>> בשעה ששורות אלה נכתבות נשמעה צפירת צבע אדום בשדרות, אחרי כמעט שבועיים של שקט. בשבוע שעבר, באחד מימי השבוע השקטים, החרידה צפירה את שלוותם של תושבי אשקלון. שבועיים קודם לכן עברו על תושבי באר שבע יומיים של חרדה ושל טילים, שבדרך נס יורטו על ידי כיפת ברזל.

למחרת ליל הטילים הראשון נשארו רבים מהתושבים בבית. אמהות נותרו בבית עם הילדים עקב החלטת ראשי הרשויות שלא לפתוח את בתי הספר ואת גני הילדים. בחלק מהמקרים היו אלה האבות שנשארו בבית. חלק מהמעסיקים נותרו ללא עובדים או בהרכב חסר. לעתים היה המחסור כה חריף, שכבר מוטב היה לסגור את העסקים ולהקטין את ההוצאות.

בדרום מכונה מצב זה השבתת טפטוף, ללמדך על האופי האקראי של ההשבתות. כל אימת שמתחשק לאויב להשבית מסחר ותעסוקה בעיר, עליו רק לשגר טיל לעברה - והעיר משותקת. פחות או יותר.

כל עוד מדובר באירוע איבה מתמשך - מלחמה או מבצע בן שבועיים-שלושה - כל אחד מהמעורבים יודע בדיוק את מצבו. המעסיקים משביתים את עסקיהם או מורידים פרופיל כדי לצמצם נזקים, העובדים נשארים בבית ושומרים על המשפחה, בידיעה שמשכורתם תשולם להם בסופו של דבר. מניסיון העבר גם המעסיקים זוכים - לאחר תהליך ארוך ומתיש - בפיצוי על אובדן הכנסות בימי הלחימה.

אבל השבתות הטפטוף מציבות אותנו, אנשי העסקים, בפני שוקת שבורה. נזקי השבתה - כן. פיצויים - לא. הרי לא פרצה שום מלחמה, ולא הוכרז מצב חירום. העובדה שההשבתות המטפטפות מצטברות לכדי נזק של ממש - זו כבר בעיה שלנו, המעסיקים. חוסר ההגינות זועק לשמים.

לו היה הדבר קורה במרכז השבע, הדברים היו נראים אחרת. האבסורד זועק לשמים. גם כך המצב בפריפריה לא קל, ומי כמוני, נשיא לשכת המסחר בדרום, יודע. אין כמעט יום שלא מתדפק על דלת הלשכה איש עסקים צעיר שמבקש עצה או סיוע כספי לאחר שקשיי הביורוקרטיה, השפל הכלכלי והקושי להתמודד עם המצוקות מאיים להכריע את העסק שלו.

שיעור פשיטות הרגל בבירת הנגב גדול. לפי נתוני בנק ישראל שהוצגו בפני לשכת המסחר, 55% מהעסקים בבאר שבע פשטו רגל ב-2009-2010. האחרים שורדים בקושי את אימת המיתון, את תשלומי המסים, את ריביות הבנקים, ומה לא. להוסיף על כך גם יומיים שלושה של השבתה כפויה בגין כל טיל שמשוגר מרצועת עזה - זה כבר יותר מדי.

על הממשלה, ובמיוחד על משרד התמ"ת, להקים לאלתר קרן מיוחדת לשיפוי מהיר של עסקים בפריפריה שנקלעו למשבר ולקשיים עקב המצב הכלכלי, המחריף עוד יותר בגלל המצב הביטחוני וטפטופי הטילים. על אופי הקרן והתנאים לקבלת סיוע ניתן לשבת ולדון, ויפה שעה אחת קודם.

הכותב הוא מנכ"ל חברת דלויה ונשיא לשכת המסחר והתעשייה בבאר שבע והנגב