במסגרת ההטבות המפליגות שלהן זכה עד המדינה בפרשת הולילנד מזדקר לו סכום חודשי בסך 11 אלף שקל שישולם לו כדי לאפשר קיום ברמת חיים סבירה.
הוויכוח על מוסריותו של מוסד עד המדינה הניב דעות רבות וגישות שונות. על אחת הביקורות נגד הסדרים אלה טען בעבר משרד המשפטים כי "ההטבה המקובלת שלה זוכה עד המדינה היא החסינות מפני העמדה לדין בפרשה שבה היה שותף לעבירה, אם כי יש מקרים חריגים שבהם עד המדינה נותן את הדין וזוכה אך בהקלה בעונש. ככל שהעבירות שלגביהן נמסר המידע חמורות יותר, וממילא רמת הסיכון לו נחשף עד המדינה עולה, מתאפיין ההסכם במתן הטבות מוחשיות נוספות".
אין צורך להכביר מלים על המובן מאליו, כי אם החלטת אדם להפוך לעד מדינה היא כתוצאה מרגש אשמה או חרטה, אזי הבסיס המוסרי לעדותו שונה וראוי יותר מאשר במקרה שבו החלטה כזו מתקבלת בתגובה להצעה נדיבה של התביעה. ככלל, אין ספק כי אל לו לריבון לסחור בצדק, שהרי מדובר בפגם מוסרי המאפשר לאדם שחטא לנהל מו"מ שמטרתו לתגמל אותו על עבירה שעבר.
יש מקרים נדירים שבהם המדינה רשאית, - ולעתים גם חייבת - לשלם מחיר כדי שעבריין המהווה סכנה של ממש לחברה יורשע וירצה את עונשו. שלושה תנאים לפחות חייבים להתקיים כדי שהמדינה תהיה רשאית לסחור בצדק: הראשון, לא ניתן יהיה להרשיע את הנאשם בעבירה חמורה ללא עדותו של עד המדינה; השני, העבירה שאליה מתייחסת עדותו של עד המדינה חמורה מאוד; השלישי, המחיר עבור עדותו של עד המדינה לא יהיה בגדר ספסרות.
דומה כי במקרה של עד המדינה בפרשת הולילנד סיפסרה המדינה במונח "בצדק". ניתן היה להבין לו הסתפקה המדינה במתן חסינות לעד מפני העמדה לדין בכל הקשור לעבירות שלהן היה שותף. ייתכן גם כי הסכמתה של המדינה שלא לנקוט נגדו אמצעים לגביית חובות מס היא בגדר הסביר. ואולם אף שברור משני "מענקים" אלה שעד המדינה אינו אזרח למופת, הוסיפה לכך המדינה הטבות נוספות ובכללן תשלום חודשי. במלים ברורות יותר, עד המדינה מקבל שכר חודשי מהמדינה בתמורה לעדותו. האם הוא עד מדינה או עובד מדינה?
אסור לראות בתגמול לעד המדינה משוואה טכנית בין ההטבות שיוענקו לו לבין האינטרס הציבורי. המדינה חייבת להשכיל להבין כי יש סף שאין לחצותו. דומה כי בתמורה לעדותו הפכה המדינה את העד לאדם שעדותו אומנותו. זוהי פגיעה של ממש בטוהר ההליך השיפוטי ובמערכת המשפט, וניצול לרעה של הליכי בית המשפט.
מידת הפליליות וחוסר המוסריות של מעשיו של עד המדינה הן כה גבוהות, עד כי אסור היה למדינה לתת לו ליהנות מפירות עוולותיו באופן כה מפליג. זוהי מהלומה קשה לעיקרון הצדק, לטוהר המידות השיפוטי וגם להיגיינה הציבורית, שיפגעו פגיעה אנושה באמון הציבור במערכת התביעה.
הכותב הוא עורך דין ודוקטור בתחום הפסיכולוגיה של קבלת ההחלטות
-
תיק השקעות
-
קפה
-
פייסבוק
-
תגובות
-
רשימת קריאה
