ראש הממשלה הציג את הישגיה הכלכליים של ממשלתו בראיון חגיגי (6.4 ,TheMarker) - וזה טבעי. אני מניח שניווט ספינת הכלכלה הישראלית במים הסוערים של המשבר העולמי הוא משימה קשה. לכן, אי אפשר שלא לשבח את נתניהו על התוצאות המרשימות של כלכלת ישראל.

ישראל נמצאת במקומות האחרונים בכל המבחנים הבינלאומיים הבודקים את הישגי תלמידי ישראל ביחס לחבריהם בעולם. במבחנים הללו לא בחנו את התלמידים החרדים, כך שאי אפשר לתלות בהם את האשם לכישלון.

הקמת מערכת כבישים ומסילות רכבת שתחבר את הדרום והצפון למרכז תהיה השקעה מיותרת אם תלמידי הפריפריה לא יגיעו להישגים לימודיים ראויים. לאן בדיוק ייסעו התלמידים? ראש הממשלה יודע מה צריך לעשות: להקצות סל אישי לתלמיד, שהוא סך התקציב המיועד להצלחתו של כל תלמיד בישראל, ולעגן בסל האישי מדד דיפרנציאלי (החלת הסל אישי בהתאם למצב הסוציו-אקונומי של התלמיד, כך שתלמיד מרקע חלש יקבל תקציב גבוה יותר), שיסייע לסגירת פערים ולהגדיר את אחריות המדינה לחינוך, תוך הגדרת תפקידן של הרשויות המקומיות ורשתות החינוך. ראש הממשלה יודע שלא החרדים ולא הערבים אשמים במצבנו. הוא יודע שמדיניות החינוך שלנו כושלת לאורך שנים ועליו, ורק עליו, מוטלת החובה לתקנה.

ראש הממשלה מכיר את הפתרונות. הוא נפגש עמי כמה פעמים בהיותו ראש האופוזיציה. בכל פעם הציג תוכנית לרפורמה הדומה להפליא למתווה שהצגתי לעיל. ראש הממשלה גם פירסם תכנית לרפורמה בחינוך, שהיתה מסייעת לסגירת הפערים ולשיפור ההישגים שלנו. אבל שיקולים קואליציוניים גורמים לראש הממשלה להשתמט מאחריות ולהאשים את הערבים ואת החרדים.

בשנים האחרונות, התלמידים המצטיינים שלנו הגיעו למקומות האחרונים בין התלמידים המצטיינים בעולם. זה מוכיח שהמערכת שלנו חולה. לא ניתן לטפל בה במיני- רפורמות ובתיקונים קוסמטיים. אם ראש הממשלה רוצה לדאוג לעתיד ישראל, הוא חייב להשקיע מחשבה וכסף בשיקום ובשיפור מערכת החינוך שלנו.

ולסיום, איני יכול להתעלם מהקושי המוסרי בטיעון של ראש הממשלה. גם אם נאמר שמצבנו נגרם לאור מצבם של החרדים והערבים - על מי בדיוק מוטלת המשימה לשפר את מצבם?

הכותב הוא חתן פרס ישראל ויו"ר תנועת הכל חינוך