האוניברסיטאות מזניחות את ההוראה, המכללות לא

אוניברסיטאות בישראל רואות את תפקידן המרכזי במחקר - ומי שתופס את מקומן הן המכללות

במאמר שפורסם מעל דפים אלה ("האם איכות ההוראה במכללות גבוהה יותר", 10.4.12), טוען בני פפרמן, סמנכ"ל מינהל וכלכלה במשרד התמ"ת, כי הערכת איכות ההוראה באקדמיה על ידי סטודנטים היא חסרת ערך, מאחר שלסטודנטים אין היכולת להעריך את ההוראה שהם מקבלים, ובוודאי לא בזמן לימודיהם. זוהי טענה מוכרת שנשמעת לא פעם באקדמיה, בעיקר על ידי מרצים שאינם שבעי רצון מההערכה שהם זוכים לה מהסטודנטים ומהציונים הנמוכים שאלה מעניקים להם.

ואולם, מחקרים רבים מצביעים על מהימנות התוצאות של הערכות אלה, ומפריכים מיתוסים שגורים ולפיהם הסטודנטים מעניקים ציונים גבוהים למרצים בקורסים קלים וכן הלאה. אני מזמין את מי שהנושא בדמו לקרוא, למשל, את מחקריה של ראש המרכז לקידום איכות ההוראה באוניברסיטת תל אביב, פרופ' נירה חטיבה, ולהתרשם בעצמו.

השאלה החשובה באמת, שבה צריך הדיון הציבורי להתמקד, היא למה האקדמיה לא מקדישה יותר משאבים למדידה ולשיפור איכות ההוראה. הרי תפקידה של האקדמיה הוא לייצר ידע חדש על ידי מחקר, ולהפיצו על ידי הוראה. האוניברסיטאות בישראל רואות את תפקידן המרכזי במחקר - ואולי טוב שכך - אך ככל שהן מזניחות את ההוראה, מי שתופס את מקומן הן המכללות הציבוריות והפרטיות, שבהן לא מתבצע מחקר ושכל מאמציהן מופנים להוראה איכותית.

לא סתם חלה בעשור האחרון נהירה למכללות, שכבר חלפו על פני האוניברסיטאות במספר הסטודנטים שלומדים בהן. ולא סתם זוכות המכללות להערכה גבוהה יותר של הסטודנטים בכל תחומי הפעילות - מנהלה, תמיכה, הוראה ועוד - מרוב האוניברסיטאות.

פפרמן טוען כי הדרך הטובה ביותר למדוד את איכות ההוראה במוסדות האקדמיים היא לבחון את שביעות הרצון של בוגריהם כמה שנים לאחר סיום לימודיהם, וגם לשאול את המעסיקים באשר לאיכותם של אותם בוגרים. המעניין הוא שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמועצה להשכלה גבוהה ערכו סקרים כאלה בעבר. למרבה הפלא, שביעות הרצון של הבוגרים בסקרי הלמ"ס היתה דומה לשביעות הרצון של הסטודנטים בסקרי התאחדות הסטודנטים.

איך לא שמענו על זה? כי זה מידע שבאקדמיה הישראלית מעדיפים להצניע. המועצה להשכלה גבוהה הפסיקה לתקצב את הסקרים, שעלותם כמיליון שקל בלבד בשנה מתוך תקציב של יותר מ-7.5 מיליארד שקל של האקדמיה. הרעיון של פרסום המידע הרלוונטי לצעירים שרוצים לבחור היכן ללמוד באתר אינטרנט מרכזי, כמקובל בעולם, לא נשמע במחוזותינו.

כעת עומדת בפני האקדמיה הזדמנות גדולה להשתפר: לאחר לחץ ממושך של נציגי הסטודנטים במועצה להשכלה גבוהה, התקבלה לפני כחודשיים פה אחד החלטה על הקמת ועדה מקצועית שתבחן את הדרכים להעריך ולשפר את ההוראה באקדמיה. ועדה זו, שיישבו בה נציגי סגל, סטודנטים ומוסדות אקדמיים, תציג בפני המועצה המלצות שעשויות להיות נקודת ציון ביחסה של האקדמיה להוראה. שהרי מה הטעם בייצור ידע חדש אם איננו מצליחים להפיצו כהלכה?

הכותב הוא נציג הסטודנטים במועצה להשכלה גבוהה

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
08
פארטו
  • 22:08
  • 22.04.12

"קודם תגידי לי לאן את רוצה להגיע..."
האוניברסיטה מתנשאת, טוענת לכתר המחקר והאיכות, ומתייחסת לסטודנטים כאל רע הכרחי.
הרי רובם ככולם רק עוברים שם בשביל לאותת לשוק - "היי, תראו, אנחנו אקדמאים".
מחקרים רבים נערכו והראו חד משמעית שאפקט האיתות הוא הוא האפקט המשמעותי המסביר פערי שכר בין אקדמאים לשאינם אקדמאים. לכן הסטודנט שמח בדיעבד שלמד באוניברסיטה שכן מעריכים את התואר שלמד והוא זוכה לתנאים טובים.
אבל אוניברסיטה, מכללה, מה זה משנה, פשוט כואב הלב שמבזבזים כל כך הרבה זמן וכסף על תואר אקדמי למטרות פרנסה, כאשר לא הסטודנט, לא השוק, לא החברה לא נהנים מפירות של 3 שנים של אובדן הכנסה, איבוד כיוון מקצועי ואובדן פריון ויצירתיות.

07
רפי
  • 12:16
  • 22.04.12

הפער ברמת הסטודנטים וברמת ההוראה בין מכללה (שנחשבת 'טובה' בתעשיה) לאוניברסיטה הוא מדהים. את אותו תרגיל, תחת אותו פרופסור, הייתי צריך לקצץ ב80% כדי שתלמידי המללה יבינו על מה אני מדבר.
באוניברסיטה המרצים מרגישים מחוייבים, כי הסטודנטים שמסיימים קורס שלהם לפעמים יגיעו אליהם אליהם כתלימידי מחקר.

06
ערן
  • 14:47
  • 20.04.12

מציעה למל"ג לבדוק מה קורה בסמינרים להוראה ,עדיף שעה אחת קודם שלא יתפלאו כיצד המורים כל כך גרועים ??

05
מרצה מצטיין
  • 14:02
  • 20.04.12

כמי שמלמד כאן וכאן למדתי שסטודנטים במכללה (וחלק גם באוניברסיטה) מעדיפים מרצה בינוני שאינו מסביר לעומק ואינו מתעמק בחומר. כפועל יוצא מרצה שהבנתו מוגבלת נתפס על ידיהם כמרצה יותר טוב. האם על המדינה לשאוף לכך? מה המחיר למשק מבוגרים עם ידע מוטה וחפיפי רק כי "מחקר" בישראל הפך למילת גנאי? אחרי שהרסו את המחקר בישראל עכשיו כנראה החליטו להתפנות להרס ההוראה.

  •  
    נו , אל תבלבל
    • 09:37
    • 21.04.12

    אם אתה נחשב למרצה מצטיין בקרב הבינוניים, כנראה שאתה מתאים להם.

    הבעיה המרכזית היא מרצים מצוינים לתלמידים מצויינים - כל מי שלמד בטכניון מכיר את התופעה של איזו דמות מחקרית, כנראה מבריקה, המנסה להעביר חומר לתלמידים מעולים , אבל עושה זאת בצורה כל כך לקויה ונעלגת שלא נותר לתלמידים אלא ללמוד ולשחזר את כל הנלמד לבד.

    זה לא רע "ללמוד לבד" .. אבל מדוע להשחית מנגנון שלם של שעות לימוד ותקציבים עבור משהו כל כך לא יעיל וחאפרי ? היכן הערך המוסף של למידה שלא מספר אלא מאדם שאמור להכיר את הדברים לעומק ולרוחב ?

    הבעיה היא שם : רמת ההוראה במוסדות מובילים אקדמית , לא במכללות המייצרות אנשים סוג ב' על ידי מרצים בינוניים כמוך.

  •  
03
זורבה
  • 09:12
  • 19.04.12


אף אחד לא נוהר למכללות.
אנשים הולכים למכללות, כי הם לא מתקבלים לאוניברסיטה.
ואנשים לא מתקבלים לאוניברסיטה, כי הביקוש ללימודים שם גדול ממהיצע, ואז אלה שלא התקבלו, נוהרים למכללות.

איזה סטודנטים בדיוק אתה מייצג?
את הסטודנטים במכללות?
את הסטודנטים שרוצים להמשיך במחקר, אבל לא התקבלו לאוניברסיטה, ועכשיו בוכים שאין מספיק משרות מחקר במכללות, כי הן לא מתוקצבות (למרות ששכר הלימוד שם גבוה בהרבה?)

  •  
    גבי
    • 09:41
    • 21.04.12

    בתחומים של ננוטכנולוגיה , ביולוגיה מולקולרית או מקצועות הנדסיים והנדסת תוכנה תמצא את הטובים ביותר , אבל באמת הטובים ביותר , בתעשייה.

    אנשי אקדמיה נוטים לפעמים להתפזר במחשבותיהם, וחוסר המיקוד מתגלה כשהם מלמדים בדרכם העילגת אנשים שדווקא רוצים פוקוס.

    הכי טוב זה שילוב, אבל אין ספק שבתעשיות הטכנולוגיה העילית יש את היודעים והעושים הטובים ביותר !

02
פרופסור
  • 20:58
  • 18.04.12

כשם שאין שום היגיון בדרישה שמורים בתיכון יעסקו במקביל בכתיבה אקדמית, כך גם אין היגיון לצפות שמורים לתארים אקדמיים ללא תזה (ראשון ושני) יעסקו במקביל בכתיבה אקדמית, ואכן המכללות מוכיחות זאת היטב.

אין הדבר אומר שלא יוכלו אנשים לעסוק במקביל הן בכתיבה אקדמית והן בהוראה בדיוק כשם שאיש לא מפריע למורה בביה"ס ללמוד אחה"צ לדוקטורט, אבל כל אחת מהפעולות חייבת להיות נפרדת לחלוטין מבחינה מנהלית ותקציבית, ממש כשתי משרות נפרדות במקומות עבודה שונים. ומטבע הדברים, עיקר עיסוקו של מורה טוב יהיה הוראה ועיקר עיסוקו של כותב אקדמי טוב יהיה בכתיבה אקדמית.

כך, תובטחנה הן איכות הוראה מקסימלית והן איכות כתיבה אקדמית מקסימלית מבלי שהאחת תפגע ברעותה, בניגוד למצב כיום באוניברסיטאות.

01
פרופסור למתמטיקה
  • 16:09
  • 18.04.12

מהי הוראה איכותית? מיהו מורה טוב?

כדי שאפשר יהיה באמת ובתמים להשוות בין שני מורים, עליהם ללמד את אותו נושא. מה הרבותא בכך שמורה אחד עושה פלאים בהוראת לוח הכפל לתלמידי המכללה, בשעה שעמיתו מתקשה בהסבר מושגים מורכבים באנליזה לתלמידי האוניברסיטה?
בל נטעה: התלמידים שומעים זה מזה כמה נעימים הלימודים במכללה, וכמה הם קשים בטכניון או באוניברסיטאות, ומבקשים לעצמם חיים קלים.
את ההבדלים ברמת הבוגרים - כמעט בכל תחום - בין אלו לאלו, יודע כל מי שמצוי בפרטים.

  •  
    D
    • 18:21
    • 18.04.12

    אבל, כמו שאמרת, רק מי שקרוב לעניין יודע את האמת. הרוב הגדול ניזונים מתעמולה פופוליסטית זולה.
    וגם אנחנו באוניברסיטאות אשמים. מנסים להתחרות במכללות ב"נחמדות" במקום לדבוק באמת האקדמית.

  •  
    דג חם
    • 21:57
    • 18.04.12

    פעם ראשונה שאני שומע שמטרת האקדמיה היא שהבוגרים יהיו שבעי רצון.
    מועסקים - בוודאי.
    משכילים ומסוגלים ללמידה עצמית - נהדר.
    אבל שבעי רצון? מה, מטרת המדינה בהקמת המכללות היתה שהאזרחים יהיו מבסוטים?

  •  
    יוני
    • 23:34
    • 18.04.12

    די נמאס ממגיבים טיפשים שכותבים שהם פרופסורים,אם אתה פרופסור אז אני נפוליאון בונפרטה.

  •  
    החוזה מלובלין
    • 07:21
    • 19.04.12

    אני לא יודע מה המצב בישראל אבל בארה"ב ישנם אתרי אינטרנט שבו סטודנטים מדרגים את המרצים והמכללות.

    בתור מישהו שהתחיל את לימודיו במכללה בארה"ב ועבר באמצע לאוניברסיטה מליגת הקיסוס אני יכול לראות את ההבדלים.
    במכללה, המרצים שלא דרשו יותר מידי וגם בזבזו את הזמן קיבלו ציונים טובים, בעוד האלה שהשקיעו ולימדו ודרשו בחזרה "זכו" להמלצות לא להתקרב אליהם.
    באוניברסיטה, המרצה גם כן לא נמדד לפי הקושי אבל לפי ההשקעה.

    אין לי מושג מה הרמה האמיתית במכללות בארץ אבל ברגע שהתקבלה התפיסה שהמכללות קלות יותר מהאניברסיטאות, הרי שהמחפש נוחות יגיע לשם והדירוג שלו יושפע מכך. ככל שהמרצה והמכללה תלך לקראתו יותר הוא יהיה ידרג אותה גבוה יותר. ואידך, זיל גמור.

  •  
    פרופ' י
    • 09:49
    • 21.04.12

    בא נדבר עובדות , פרופסור.

    הגישה שאתה מייצג היא הגישה השלטת במסדרונות האקדמיה, עובדתית גישה זו נכשלת במבחן המציאות כי כולנו מודעים להדרדרות רמת הידע של הסטודנט הישראלי.

    אי לכך את הטענה שלך צריך לנתץ לרסיסים - היא כיסוי ערווה בזוי במיוחד לחוסר כישרון ההוראה , וצריך לאמר ביושר הרצון להשקיע ולהתאמץ , בעריכת קורסים איכותיים המשרתים את הידע של הלומדים ולא את האינטרסים של המלמד.

    אין כמעט שום נושא, מורכב ככל שיהיה , שאי אפשר לפרק אותו מושגית וללמדו בצורה מסודרת עם מקסימום אפקט של השארת חותם ידע ... זה לא משנה מה אומר תלמיד ממוצע , שתפקידו זה לקטר ולרצות חיים קלים , חשוב מה אתה כחלק ממי שאמור לקחת אחריות ולהוביל , עושה כדי להיות יותר טוב ולהצליח גם בנושאים שבהם אתה לא מתוגמל , כי המוסד "סופר" לך רק מאמרים ופחות אכפת לו כמה אתה מרצה דגול.

    די עם התירוץ הזה , הוא חלול ולא ראוי. קח אחריות על הכשרת הדור הבא גם אם "לא משלמים לך או נותנים קרדיט" על זה.

  •  
    דוד
    • 16:14
    • 13.05.12

    כל הסגל מלקק לתלמידים, לכלל התלמידים אבל במיוחד למי שהם בנים ובנות "של", שמצפים לסיים תואר בלי להתאמץ כי אבאל'ה תורם כף ומקים בניין או משהו כזה.

הפופולריות בזירת הדעות
תגיות נבחרות
הצעות מיוחדות