להעצים את החינוך הטכנולוגי

הכשרה מקצועית קשורה באופן ישיר לצמצום הפערים ולצמצום ממדי העוני

>> אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני התעשייה הישראלית בשנים הבאות הוא נושא ההכשרה למקצועות התעשייה.

בשנים האחרונות חלה ירידה בהיצע עובדי התעשייה המקצועיים, דבר המקשה על תפקודה. הכשרת אנשי מקצוע לתעשייה אינה לוקסוס, אלא הכרח שיבטיח את המשך הייצור בישראל ומניעת בריחתו למדינות אחרות, כמו הודו וסין. במצב כזה ראוי שהממשלה תתערב במתן פתרונות ותמריצים לבניית מסד חזק של חינוך מקצועי לנוער המכוון לצורכי המשק וצה"ל, שיחזק את המערכת הכלכלית ויעצים את יכולתה להתמודד עם אתגרים עתידיים.

תלמידות באורט כרמיאל
תלמידות באורט כרמיאל
צילום: משה שי

כצעד ראשון לפתרון, הקמתי לפני כשנה ועדה מייעצת בנושא ההכשרה המקצועית בראשות סטף ורטהיימר. בשבוע שעבר אישרנו תוכנית חומש להעצמת החינוך הטכנולוגי ולהכפלת מספר הלומדים בחינוך הטכנולוגי בתוך חמש שנים. זאת, במטרה להפוך את החינוך המקצועי לנדבך משמעותי בפיתוח משק ישראלי מתקדם.

אנו ניצבים בפני הזדמנות פז לחיזוק החינוך המקצועי בשל כמה סיבות: דרישה הולכת וגוברת מצד גורמי המשק וצה"ל מול מחסור חריף בכוח אדם מקצועי; גישה חדשה בקרב חלק מגורמי המשק המחייבת ומעודדת השתלבות וסיוע של מעסיקים בהכשרת בני נוער למקצוע; המלצות OECD להרחבת החינוך המקצועי בישראל לפי המקובל במדינות המפותחות; ושינוי בשיח החינוכי תוך הכרה בהיעדר מענה ראוי למחצית בני הנוער המסיימים את בית הספר ללא בגרות וללא אופק תעסוקתי.

הכשרה מקצועית היא לא פחות מאשר זכותו הבסיסית של הפרט. היא המסלול הראשי והראשון בדרך לרכישת מקצוע ולהשתלבות נכונה ותקנית בכוח העבודה. לפיכך, קשורות ההכשרה המקצועית וההסמכה שבעקבותיה, באופן ישיר גם לסוגיות החשובות והרגישות של צדק חברתי, ביטחון סוציאלי וכמובן - לצמצום הפערים ולצמצום ממדי העוני.

אם בעבר היה הנושא מובן מאליו, הרי כיום יש צורך להשיב את הלגיטימציה של בעל המקצוע המוסמך כבעל הידע והמיומנות הנדרשים. יש לעשות זאת בחקיקה שתסדיר את המסגרות המיועדות לנוער ולמבוגרים. ואולם כיום אין עדיין מסגרת חקיקתית כוללת הנוגעת לחובת המדינה להתערב כרגולטור בסוגיות הקשורות להכשרה מקצועית. היעדרה של הסדרה וחקיקה מותירה את המערכת כבת ערובה לכשלי השוק, לפערים בסטנדרטים מקצועיים, לשיקולי מדיניות משתנים ולאילוצים תקציביים.

ואולם אין די בהסדרת הנושא בחקיקה. שאיפתנו היא להציג מודל המבוסס על מחויבות ארוכת טווח בין הגורמים הרלוונטיים, כמו הממשלה, ארגוני המעסיקים והעובדים, השלטון המקומי, רשתות החינוך, צה"ל והאקדמיה. הצבת הנושא על סדר היום הציבורי, הקביעה כי מדובר בנושא בעל חשיבות רבה לכלכלה בטווח הארוך והקצאת תקציבים - יסייעו לתעשייה להיערך לאתגרי השנים הבאות.

הכותב הוא שר התמ"ת

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
02
י.
  • 12:12
  • 01.02.12

כמה חרט? כמה רתך?
פחות מהשכר הממוצע במשק. לא הרבה יותר משכר מינימום.
תעצימו אותם דרך זה ויהיה ביקוש...

01
משה
  • 11:45
  • 01.02.12

לצערי שכר רוב אנשי המקצוע בתעשייה נמוך מאד. בשביל קצת יותר ממינימום אנשים לא יטרחו להתמקצע. אין טעם בדבר, משכורות כאלו הם משכורות עוני בלאו הכי ובעוני מבקשים רק לשרוד. למה להתמקצע ולהיות עובד עם אחריות אם ממילא מקבלים כמו מתדלק ומנקה.

הפופולריות בזירת הדעות
תגיות נבחרות
הצעות מיוחדות