"התפישה של ראש הממשלה שגויה. אי אפשר להמשיך ולהפחית מסים כי זה יביא לכך שהממשלה לא תוכל לספק יותר שירותים", כך אמר ל-TheMarker ראש אגף התקציבים הפורש של משרד האוצר, אודי ניסן.
"אנשים שחיים במדינה עם תוצר של 30 אלף דולר לנפש מצפים לרמת שירותים גבוהה יותר בחינוך, בתרבות וברווחה. היום לאנשים יש צרכים יותר גבוהים, ולכן הגענו לרמת הוצאה ממשלתית קטנה מדי", אמר ניסן. "אני לא פוסל את האפשרות של הגדלת הוצאות הממשלה, ובתנאי ששומרים על מתווה הכלל הפיסקלי והפחתת הגירעון".
ניסן התייחס למחאה החברתית שפרצה לפני כחודש: "הופתעתי מאיך שהיא פרצה. הקצב שבו הדברים מתרחשים, בעידן האינטרנט והפייסבוק, הוא מדהים. אני צפיתי התפתחות אחרת, של ביקורת ציבורית ויותר דרישה למעורבות של הציבור דרך האינטרנט".
המחאה מוצדקת?
"תלוי. נושא המיסוי צודק מאוד. גם הדרישה לשנות סדר עדיפות היא חשובה, כי היא תחדד את הצורך להקטין את תקציבי הביטחון על מנת להגדיל את תקציבי הרווחה. הנושא הכי חשוב לטיפול הוא סוגיית יוקר המחיה, והעדר התחרות במשק.
בסך הכל, עם זאת, יש לנו כלכלה טובה ואסור להרוס מדיניות כלכלית מוצלחת וחשובה".
אילו שינויים בסדר העדיפות אפשר לעשות בתקציב?
"אפשר וצריך לקצץ 2 2.5 מיליארד שקל בתקציב הביטחון. ועדת ברודט קבעה למערכת הביטחון תוספת תקציב, ובתנאי שהמערכת מתייעלת בהיקף של 30 מיליארד שקלים בעשור.
"מערכת הביטחון רחוקה מאוד מלהשיג את יעדי ההתיעלות שנקבעו לה. אני לא חושב, אני יודע את זה. הם מציגים התייעלות חלקית בלבד, וחלק מהדברים המוצגים על ידם כלל לא יכולים להחשב כהתייעלות. חשבנו מלכתחילה שההצעות של ברודט היו נדיבות מדי עם מערכת הביטחון, והיום אנחנו משוכנעים בכך. חד משמעית צריך לקצץ בביטחון, הגם שאני מעריך שיהיה קשה לקצץ יותר מ-2.5 מיליארד שקל בשנה".
מה עם שינויים נוספים בסדרי העדיפות?
"בסך הכל סדרי העדיפות בתקציב הם לא רעים".
-
תיק אישי
-
קפה
-
פייסבוק
-
תגובות
-
רשימת קריאה
