של מי האינטרס להשאיר את ועדת הריכוזיות חסויה? - ריכוזיות המשק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

של מי האינטרס להשאיר את ועדת הריכוזיות חסויה?

ההיגיון והניסיון מלמדים שללא שקיפות, השפעתם של בעלי העניין עלולה לגבור על האינטרס הציבורי

11תגובות

הוועדה הבין-משרדית לריכוזיות ותחרותיות בכנסת עסקה בעניינים הרגישים ביותר למשק הישראלי, שאחד הכשלים הגדולים בו הוא ריכוזיות יתר והיעדר תחרות. כשפניתי לשר האוצר ולוועדה בבקשה לתת פומבי לדיונים, נעניתי בשלילה. העובדה שוועדת הריכוזיות דנה בסוגיות רוויות אינטרסים עסקיים וכלכליים מחייבת עוד ביתר שאת את פרסום הדיונים שנערכו בה ואת חשיפתם לביקורת ציבורית. הטיעון שבגינו סורבה בקשתי, ולפיו פרסום הפרוטוקולים יפגע ביכולתם של חברי הוועדה להחליף דעות באופן חופשי, אינו רלוונטי כעת, משסיימו את תפקידם והגישו את המלצותיהם.

זכות הציבור לדעת היא זכות יסוד במשטר דמוקרטי. בלעדיה לא יכול הציבור לגבש דעה, עמדה ומסקנות על פעילות רשויות השלטון. ב-1998 נחקק חוק חופש המידע, שקבע כי על רשויות ציבוריות חלה חובת השקיפות, אך למרבה הצער אין זו ברירת המחדל, וגם כשמבקשים את פרסום הדיונים, הרשויות מערימות קשיים ומנסות לחמוק מחובת הדיווח לציבור על פעילותן.

עמ 21 איור ועדת הריכוזיות
איור: אילה טל

רק באחרונה פורסמו הפרוטוקולים של ועדת טרכטנברג, שהוכיחו מעל לכל ספק את חשיבות פרסומם של דיונים כגון אלה לציבור הרחב. גם במקרה טרטכנברג, הפרסום נעשה למרות - ולא בגלל - רשויות השלטון. הפרסום התאפשר בעקבות הדלפה לעיתונות, ולא, כפי שניתן היה לצפות במשטר דמוקרטי מתוקן, ביוזמת הממשלה עצמה.

כפי שניתן להיווכח מפרסום הפרוטוקולים של ועדת טרכטנברג, בכירים בשירות המדינה מודאגים מיכולתה של הממשלה לאזן בין לחצים של קבוצות אינטרס שונות. למותר לציין כי חשש זה רלוונטי במיוחד בכל הנוגע לטיפול בבעיית הריכוזיות, שהיא כאמור סוגיה רוויית אינטרסים עסקיים וכלכליים.

לא סביר, לא הגיוני ולא תקין שוועדה שעוסקת בעניינים כה רגישים, ומושפעת בבירור מאינטרסים כלכליים רבי-עוצמה, תפעל במחשכים ובסודיות. ההיגיון והניסיון מלמדים שללא שקיפות, השפעתם של בעלי העניין עלולה לגבור על האינטרס הציבורי. גרירת הרגליים של הממשלה בהליך החקיקה של חוק הריכוזיות, והעובדה שרבות מהמלצותיה החשובות של ועדת הריכוזיות הגיעו לכנסת בגרסה מרוככת או מעוקרת מתוכן, מעלות חשש כבד לשיקולים זרים ולכניעה ללחצי קבוצות אינטרס צרות בעבודת הוועדה. החשש מתגבר כשרואים את רשימת הטייקונים ובאי כוחם שהופיעו בפני הוועדה - רשימה שהתפרסמה רק לאחר שדרשתי את חשיפתה בוועדת הכספים של הכנסת.

בשבוע שעבר פניתי ליועץ המשפטי לממשלה וביקשתי שיורה לפרסם את הפרוטוקולים. עשיתי זאת מתוך תקווה שלא נזדקק הפעם להתערבות בג"ץ בכפיית הפרסום, כפי שקרה בעבר, כאשר עתרתי בדרישה לפרסם את הפרוטוקולים של ועדת וינוגרד, שדנה במלחמת לבנון השנייה.

במדינה דמוקרטית הריבון הוא העם, לא נבחריו ולא פקידי הרשות המבצעת. בישראל מתקיים עולם הפוך שבו חשה הממשלה שיש לה זכות לקבל ולשמור כל מידע על אזרחי ואזרחיות המדינה, אפילו מידע ביומטרי, אך אין לה חובה לדווח להם על פעילותה. בסופו של דבר הפרוטוקולים יתפרסמו; מה שמעניין הוא להבין מדוע מנסים להשהות את פרסומם, ובעיקר - את מי זה משרת.

הכותבת היא חברת כנסת ויו"ר מרצ

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם