תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
החידה

לאן נעלמו שני פרוטוקולים של ועדת טרכטנברג?

במשרד רה"מ החליטו כי יהיה זה טיפשי מצדם להילחם נגד פרסום הפרוטוקולים של ועדת טרכטנברג לאחר שהודלפו, והודיעו כי אלה 
נהפכים מ"חסויים" ל"גלויים" ■ אבל שני פרוטוקולים מתומללים נעלמו, אף שלטענת הפרקליטות הועברו לארכיון המדינה

6תגובות

>> הסתרת מידע שהיה אמור להיות פתוח לציבור, התחבאות מאחורי הסברים קלושים והיעלמות של שני פרוטוקולים - קשה לחשוב על דרך עקלקלה ‏(שלא לאמר עקומה‏) יותר מזו שבה התנהלה המדינה בכל פרשת חשיפת הפרוטוקולים של ועדת טרכטנברג - הוועדה שהיתה אמורה להיות סמל השיתוף והשקיפות.

השתלשלות העניינים בקצרה: שבועות ספורים לאחר סיום עבודתה של ועדת טרכטנברג פנו אנשי התנועה לחופש המידע למשרד ראש הממשלה בבקשה לקבל את הפרוטוקולים של דיוני הוועדה הסגורים. במקום הפרוטוקולים הם קיבלו תשובה חד משמעית: החומר הופקד בארכיון המדינה, חל עליו חוק הארכיונים ולכן הוא חסוי ל–15 שנה.

עמוד 6 מנואל טרכטנברג
תומר אפלבאום

התנועה לא קיבלה את התשובה, ולאחר כמה התכתבויות שלא הועילו, עתרה לבג"ץ בדרישה לחשוף את הפרוטוקולים. לטענתה, ההחלטה לגנוז אותם היתה "לא סבירה, נגועה בשיקולים זרים" ומרמזת על ניסיון יצירתי של משרד ראש הממשלה לעקוף את חוק חופש המידע ולהסתיר את המידע.

העתירה המשיכה להתנהל, ואף התקרבה לסיום, כשלפני כחודש הודלפו לפתע הפרוטוקולים המלאים של שבע ישיבות מתוך תשע לעיתון "כלכליסט" על ידי מקור שאינו ידוע עד היום. בעקבות זאת החליטו במועצה להשכלה גבוהה לחשוף את הפרוטוקולים שבידיהם והם סוקרו בהרחבה. למרות זאת, משרד ראש הממשלה הוסיף לעמוד בסירובו להעביר את כל הפרוטוקולים שברשותו לעיתונות.

השבוע הבינו סופית במשרד ראש הממשלה כי יהיה טיפשי מצדם להמשיך להילחם נגד פרסום הפרוטוקולים לאחר שכבר נחשפו במלואם בתקשורת. בהודעה לבית המשפט הודיעה המדינה כי היא משנה את הסטטוס של הפרוטוקולים מ"חסויים" ל"גלויים" וכל אדם יוכל לעיין בהם בארכיון המדינה. לתשובת המדינה צורף הסבר טכני להפליא על ההחלטה לגנוז את הפרוטוקולים ל–15 שנה: "חומר דיגיטלי הוא חומר 'פגיע' יותר ו'קל' לאיבוד, הן כתוצאה ממחיקה פיסית לא מכוונת או תקלה בשמירתו והן בשל החשש לאובדן הסדר הפנימי שבו הוא מתויק - סדר שיש לו ערך רב מבחינה ארכיונית", מסבירה המדינה. "במקרה דנא החשש מפני היעלמות החומר או פגיעה בו בתום לב גבר מאוד מאחר שהחומר הוחזק בידי יחידה חיצונית למשרד ראש הממשלה, שפעולתה השוטפת אינה נוגעת לחומר המדובר". ובמלים אחרות: היינו חייבים לגנוז ל–15 שנה כי הפרוטוקולים נכתבו על קובץ ממוחשב.

עם זאת, המדינה מסבירה כי ההדלפה לעיתונות שינתה את התמונה: "בעקבות הדלפת הפרוטוקולים המתומללים, מבלי שהדבר משקף בהכרח את העמדה המשפטית או המקצועית לעניין פרסום פרוטוקולים מסוג זה ומבלי שהדבר יהווה תקדים, החליט המשיב כי אין עוד טעם בהשארתם 'חסויים' ולכן הוענק להם סטטוס 'גלויים' והם פתוחים לעיון הציבור גם בארכיון המדינה". כלומר: זה לא עניין טכני, אלא עניין של החלטה להפוך את הפרוטוקולים מחסויים לגלויים.

מה שמעניין לא פחות הוא הסיפא של תשובת המדינה, שבה מתברר כי שני פרוטוקולים מתומללים נעלמו: "קיים פער בין מספר הפרוטוקולים המתומללים ‏(שבעה‏) לבין מספר הפרוטוקולים המסכמים ‏(תשעה סיכומים כמספר ישיבות הוועדה‏) שהופקדו בארכיון המדינה", נכתב בתגובת הפרקליטות. "נוכח זאת, ארכיון המדינה ערך בירור בדבר קיומם של שני פרוטוקולים מתומללים נוספים, ובמענה לשאלותיו הושב על ידי נציגי הוועדה שטיפלו בהפקדת החומר הארכיוני כי כל חומרי הוועדה שנוצרו ונשמרו במחשבי המל"ג הועברו לארכיון המדינה בשלמותם". איפה שני הפרוטוקולים הנותרים? חידה.

"חבל שצריך הדלפה כדי שבמשרד ראש הממשלה יעשו הערכת מצב נכונה יותר ויגדירו חומר ציבורי כזה כגלוי", אומר עו"ד אילן יונש ממשרד עו"ד יקיר, יונש ושות' שמייצג את התנועה לחופש המידע בעתירה. לדבריו, "מה שלא יוכרע פה, וחבל מאוד שכך, זו הפרקטיקה של להעביר פרוטוקולים כאלה ל–15 שנה בלי קשר לתוכן שלהם. ואולי במקרה הבא לא יהיה מי שידליף? לכן אנחנו מרגישים שאולי ניצחנו בקרב אבל לא במלחמה - המלחמה צריכה להיות בפרקטיקה הנוראית של אי פרסום פרוטוקולים של ועדה ציבורית כזו, שעלולה להימשך".

"מה שהדרישה לחשיפת הפרוטוקולים מגלמת, היא דרישה להכרה - הכרה בכך שאותם נבחרים פועלים בחדרי חדרים כפי שהם מצהירים ברוב חוצות", אומרת עו"ד אלונה וינוגרד, מנכ"לית התנועה לחופש המידע. "הכרה בכך, שמקבלי ההחלטות מבינים, שהציבור מסוגל להבין מציאות מורכבת שחשיפת מידע יוצרת והכרה בכך, שציבור גדל והולך כיום אינו מסתפק בסיסמאות, אלא דורש שינוי התנהגותי עמוק ואמיתי מצד נבחריו. הוכחה לכך, שנבחרי הציבור ונציגיו פועלים לאורך כל הדרך לטובת שולחיו ומטעמם. לצערנו, המציאות מלמדת אותנו, שהמדינה עדין לא מוכנה לשיתוף ציבור אמיתי ועמוק מעין זה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם