דחיית המודל הכלכלי מעידה על אי הבנתו - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דחיית המודל הכלכלי מעידה על אי הבנתו

זה זמן מה זוכים מודלים כלכליים ליחס חשדני בחוגים מסוימים - ולראיה, הם לא חזו את המשבר האחרון

42תגובות

זה זמן מה זוכים מודלים כלכליים ליחס חשדני בחוגים מסוימים. הם פשטניים מדי, ההנחות שלהם מופרכות, ובכלל, מחקרים הוכיחו שאנשים פועלים בצורה לא רציונלית. המהדרין אף מוסיפים שהמודלים אינם אלא מסווה פסאודו-מדעי לאידיאולוגיה קפיטליסטית - ולראיה: הם לא חזו את המשבר האחרון.

לא כל הביקורת שגויה. שום מודל כלכלי אינו מושלם, אבל דחייה גורפת של המודלים הכלכליים ככלי עבודה היא שגויה, ומעידה על אי הבנה של תפקידם של מודלים במחקר כלכלי. הדרך הטובה ביותר להבין איך כלכלנים עובדים עם מודלים היא באמצעות דוגמה: כיצד ניתן להסביר את הזהות הכמעט מוחלטת בין ערך היצוא לערך היבוא של ישראל? ניקח מודל ובו שתי מדינות - ישראל וסין - ושתי סחורות - מחשבים וטקסטיל. אם ישראל מעוניינת לייבא טקסטיל מסין, הסינים ידרשו תמורה, וישראל תהיה חייבת לייצא לסין מחשבים. ומאחר שהיצוא הוא התמורה ליבוא, ערכם נוטה להיות זהה.

חרף פשטותו, המודל הזה מייצג את האופן שבו כלכלנים משתמשים במודלים: מודל הוא אמצעי להבנת הנתונים שעולים מהמחקר האמפירי. האם זהו מודל טוב? ההנחות שלו מופרכות לחלוטין: יש בעולם יותר משתי מדינות ויותר משתי סחורות. הסחר הבינלאומי אינו מורכב מעסקה אחת בין מדינות, אלא ממיליוני פרטים שקונים ומוכרים מיליוני מוצרים ללא תיאום. ובכלל, התחזית של המודל שגויה: הסחר של ישראל אינו מאוזן לחלוטין.

בכל זאת, המודל, כפי שכלכלנים נוהגים לומר, מצביע על נקודה חשובה: יצוא אינו אלא תשלום על יבוא. השאלה החשובה אינה אפוא אם יש רק שתי מדינות בעולם, אלא אם המודל מספק מסגרת מועילה למחשבה על הנושא. למשל, על כך שממשלת ישראל פועלת בו זמנית להגדלת היצוא (באמצעות הטבות מס) ולהקטנת היבוא (באמצעות מכסים).

עמ' 11 שלי יחימוביץ', סתיו שפיר
אלון רון

בזמן מחאת הקוטג' אמרה ח"כ שלי יחימוביץ': "הכי מקומם הוא פתרון הקסם של שר האוצר - לאפשר יבוא של מוצרי חלב. מה שדרוש הוא בדיוק ההפך: לא פתיחה ליבוא, אלא עידוד וסיוע פעיל דווקא ליצוא הקוטג' הישראלי ומוצרים דומים". נשאלת השאלה, האם עידוד היצוא הוא ההפך מ"לאפשר יבוא"? האם אפשרי, או בכלל רצוי, להגדיל את היצוא ולהקטין את היבוא לאורך זמן? האם פריחת ההיי-טק מוטה היצוא קשורה לדעיכת הטקסטיל בישראל עקב יבוא מהמזרח?

תפקידו של המודל לא מסתיים כאן. עכשיו, כשיש לנו מסגרת בסיסית להבנת הנושא, צריך להמשיך ולשאול: מהו המנגנון שמאזן בין יבוא ליצוא? מדוע ישראל מייצאת דווקא מחשבים? איזה מחקר אמפירי נוסף דרוש כדי לענות על השאלות האלה? קשה לדמיין התייחסות לנושאים חשובים אלה ללא שימוש במודל כלשהו.

אין חולק על כך שכלכלנים טועים לא פעם בגלל שימוש במודלים לא טובים. אבל מודלים, פשטניים ככל שיהיו, הם כלי עבודה חיוני, והעובדה שהנחותיהם ותחזיותיהם אינן מדויקות אינה סיבה לנטוש אותם.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

הכותב הוא דוקטורנט לכלכלה באוניברסיטת סטנפורד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם