על פי התיקון המוצע, בדומה לחובות המוטלות על נותני שירותים פיננסיים, יהלומנים יחויבו בזיהוי לקוחותיהם, בתיעוד פרטי עסקות ובהעברת דיווחים לרשות איסור הלבנת הון. לעניין חובת הדיווח, המודל שנבחר משלב בין דיווח "אוטומטי" לרשות - על עסקות מסוימות, על פי סוגן והיקפן הכספי, ללא צורך בהפעלת כל שיקול דעת (למשל עסקות במזומנים שהיקפן גבוה מ-50 אלף שקל לעסקה) - לבין דיווח על עסקות הנחזות כ"בלתי רגילות", על פי שיקול דעתם של היהלומנים, על בסיס המידע המצוי ברשותם. יהלומנים שלא יעמדו בחובות הדיווח האלה, יהיו צפויים לעונשים חמורים ובלתי מידתיים של עד חמש שנות מאסר, וקנס של יותר מ-1.5 מיליון שקל.

לטענת רשויות האכיפה, זה שנים רבות שענף היהלומים העולמי מהווה כר פורה ונרחב להלבנת הון, בעיקר בשל העובדה שחלק מהמסחר ביהלומים מתבצע במזומנים חסרי צבע וריח, שיש קושי רב להתחקות אחר מקורם ולעקוב אחר השתלשלותם. בנוסף, תיעוד העסקות, על פרטיהן השונים, הוא לקוני ביותר ואינו דומה לתיעוד העסקי המוכר והמקובל בענפי מסחר אחרים. לכך יש להוסיף את העובדה, כי אף שיהלומים הם יקרי ערך, ניתן להסתירם ולהעבירם ממקום למקום בקלות רבה.

באשר ליהלומי גלם, אלה אף קשים ביותר לזיהוי ולהערכה על ידי מי שאינם בקיאים בתחום - לרובנו הם בוודאי ייראו כחול על שפת הים. טעמים אלה ונוספים, שמייחדים את ענף היהלומים מענפים אחרים, הקשו מאוד על רשויות האכיפה לפקח אחר פעילויותיהם של העוסקים בו, ולטענתן משכו אליו גורמים פליליים שמעוניינים להלבין כספים הקשורים לפעילות עבריינית, או נובעים ממנה.

לאור זאת, ניתן בהחלט להבין את הצורך במנגנון שייצור שקיפות גדולה יותר של עסקות יהלומים, ויאפשר פיקוח יעיל של רשויות האכיפה הרלוונטיות, בניסיון למגר את העבריינות מהענף היוקרתי. דברים אלה יפים, בדרך של קל וחומר, כשמדינות אחרות - ובראשן ארה"ב - כבר השלימו מהלכי חקיקה להסדרת הנושא.

עם זאת, בין הגברת מנגנוני הפיקוח והבקרה על ענף היהלומים לבין "גיוס" העוסקים בו - לאסוף מודיעין על שותפיהם לעסקים ולהעבירו לרשות לאיסור הלבנת הון, כפי שהתבקש בהצעת החוק שהוגשה בנושא - יש פער גדול ביותר. הטלת חובות דיווח על כתפי היהלומנים, שמבוססות על שיקול דעתם, על בסיס מידע שחויבו "לאסוף", תהפוך אותם בעל כורחם לחלק מזרועות המודיעין של הרשות לאיסור הלבנת הון. היא תאלץ אותם, כאנשים פרטיים, לבצע פעולות השמורות בדרך כלל לנציגי רשויות האכיפה בלבד. ייתכנו מקרים שבהם חובת דיווח זו אף תשמש כלי בידי יהלומנים - הן לניגוח מתחרים וספקים שעמם יסתכסכו על רקע עסקי, והן לחשיפת סודותיהם המסחריים - כשהם עטופים באצטלה של שומרי חוק.

הכותב הוא עו"ד, לשעבר בכיר במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה וכיום שותף במשרד דולן, דמארי, מתתיהו. הוא עוסק בייצוג יהלומנים, בין היתר, בפרשת הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים