השבוע החולף סימן את הפיצול שנוצר בין המנהיגים הבולטים של המחאה החברתית מהקיץ שעבר. בסוף השבוע שעבר נעצרה דפני ליף באגרסיביות על ידי שוטרי היס"מ. לעומת זאת, סתיו שפיר ואיציק שמולי בילו את היום במלון רויאל רימונים בים המלח עם המנהיגות הכלכלית הבכירה של ישראל במסגרת כנס פורום קיסריה.
יש שיגידו שמדובר בפיצול טבעי - כל צד תורם את חלקו למחאה החברתית. ואולם, בעוד שהמעצר של ליף הוציא למחרת היום אלפי אנשים לרחובות תל אביב וגרר עלייה בסף האלימות הן מצד השוטרים והן מצד המפגינים, ההשתתפות של שפיר ושמולי בכנס קיסריה לא יוצרת השפעה אמיתית על המציאות. מחיר הקואופטציה של המחאה במקרה זה היה אפסי.
הצמד שפיר-שמולי קיבל כל אחד 15 דקות לומר את דברם. באולם נכחו כמעט כל מי שמשפיע על מדיניות הממשלה בתחום הכלכלי. ישבו שם הנגיד פישר, השר שטייניץ, בכירי משרד האוצר ומנהליהם של כמה מהבנקים הגדולים במדינה. ואולם, המחמאות, שקיבלו שפיר ושמולי מכל הנוכחים על הצגת הדברים הרהוטה והשקטה, הבהירה שאף אחד לא לוקח אותם ברצינות.
הניסיון של שפיר ושמולי לחמוק מהפרכוס ההדדי של האוצר, בנק ישראל והאקדמיה הישראלית לא צלח. שניהם ניסו שלא לדבר על מספרים אלא על ערכים. שניהם היו מוכנים לעשות פשרה עם השיח ולדבר על מספרים גדולים, אבל גם זה לא צלח. שניהם מצאו את עצמם בסופו של דבר בדיון שכמעט כולו התמצה בחצי אחוז תוצר בגירעון הממשלתי: שר האוצר אומר 3% תוצר, בנק ישראל מתעקש "רק 2.5%".
"אי אפשר להתחמק מהדיון במספרים", עקץ פישר את שפיר. "אנחנו מאוד מעריכים את מה שאתה והסטודנטים עושים בלוד", אמר שטייניץ לשמולי. את דפני ליף אף אחד בכנס לא טרח להזכיר. המחיר של הקואופטציה שלה, יכול להיות, היה יקר מידי לכולם.





