מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על האבטלה הגבוהה במגזר הערבי כאחת הסיבות העיקריות לעלייתה של התנועה האיסלאמית ולהקצנה דתית ולאומנית בקרב ערבים אזרחי ישראל.
הסיבה לכך היא במידה רבה היעדר כישורים ומיומנויות עקב פערים ברמת ההשכלה ומערכת חינוך שאינה מותאמת לצורכי העולם המודרני; ואולם אבטלה של מהנדסים ערבים בוגרי הטכניון יכולה להיות מוסברת רק באפליה, בהדרה ובגזענות שבהן לוקה החברה הישראלית גם במקומות הנחשבים נאורים ומתקדמים.
הסוציולוג האמריקאי גורדון אולפורט גרס בשנות ה-50 של המאה הקודמת כי סטריאוטיפים מתגבשים בהיעדר היכרות אמיתית ומגע חיובי בין קבוצות שונות באוכלוסייה. הסטריאוטיפים גורמים לאפליה ולהדרה של הקבוצות המוחלשות גם ללא כוונת זדון או מדיניות מוסדית מוצהרת מצד הקבוצות השולטות. מחקרים מאוחרים יותר מוכיחים כי מגע בין הקבוצות השונות אינו מספיק וכי נדרשת אינטרקציה חיובית וממושכת, בתמיכת המוסדות הרשמיים והבלתי רשמיים, שבה משתתפים מרצון חברי כל הקבוצות על בסיס שוויוני.
במסגרת חינוכית קל יותר, על פי רוב, להגיע לתוצאות משמעותיות, ובמיוחד כאשר האינטראקציה מתרחשת בגיל צעיר. חלוקה למגזרים במערכת החינוך מסוכנת לישראל, ואף שהחלוקה הפנימית בתוך הציבור היהודי ניצבת באור הזרקורים, כדאי לשים לב לחלוקה בין יהודים לערבים בזרם החינוך הממלכתי. היעדר מגע בין הקבוצות השונות, אי-יכולת לנהל דיאלוג בשתי השפות ופערים ברמת החינוך הם מקור לניכור וכר פורה להתפתחות סטריאוטיפים ואפליה. הפתרון לכך נעוץ דווקא בהתקרבות הרוב למיעוט, כלומר בהכנסת השפה הערבית למערכת החינוך כשפה שנייה, רשמית, ולימוד שיטתי ונרחב שלה כשיעורי חובה בכל בתי הספר במגזר היהודי החל בכיתות הנמוכות.
יתרה מזו, כ-40% מאזרחי ישראל מחזיקים במורשת של חיים לצד השפה הערבית והתרבות הערבית. מחיקת המורשת הזו בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת היא אחת העוולות הגדולות ביותר של כור ההיתוך הישראלי. דווקא אימוץ השפה הערבית כשפה רשמית אמיתית, לצד הכרת התרבות, המנהגים וההוויה, יסייעו לא רק לקליטה מוצלחת יותר של רבבות ערבים בשוק העבודה ובחברה הישראלית, אלא אף אולי למחיקת עלבונות העבר בקרב העולים הוותיקים וצאצאיהם.
המטרה שעלינו לשאוף אליה אפוא היא מערכת חינוך ממלכתית אחת שבה שתי השפות, עברית וערבית, נלמדות באופן שווה, עם דגשים נפרדים בלימודי העשרה - אך השלב הראשון מוכרח להיות אימוץ השפה הערבית על ידי הרוב היהודי כשפה רשמית שווה. כך, היכרות ומגע אמיתי בין הרוב למיעוט יהפכו את שאלת שילוב הערבים בשוק העבודה למיושנת ומיותרת.
הכותבת היא חוקרת בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב





