשם שהלך אל הים בגליל היה יכול להעלות את מפלס הכינרת בעוד מטר! ואת מפלס האקויפרים בעשרות סנטימטרים.
שלא לדבר על הסיכונים הבריאותיים החמורים בשתיית מים מותפלים, אפילו גידולי שדה וגינות יסבלו מזה.

16
בטריה מהמטריקס
  • 22:37
  • 25.01.13

15
אלי
  • 22:26
  • 25.01.13

לפי רשות המים, 11% ממחיר המים הממוצע הולך כתשלום להתפלה, 21% ממחיר המים הולך למקורות, 48% הולכים לתאגידי המים, 16% לטיפול בשפכים ו-4% לסבסוד המים(בעיקר לחקלאות).

אז האמת היא, שאם לא נתפיל מים, נהיה בסכנה למחסור במים בשנים יבשות. יותר מזה, תעריף המים לא קשור לכמות המים שיורדת אלה להוצאות תפעול. אם אתה רוצה לחסוך במחיר, תפסיק לסבסד את החקלאות, תייעל את תאגדי המים ואת חברת מקורות.

לגבי הנזק הסביבתי- כן יש נזק סביבתי ממתקני התפלה, אבל זה לא נזק קבוע וזה גם נזק שולי. מתקני התפלה שואבים מי ים ומתפלים אותם. כמחצית מהמים ראויים לשתייה והחצי שני הוא מים עם ריכוז מלחים ומינרלים כפולה ממה שיש בים. במקום שבו שופכים את המים הללו, סביר להניח שדגים לא יוכלו לשרוד, אך המלחים הללו יתערבבו תוך זמן קצר עם המים בסביבה כך שזה לא גורם נזק סביבתי מעבר לאזור שבו המים נשפכים.

כמנכ"ל של עמותה "ששואפת לעזור לכדור הארץ", אתה מראה במאמר זה שאתה בלתי ראוי מקצועית לתפקיד הנ"ל.


14
אבי
  • 13:44
  • 25.01.13

שהוא סתם מדבר שטויות...
תחשבו על כמות המים הקטנה יחסית שמותפלת ביום במדינת ישראל יחסית לכמות המים שמתאיידת בכל הים התיכון באותו יום (ומעלה את המליחות גם כן) ויחסית לכמות מי הנחלים והנהרות המתוקים שנשפכת לים התיכון בכל יום (ומורידה את המליחות).
בקיצור, סתם עושה רעש מכלום.

10
אילן
  • 22:29
  • 24.01.13

שווה לשלם יותר ולהבטיח את עתיד משק המים בישראל !
כמובן שאפשר יותר להתייעל בקשר לתאגידי המים שלא צריך כל כך הרבה תאגידים ,
ואפילו הייתי מבטל אותם לגמרי ובמקום זאת הייתי מחזיר את ניהול המים לרשויות עם הבדל אחד קטן שתהיה הפרדה תקציבית מוחלטת בן חשבון הרשות (מועצה או עירייה) לבן חשבון ניהול המים שלה כך הם לא יוכלו לממן את הגירעונות שלהם על חשבון ההשקעה בתשתית המים באזורם .!!!

דרך אגב את עודף המים אפשר להפנות לחקלאות ,
פשוט שהחקלאים ישלמו את מחיר עלות המים ושיקבלו כמה מים שרק הם רוצים ,
כך תהיה לנו ארץ פורחת וגם הרבה עבודה לאזרחי מדינת ישראל .

09
צרכן מים בייתי
  • 17:31
  • 24.01.13

"מחירי המים ימשיכו לעלות בגלל הטייקונים". עד כמה נמוך אפשר לרדת ולכופף את העובדות שיתאימו לאג'נדה שלך??! מזמן לא קראתי מאמר כל כך פופוליסטי ורצוף אי דיוקים כמו המצ"ב. גילוי נאות - אין צורך בגילוי נאות מאחר ואין לי שום קשר לא לתעשיית ההתפלה ולא לטייקונים. עומר חרמוני ייעוץ עסקי להזכירכם, את המתקנים הזמינו כאשר הייתה מצוקת מים אמיתית. הציבור יצא אז כנגד האוצר שלא קיים את החלטות הממשלה כי "ביקש לשמור על הקופה הציבורית". עוד להזכירכם שאחד המתקנים הוזמן ממקורות, ומחיר המים ממנו דווקא היה יקר ממחיר המים של "הטייקונים". כמו כן חשוב לזכור שלא התחייבות הממשלה למחיר מטרה כלשהו, אף ייזם לא היה לוקח את הסיכון בהשקעה כזו גדולה, וכך זה נעשה גם עם מתקני החשמל הסולארי. ולבסוף, צריך לזכור ש"עודף" המים כרגע נובע בעיקר בשל מתקני ההתפלה ולא בזכות חורף אחד גשום ככל שיהיה.

05
א. מודאג
  • 12:30
  • 24.01.13

מה הבעייה לתקף את הקביעות, ההאשמות והנחות היסוד מול דעה של מישהו מהתחום? מרשות המים? ממשרד התשתיות, ממשרד האוצר? מהאקדמיה?
יש כאן שילוב נפיץ של רשלנות עיתונאית ואג'נדה פוליטית - שלא יאה לאכסניה מכובדת זו (ולצערי זה לא המקרה היחיד).

03
ד"ר שקשוקה
  • 11:35
  • 24.01.13

נתחיל בעובדות הנכונות:
קוב מים מותפלים עולה פחות מ 3 שקלים למדינה.
למה המחיר לצרכן מגיע ל14.64 ש"ח - תשאלו את עובדי מקורות, תאגידי המים הרשויות המקומיות והאוצר שלוקח מע"מ על מים...
האם באמת מדינת ישראל שאינה מדינה ברוכת משקעים - רוצה להסתמך על ההיצע של הטבע?- ישראל היתה קרובה מאוד להגיע למצב של המלחת מי התהום בשל מחסור בגשמים ב 10 השנים האחרונות. (חורף אחד גשום במיוחד בעשור זה טוב ונחמד אבל לא משהו שאפשר לבנות עליו)
סוף כל סוף המדינה החליטה לא להיות תלויה במזל ולייצר מים.
למדינה עמדו 2 אופציות:
1) להקים לבד מתקני התפלה - ולממן את ההקמה והתפעול מתקציב המדינה
2) לתת לחברות פרטיות להקים לנהל ולשאת בעלות ההקמה - תמורת התחייבות לקנייה של כמות שנתית.
המדינה החליטה שאופציה ב עדיפה - אין פה שום מתנת חינם לטייקונים.
אלא חשיבה לטווח ארוך של המדינה(לשם שינוי)

כמויות המים השפירים שצורכים אזרחי המדינה נשארו זהים אם לא ירדו ב 20 השנה האחרונות - למרות עלייה תלולה המיספר האזרחים - מכאן ניתן להסיק שיש חיסכון מהצד של האזרחים. ניתן וצריך להמשיך בחינוך לחיסכון במים.
האם כדאי לעודד מערכות מים אפורים? כנראה שכן למרות העלות הראשונית הגבוהה שלהם - אבל אין לכך שום קשר להתפלת המים.
אם הכדאיות הכלכלית של מערכות מים אפורות היתה ברורה ואמיתית כל האזרחים היו רצים לעשות מערכות כאלו.

האם העובדה שבסופו של תהליך הכינרת לא תרד מתחת לקן האדום, מאגרי מי התהום לא יהרסו נחלים יוכלו לזרום ולהשתקם לא עוזרת לטבע יותר מהשימוש בחשמל של מתקני ההתפלה?

01
ירון
  • 11:05
  • 24.01.13

מחיר המים שנקבע במכרזים למתקני ההתפלה הוא בין 46 ל 61 סנט לקו"ב וכל התוספת משולמת לתאגידי המים ולתיקון צנרת שנזנחה ע"י העיריות במשך 60 שנה ומיסים, אילו יכולנו לקנות מים מה"טייקונים" ולא מהמונופול של המדינה מחיר קו"ב היה 5 שקלים כולל הכל(צנרת ביוב ומע"מ) ללא הגבלת כמות, מעורבות המדינה היא שמייקרת את המים

הפופולריות בזירת הדעות
הצעות מיוחדות