ועדת הכספים הקשיחה הפיקוח על עסקות עם בעלי שליטה; ההצבעות יחלו ביום שני - ריכוזיות המשק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
חוק הריכוזיות

ועדת הכספים הקשיחה הפיקוח על עסקות עם בעלי שליטה; ההצבעות יחלו ביום שני

(עדכון) הצעת החוק הממשלתית כללה פיקוח חלש על עסקות בעלי שליטה ולא חלה על עסקות מסוג רכישת ישראייר ע"י אי.די.בי ■ אתמול נפגשו קנדל ושריג במסדרונות הכנסת עם חברים בוועדת הכספים בניסיון לשכנעם לתמוך בשכבת אג"ח נוספת לפירמידה

19תגובות

ועדת הכספים של הכנסת החליטה היום להחמיר את הצעת החוק הממשלתית לצמצום הריכוזיות ולהגביר את הפיקוח על עסקות עם בעלי שליטה. לפי התיקון שהתקבל עקרונית בוועדה, חברות ציבוריות השוקלות להתקשר בעסקה עם בעל השליטה יהיו חייבות לקיים הליך מיוחד לבחינת העסקה בפיקוחה של ועדת הביקורת, כולל בדיקת הצעות חלופיות בהליך דמוי-מכרז ("הליך תחרותי"). בנוסף, הודיע יו"ר הוועדה כי ההצבעות על חוק הריכוזיות יחלו ביום שני הקרוב.

החלטת הוועדה היום מציבה מכשול נוסף בפני בעל השליטה בקונצרן אי.די.בי, נוחי דנקנר, המקדם זה מספר חודשים עסקת בעלי עניין למכירתה של חברת כלל ביטוח לתאגיד כור - עסקה שאמורה להניב כ-2 מיליארד שקל לאי.די.בי פיתוח, המצויה במשבר חריף מול הנושים ובכך לשמר את שליטתו של דנקנר בחברה.

כתבות נוספות ב-TheMarker

נדל"ן: ההשקעה הכי חשובה שתעשו בחיים שלכם

מדריך הריכוזיות לחברי הכנסת החדשים

ההצעה המקורית שהניחה הממשלה במסגרת חוק הריכוזיות כללה פיקוח חלש בהרבה על עסקות עם בעל השליטה. לפי הצעת הממשלה, חברות במשק היו חופשיות לבחור האם לקיים הליך תחרותי או לא - ובלבד שהיו מדווחות על ההעדפה שלהן. בנוסף, ההצעה הממשלתית לא חלה דווקא על אותם סוגי עסקות, שהסבו בשנים האחרונות את הפגיעה הקשה ביותר לציבור - ובראשן עסקות לרכישת פעילות עסקית של בעל השליטה או מניות בתאגיד אחר שבשליטתו. לדוגמא, עסקת ישראייר המפורסמת, שבמסגרתה רכשה אי.די.בי את חברת התעופה המפסידה, ישראייר, תוך גלגול חובותיו האישיים של בעל השליטה, נוחי דנקנר, לכתפי המשקיעים מהציבור. עסקה מסוג זה לא נכללה בהצעת חוק הריכוזיות שהגישה הממשלה.

מיקי רוזנטל עמ' 2
אמיל סלמן

בימים האחרונים דנה ועדת הכספים בחוק הריכוזיות, לרבות הצעת הממשלה בנושא עסקות עם בעלי שליטה. נציגי הממשלה שנכחו בדיון, בהם יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, התנגדו בתחילה להחמרת החוק וטענו שאין להטיל מגבלות נוספות מעבר לזכות הוטו שניתנה לבעלי מניות המיעוט על עסקות בעלי עניין במסגרת תיקון 16 לחוק החברות.
 
מנגד, הקליניקה לשוק ההון במרכז האקדמי למשפט ולעסקים הציגה בוועדה נייר עמדה, ולפיו השיטה הקיימת לפיקוח על עסקות עם בעלי שליטה אינה עובדת ויש להפוך את ההליך התחרותי לחובה ולא רשות תוך שמיישמים אותו על כל סוגי העסקות עם בעלי השליטה, למעט שכר בכירים.

רוב חברי הוועדה, בהם הח"כים ראובן ריבלין (הליכוד-ביתנו), גילה גמליאל (הליכוד), מרב מיכאלי (העבודה), עפר שלח (יש עתיד), זהבה גלאון (מרצ) וקארין אלהרר (יש עתיד), תמכו במהלך הדיונים בהחמרת הפיקוח על עסקות עם בעלי שליטה ברוח נייר העמדה של המרכז האקדמי.

בעקבות הלחץ שהפעילו הח"כים, שינה משרד המשפטים את ההצעה הממשלתית והסכים הבוקר  לחייב את החברות הציבוריות ואת החברות המנפיקות אג"ח לציבור לערוך "הליך תחרותי" או הליך מיוחד אחר בפיקוחה של ועדת הביקורת לגבי כל סוגי העסקות עם בעלי השליטה, למעט בנושאי שכר.

עו"ד עמירם גיל, ראש הקליניקה לשוק ההון במרכז האקדמי למשפט ולעסקים אמר כי "החמרת הפיקוח על עסקות עם בעל השליטה הוא צעד חשוב בהגנה על כספי הפנסיה של הציבור. ועדת הכספים 'נתנה שיניים' לאחד החלקים המשמעותיים בחוק הריכוזיות והכדור עובר כעת למגרשם של הדירקטורים בחברות כמו אי.די.בי פיתוח ואחרות למנוע עסקות במיליארדים, המשרתות את בעל השליטה אך פוגעות בכולנו".

עו"ד נילי אבן חן מהתנועה לאיכות השלטון אמרה שיש לאסור עסקות של בעלי אלא אם ייערכו בפיקוח מירבי כמו אישור של בית המשפט.  "החתול תמיד ימצא דרך לאכול מהשמנת ולשתות בתענוג רב. הפתרון הוא לשים את החתול בחדר אחד ואת השמנת בחדר אחר. יש לאסור עסקות בעלי עניין לפחות בתקופת המעבר שהוא המינימום נדרש כדי שהחוק לא יהפך לקרקס".

חברי ועדת הכספים: לזמן מומחים חיצוניים אובייקטיביים

בתוך כך, ח"כים בועדת הכספים דרש היום מהיו"ר ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) לזמן לדיונים ב"חוק הריכוזיות" מומחים חיצוניים אובייקטיביים שיוכלו לחוות דעתם על הצעותיה של הממשלה ובכלל זה, הנהגת שכבת אג"ח בנוסף ל-2 שכבות בפירמידות.

בפתיחת הישיבה הבוקר, מחתה יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון ואמר כי  "כחברת כנסת ותיקה אני מרגישה שאני מועלת בחובתי. אני לא מומחית בתחום הזה, אמנם מתייעצת, וחסרה לי דעת מומחים בוועדה. יושבים כאן הרגולטורים, נציגי בעלי העניין ואין כאן מומחים בלתי תלויים מהאקדמיה וממקומות אחרים. אתמול ישבו כאן רגולטורים ואין לנו יכולת אמיתית להשיב להם תשובות הולמות. על הוועדה להזמין מומחים בלתי תלויים. אנשי אקדמיה, ארגונים, בעלי עניין וכדומה. אנחנו קצת ממהרים ולא שומעים עוד גורמים".

גלאון ביקשה שהוועדה תזמן מומחים מהתחומים השונים. "אנחנו קבוצה של חברי ועדה שמבקשים שהוועדה תשמע את עמדתם של שורה של מומחים כעו"ד דידי לחמן-מסר, אבי בן בסט ואחרים. יש מגוון דעות וכדאי לשמוע את כולם". גלאון הוסיפה כי "כשחוקקתי את "חוק התספורות, הזמינו ראשי ועדת הכספים והחוק מומחים חיצוניים, שמענו את דעתם ויכולנו לגבש את עמדתנו. היום זה מצב בלתי מתקבל על הדעת כשאין מומחים כאלה בפני הועדה". בעמדתה של גלאון תמכו הח"כים מיקי רוזנטל וסתיו שפיר (עבודה) ורובי ריבלין (ליכוד).

יו"ר הועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר כי "הוועדה קיימה דיונים ממושכים בחוק הריכוזיות וטרם סיימה את העבודה עליו. כל הדיונים פתוחים לחלוטין לציבור ולתקשורת. שמענו את עמדתם של כל הגורמים הרלוונטיים לנושא ולא נמצא ולו מומחה אחד אובייקטיבי".

סלומיאנסקי, הוסיף כי "מתחילת הדיונים פניתי לגורמים רבים לצורך התייעצות ואני יכול להעיד שלא הצלחתי למצוא יועצים מומחים אובייקטיביים. אני לא רואה לנכון כוועדה לפנות באופן יזום למישהו בתור מומחה אובייקטיבי. זה לא יהיה צעד נכון ליזום פנייה למי שנחשבים 'מומחים' עקב הידיעה הוודאית שאין גורם אובייקטיבי לחלוטין. פנינו לכל הגורמים הרלוונטיים ומי שרצה להופיע כאן הגיע ואמר את דברו.

"מעבר לכך, הגיעו לכאן מומחים בעלי דעות שונות והקשבנו להם. מקרב בעלי שליטה היחיד שהגיע הוא נתן חץ ונתנו לו את הזמן הנדרש להציג את עמדתו. הדיון עדיין פתוח ויש עוד דברים רבים שטרם גובשו ואני חוזר ומזמין את כל מי שיש לו מה לומר בעניין לבוא ולהציג את משנתו בעניין".

ח"כ  ריבלין אמר כי "לפעמים אני שומע מישהו ואני חושב שהוא צודק ואח"כ אני שומע גורם אחר וגם הוא נשמע צודק. אני חושש שמא אנחנו נביא להתמוטטות שוק ההון. השוק הושפע כבר מתחילת דיוני ועדת הריכוזיות עוד בטרם התקבלה כל החלטה ולכן אני תומך בעמדת גלאון להביא לוועדה כל מי שיכול ורוצה לבוא ולהביע את עמדתו ביחס לחוק".

ח"כ  שפיר אמרה כי "נמצאים כאן גורמים שכבר נמצאים כאן כתנועה לפירוק הריכוזיות וארגונים חברתיים שונים ואפשר לתת גם להם לדבר בדיונים".

סלומיאנסקי הוסיף כי "כל מי שביקש דיבר והציג את דבריו, אך לא ניתן להאריך את הדיונים עד בלי די. לטובת הציבור, כדאי להביא לאישור את החוק, כמובן תוך התאמתו המקסימלית לצרכים האמיתיים של המשק והציבור".

קנדל ושריג מנסים לגייס תמיכה להוספת שכבה בפירמידה

עמ' 4 - יוג'ין קנדל
דודו בכר

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, והממונה על שוק ההון והביטוח באוצר, פרופ' עודד שריג, מבקשים לשכנע חברי כנסת בוועדת הכספים לתמוך בעמדתה החדשה של "ועדת השרים לריכוזיות", לפיה פירמידות קיימות וחדשות יוכלו להחזיק 2 שכבות בנוסף לשכבת האג"ח.

קנדל ושריג פנו אל חברי כנסת בוועדה, הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה, אתמול בשעות אחר הצהריים, לאחר הדיון הסוער בוועדה, וביקשו לקיים פגישות עם הח"כים. בין הח"כים שעימם שוחחו במסדרון הכנסת היו מרב מיכאלי (עבודה) וגילה גמליאל (ליכוד). שריג וצוותו קיימו אמש פגישה עם ח"כ אראל מרגלית (העבודה).

מיכאלי אמרה כי אין לה בעיה להיפגש עמם אבל עמדתה ידועה והיא מתנגדת להצעתה החדשה של הממשלה. היא הוסיפה כי מבדיקות שערכה ביממה האחרונה התברר לה שההצעה החדשה של הממשלה "אינה טובה".

מרגלית אמר כי "מינוף יתר של הבורסה הישראלית עם חברות האג"חים הוא בעיני שורש הבעיה בכל השכבות. כיוון שאג"ח היא חברה שלוקחת את הכסף מהציבור, היא צריכה להיחשב כחברה ציבורית בתוך הפירמידה. אג"ח מהווה תמריץ גדול למינוף. הבעיה המרכזית של הבורסה שיש בה מינוף יתר וחוסר זהירות. חברה יכולה לקחת מינוף אבל כחברה כך שתהיה שקופה".

גמליאל, המשמשת כמרכזת הקואליציה בוועדת הכספים, אמרה כי היא סבורה שיש לכלול 2 שכבות בלבד ולא להתיר בנוסף גם את שכבת האג"ח. היא הביעה חשש שהתרת שכבת אג"ח תגרום לכך שחברות אג"ח יגייסו כספים בלא פיקוח מתאים מאחר שחברת אג"ח כפופה לכללי ממשל תאגידי מחמירים פחות מחברות ציבוריות רגילות.

חברת ועדת הכספים, ח"כ עדי קול (יש עתיד), אמרה כי "מסתכל לגלות שוועדת הכספים מקיימת דיונים ומגבשת עמדה לקביעת 2 שכבות בלבד ובסוף באה הממשלה עם הצעה חדשה של 2 שכבות פלוס שכבת אג"ח ומבקשת מהח"כים ליישר קו". קול הודיעה כי היא מתנגדת לעמדתה החדשה של הממשלה ואמרה כי אינה בטוחה שניתן להגביל המינוף לחברות האג"ח כפי שהועלה בועדה.

ממשרדו של קנדל נמסר כי "שוחח עם הח"כים תוך כדי הליכה במסדרונות הכנסת אך לא קיים שום פגישה עמם".

ממשרד האוצר נמסר כי "שריג לא ישב לדיון עם אף ח"כ בעניין השכבות. שריג נפגש עם אראל מרגלית בעניין אחר ואמר לו שיש אווירה אנטי עסקית אך לא דיבר איתו על השכבה השלישית. את גמליאל ואת מיכאלי פגש שריג יחד עם קנדל במסדרון במשכן הכנסת. יש החלטה של הממשלה והיא מחייבת את שריג".

הממשלה הגישה אתמול לועדת הכספים תיקון להמלצות ועדת הריכוזיות בו ביקשה להתיר קומה שלישית בפירמידות קיימות אם תהיה של חברת אג"ח, שתמוקם בראש הפירמידה. לגישתה מדובר באיזון ההחמרה שהוצעה, להקטין פירמידות קיימות משלוש קומות לשתיים, בדומה לחדשות. בדיונים הסתמן רוב למתנגדי ההצעה, וההצבעה עליה נדחתה להיום.

בדיוני ועדת הרכוזיות תמך שריג בעמדה זו, אולם חברי הוועדה דחו אותה מחשש למינוף יתר מסוכן שיחזיר את אחת הרעות החולות של הפירמידות - שליטת בעל השליטה באמצעות הון מועט שיביא מהבית בנכסים ריאלים רבים, כאשר רוב המימון יגיע מאג"ח שיגייס מגופים מוסדיים המחזיקים בחסכונות הציבור. על פי מתנגדי ההצעה, מצב זה מעודד לקיחת סיכון יתר כיוון שברוב הסיכון יישא הציבור, מצב המסכן את חסכונות הציבור.

הבוקר שיגרו התנועות החברתיות "ישראל יקרה לנו", "היוזמה לפירוק הריכוזיות" ו"העמותה לדמוקרטיה מתקדמת" מכתב לראש הממשלה ולשרי האוצר, הכלכלה והמשפטים בו הן מבקשות הסברים לגבי פגישה ליילית שקיימו לכאורה נציגי הממשלה עם חברי כנסת במטרה לשנות עמדותיהם בנושא פירוק הפירמידות. במשרדי ראש הממשלה והאוצר הכחישו קיומה של פגישה לילית. כמו כן, הוכחש כי הופעלו לחצים מצד אילי הון לקידום ההצעה, וכי ההצעה נועדה לשרת אילי הון מסויימים.

במכתבן לנתניהו ציינו התנועות, כי נסיונות השכנוע מהווים "שתדלנות למען מספר מצומצם של בעלי הון אשר להם אינטרס אישי בשימור הריכוזיות ובהחלשת השלטון התאגידי התקין.  מן הראוי שאם זו עמדתך, תופיע בעצמך בפני ועדת הכספים, שהיא הריבון המוסמך להחליט על סעיפי החוק, ותציג זאת בשקיפות מלאה". התנועות סיימו מכתבן בבקשת תשובה מנתניהו לשאלה: "האם אתה פועל מטעמם של בעלי ההון שלהם אינטרס בשימור הריכוזיות?".

בתגובה לדיון בועדת הכלכלה בנושא תעריפי החשמל אמר מנכ״ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק, כי: "התאחדות התעשיינים תומכת ברפורמה שתוביל להוזלת תעריפי החשמל. כיום התעשייה כורעת תחת נטל עלות החשמל, בשל העלייה התלולה בתעריפים בשנים האחרונות ובייחוד בשנה החולפת. בין השנים 2010-2012 עלו הוצאות החשמל לתעשייה בכ-1.4 מיליארד שקל - קפיצה של 60%. בשנת 2012 זינק תעריף החשמל לתעשייה ב-25% בהשוואה ל-2011. יש לפעול מיידית לשינוי התעריפים, הפוגעים בכושר התחרות של התעשייה הישראלית".


 

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם