סיוע כלכלי לפוליטיקאים: ועדת השרים אישרה הצעת חוק שתסייע למתמודדים בפריימריז - פוליטי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סיוע כלכלי לפוליטיקאים: ועדת השרים אישרה הצעת חוק שתסייע למתמודדים בפריימריז

לפי הצעת החוק, במפלגות שבהן נערכות פריימריז ייאסר גיוס תרומות על ידי רה"מ, השרים, סגני השרים והח"כים ■ כל מתמודד בפריימריז יקבל הלוואה מהמדינה לשם הוצאות הפריימריז, ומי שייבחר לכנסת - ההלוואה תהפוך למענק

תגובות
אבי גבאי ויצחק הרצוג בחילופי יו"ר מפלגת העבודה, יולי 2017
מוטי מילרוד

המדינה תשתתף במימון עלויות הפריימריז של מתמודדים שיבחרו לכהן כחברי כנסת במפלגות שמנהיגות פריימריז. כך החליטה היום (א') ועדת השרים לענייני חקיקה שאישרה את הצעת החוק בעניין. את הצעת החוק הגיש יו"ר ועדת הפנים ח"כ דודי אמסלם (ליכוד). עם זאת, קידומה של הצעת החוק שתועלה ביום ד' הקרוב להצבעה בקריאה הטרומית ייעשה בכפוף להסכמת הממשלה.

לפי הצעת החוק, במפלגות שבהן נערכות פריימריז ייאסר גיוס תרומות על ידי רה"מ, השרים, סגני השרים והח"כים. כל מתמודד בפריימריז יקבל הלוואה מהמדינה לשם הוצאות הפריימריז, ומי שייבחר לכנסת - ההלוואה תהפוך למענק. ההצעה תחול גם על מתמודדים מטעם המפלגות ברשויות המקומיות, ההסתדרות הכללית, ההסתדרות לאומית וההסתדרות הציונית העולמית.

מנגנון ראשון הוא מנגנון של הלוואה מאוצר המדינה. כל מועמד, לרבות מועמדים שאינם נבחרי הציבור, יהיו זכאים להלוואה מאוצר המדינה לשם מימון התמודדותם בבחירות המקדימות לשמש כמועמד המפלגה לתפקיד ראש הממשלה, שר, סגן שר או חברי הכנסת. מועמדים שייבחרו כחברי הכנסת בבחירות לכנסת הסמוכות אחרי הבחירות המקדימות, לא יצטרכו להחזיר את ההלוואה, וזו תיהפך למענק.

מנגנון נוסף הוא מנגנון של מימון מאוצר המדינה. מועמד שהוא נבחר הציבור יהיה זכאי למימון הבחירות המקדימות, בשיעור של 80% מתקרת ההוצאות הכוללת החלה עליו לפי הוראות החוק. הצעת החוק אף קובעת הוראות שונות לעניין זה, כגון התנאים לתשלום המימון ואופן התשלום.

דודי אמסלם
אמיל סלמן

אמסלם הסביר כי "מערכות הפריימריז הרבות שנערכו בישראל מאז 1992 מלמדות כי לצד היתרונות הרבים הנובעים משיטה זו, השיטה סובלת גם מליקויים ומכשולים רבים. אחת הביקורות הנוקבות ביותר הנוגעות לקיום שיטת הפריימריז, נוגעת להיבטים הכספיים של הפריימריז, לרבות מימון, קבלת תרומות והגבלת הוצאות.

לדבריו, שיטת הפריימריז כרוכה בהוצאות רבות על מועמדים המבקשים להתמודד בבחירות אלו ולכן, שיטה זו מעניקה יתרון למועמדים בעלי אמצעים. מועמד אשר רוצה להתמודד בפריימריז, יצטרך להשקיע בכך עשרות ואף מאות אלפי שקלים. בהיעדר מימון ציבורי להתמודדויות פנים-מפלגתיות, הדבר מעניק יתרון למועמדים אמידים או לכאלה שיש ביכולתם לגייס כספים רבים, ובכך מונע ממועמדים שידם אינם משגת, להתמודד בבחירות אלו.

כמו כן, לפי שיטה זו, מועמדים רשאים לגייס תרומות, תחת ההגבלות המפורטות בחוק. תלותם של מועמדים בבעלי הון לשם קבלת תרומות יוצרת קשר לקוי בין בעל ההון לבין נבחר הציבור אשר קיבל ממנו תרומה נדיבה במהלך מסע הבחירות, ולכן עלול לחוש כלפיו מידת מה של מחויבות לאחר היבחרותו.

במכון לדמוקרטיה אומרים כי כי אמנם מדובר בהצעה שנועדה לתכלית ראויה אך היא יוצרת בפועל מנגנון בלתי שוויוני הפוגע בזכות האלמנטרית לבחור ולהיבחר ולכן יש לתקנה.

בחוות דעת שנשלחה לשרים מטעם המכון אמש, כתבו פרופ' גדעון רהט, ד"ר עופר קניג וד"ר גיא לוריא, כי קיימת בעיה בכך שמועמדים בפריימריז נדרשים לגייס הון עצמי או לגייס תרומות עד לתקרה מסוימת בכדי לממן את מסע הבחירות שלהם, היוצרת תלות בתורמים ואי שוויון בין מועמדים בעלי אמצעים למועמדים אחרים. אלא שהפתרון המוצע יוצר שתי קבוצות מועמדים בתנאים לא שוויוניים - חדשים ומכהנים. כשלקבוצה השנייה יתרון משמעותי. כך, הקביעה בהצעה, כי מועמדים חדשים שלא יצליחו להיבחר ייאלצו להחזיר למדינה את סכום ההלוואה שתינתן להם, או להסתמך על תרומות בעוד שמועמדים שהם נבחרי ציבורי מכהנים יקבלו מימון בלתי מותנה של 80% מתקרת ההוצאות, תביא לרתיעה בקרב מועמדים חדשים ולפגיעה במועמדים שאינם להם יכולת גיוס תרומות.

כמו כן, מתן האפשרות לח"כים מכהנים לקבל הלוואה מהמדינה בשיעור של 20% נוספים, תביא לכך שכלל המועמדים מקרב חברי הכנסת המכהנים יגיעו לתקרת ההוצאה בניגוד למצב כיום שבו רבים אינם משקיעים בקמפיין את הסכום המקסימלי. כך, גם ייווצר פער בין הסכום המושקע על ידם לבין מועמדים חדשים וחסרי אמצעים וגם יווצר גידול בהיקף הכספים המושקעים בפריימריז באופן כללי.

רהט, קניג ולוריא קוראים לקדם הצעה אלטרנטיבית במודל שיעודד מנגנון מימון זהה ושוויוני לכלל המועמדים, תוך הצבת מגבלות שימנעו בזבוז אדיר של כספי ציבור. כמו כן, מציינים החוקרים, כי ישנן שיטות נוספות לתמרץ דמוקרטיה פנימית כמו הגדלת התגמול למפלגות המקיימות פריימריז, אולם הבחנה בין שתי אוכלוסיות מועמדים והפליה לרעה של אחת מהן, היא פסולה מיסודה.

בתוך כך, בשל התנגדות האוצר, ועדת השרים לחקיקה דחתה ב-4 חודשים את הכרעתה על הצעת חוק שהגיש אמסלם למתן תשלום לחברי מועצות עיר, עד אלף שקל לישיבה ועד תקרה של 2,000 שקל בחודש. הצעת החוק אושרה בוועדת הפנים בראשות אמסלם לקראת העלאתה להצבעה בקריאה הראשונה וכעת, המשך חקיקתה נדחה.

אמסלם הגיע להסכמה עם האוצר בדבר מימון ממשלתי של מחצית מעלותה. לפי הערכת אמסלם, עלותה כ-68 מיליון שקל בשנה. המרכז לשלטון מקומי הביע התנגדות להצעתה בשל הערכת עלותה ב-80-120 מיליון שקל. יו"ר המרכז לשלטון מקומי, חיים ביבס, הזהיר כי יישום הצעת החוק יגרום לקיצוצים בתקציבי הרווחה, חינוך, אבטחה ועוד.

כמו כן, ועדת השרים לחקיקה דחתה ב-4 חודשים את הכרעתה לגבי הצעת חוק דומה שהגישה ח"כ יוליה מלינוסקי (ישראל ביתנו), לפיה חברי מועצת עיר יקבלו גמול של 750 שקל לישיבה כפי שמקבלים חברי דירקטוריון בחברות ממשלתיות, ומחצית הסכום בהשתתפות בישיבות של ועדות משנה של מועצת העיר.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם