עם פירסומה של הצעת חוק הקלון הכלכלי לפני ימים אחדים, הזדעקו קולות רבים לנוכח אפשרות של פגיעה, ולו עקיפה, בעיקרון החברה בע"מ. על מה קמה המהומה?
באחרונה יזמו חברי הכנסת מאיר שטרית, כרמל שאמה-הכהן ואריה אלדד, בשיתוף עם התנועה לאיכות השלטון, הצעת חוק ובה שלושה עיקרים: 1. הטלת קלון כלכלי על אנשי הון שביצעו תספורת באיגרות חוב, אשר ימנע מגופי פנסיה וגמל של הציבור לרכוש מהם איגרות חוב לעשר שנים; 2. החזרת כספי התספורת לציבור - מרווחי חברות אחרות שבבעלותם; 3. ויתור על שליטתם בחברה - אם ביצעו תספורת של יותר מ-20%.
הנימוק העיקרי שהושמע בגנות החוק היה שהחזרת כספי תספורת מרווחי חברות אחרות פוגעת בעיקרון החברה בע"מ. ואולם, מי שנזעק כיום להגן על החברה בע"מ צריך לשאול את עצמו מדוע לא הזדעזע כאשר פורקה החברה בע"מ בישראל הלכה למעשה.
מי שהגן וממשיך להגן על מבנה הפירמידה העסקית, שבו רבים מהאיזונים והבלמים המובנים בחברה בע"מ סורסו וההנהלה והדירקטורים הם מראש עושי דברו של בעל השליטה - הוא שאחראי למותה של החברה בע"מ.
מי שנלחם להשאיר את האחזקות הצולבות על נכסים ריאליים ופיננסיים, כך שהשיקולים במתן מימון אינם טובת הציבור כי אם טובתם של בעלי השליטה, שצריכים לממן פעילות ריאלית כושלת - הוא שפירק מנשקה את החברה בע"מ.
מי שנלחם לאישור עסקות בעלי עניין והצעות רכש בפירמידות, ושסבור כי הדירקטורים החיצוניים יהיו חומת מגן לעסקות מפוקפקות - גם הוא שותף לעיקורה של החברה בע"מ.
מי שנתן יד למערכת שבה אותם דירקטורים משמשים במוסדות ריאליים ופיננסיים - במו ידיו סייע לריצוצה החברה בע"מ.
אין לאותם "חסידים" של החברה בע"מ אלא להלין על עצמם.
לדעת יוזמי החוק, החברה בע"מ חשובה ואף קריטית לכלכלת שוק מודרנית, ואולם משהושלו ממנה מנגנוני הבקרה המרכזיים, ומשנהפכה לכלי בידי שליטי המשק ול"משרתתם החוקית", אין היא פועלת לצמיחה כלכלית של המשק כי אם לשימור כוחה וממונה של אצולת ההון. על כן, לאחר שהחברה בע"מ כבר נהפכה לקרקס לעם, אין מנוס מלהחזיר לציבור את כבשת הרש שנגזלה ממנו - ולהשיב לידיו ולו חלק מכספו שבידי אותן חברות המשלמות דיוודנדים שמנים ל"גוזזים".
הכותבת היא סמנכ"לית כלכלה בתנועה למען איכות השלטון
