לפני פחות מחודש דיווחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) כי מספרם של המובטלים ברבעון האחרון של 2011 היה 237 אלף - 60 אלף יותר מהמספר שדיווחה עליו ברבעון שקדם לו. משמעותו של נתון זה היא ששיעור האבטלה גדל מ-5.5% ל-6.5%.

המהומה בתקשורת, שלא איחרה לבוא, העלתה ספק בנוגע ליכולת הלמ"ס למדוד בהצלחה את שיעור האבטלה, ועלה החשש כי קיימים ליקויים גם בסקרים חשובים אחרים, בהם מדד המחירים לצרכן ומדד מחירי הדיור. השינוי הניכר בשיעור האבטלה בא בעקבות שינויים שערכה הלמ"ס בסקר כוח האדם, שכללו הגדלת מדגם משקי הבית, שינוי במספר היישובים במדגם ובפרישתם הגיאוגרפית, ושינוי בשכיחות המדידה, שהפכה מרבעונית לחודשית.

הגדלת מדגם משקי הבית בסקר התחייבה זה מכבר מבחינה סטטיסטית, בשל הגידול המתמיד באוכלוסיית ישראל, אך הדבר לא נעשה ב-20 השנים האחרונות לא מפני שהלמ"ס התעלמה, שכחה או שגתה, אלא בעיקר משום שלא נמצאו לכך מקורות כספיים בתקציב המדינה. לכן, השאלה אינה מה לקוי בתפקודה המקצועי של הלמ"ס, כפי שניסתה התקשורת לטעון, אלא כיצד קורה שנושאים סטטיסטיים חשובים ומהותיים לחיינו אינם מקודמים בסדר העדיפויות התקציבי של המדינה במשך שנים כה רבות.

זאת ועוד, המתבונן בנתוני הבלתי-מועסקים של הלמ"ס לאורך זמן יכול לזהות ירידה בשיעור האבטלה מסוף 2010 ובמהלך 2011 מ-6.5% ל-5.4% - ירידה חדה בפרק זמן קצר שלא נמצאו לה תימוכין באינדיקטורים כלכליים משלימים. ירידה זו יכולה להיות מוסברת בבדיקה יסודית יותר של המרואיינים, ובמיוחד אלה שהוגדרו בעבר כמתייאשים, שהם למעשה מעין מובטלים שהפסיקו לחפש עבודה ועזבו את כוח העבודה.

סיבה נוספת עשויה להיות פקידה חוזרת ונשנית, המחדדת את הצפייה בפרטים שעלו במדגם ושגורמת למרואיינים לדווח על עצמם כעל מחפשי עבודה - סטטוס מביך פחות מאשר "לא עובדים ולא מחפשים". כך גם לגבי אנשים שעובדים בעבודה בלתי מדווחת ומבקשים לא לעורר חשד. כל אלה הם מעבר להשלכות הסטטיסטיות של הגדלה ניכרת במדגם הסקר ושינוי הפרישה הגיאוגראפית שלו, המגדילים מאוד את ההסתברות לפגוש באוכלוסיות מובטלות שבעבר לא קיבלו כמעט ייצוג בנתונים.

המסקנה שלי שונה בתכלית מהביקורת של חלק מכותבי המאמרים נגד הלמ"ס. סדר העדיפויות התקציבי של ישראל צריך להבטיח לאורך זמן תקציבים מתאימים להרחבת מערכים סטטיסטיים קיימים, המשמשים תשתית לתכנון ארוך טווח. בהיעדרם של תקציבים ראויים, טוב תעשה הלמ"ס אם תאמץ גישה של השבתת מגן סטטיסטית, שפירושה הפסקת איסוף נתונים של מערכים סטטיסטיים שאינם עומדים בסטנדרט המקצועי הגבוה שנקבע, וזאת כדי למנוע נזק מהמשך עריכת הסקר ומפרסומו. בניית מערכים סטטיסטיים חדשים ושדרוגם של הקיימים, חייבים להיות חלק מתכנון ממשלתי ארוך טווח, המחייב הכנת תוכנית ארוכת טווח. שאם לא כן, התרומה הממשית של התכנון האסטרטגי, שכה עמלים עתה ליצור ולהטמיע בממשלה, עלולה להצטמצם מאוד ואולי אף להתבטל.

הכותב הוא מנהל מינהל מחקר ופיתוח במשרד התמ"ת