גפני צוחק על החילונים, ובצדק - פוליטי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גפני צוחק על החילונים, ובצדק

ההצעה לפתוח כיתות חרדיות עם הפרדה מגדרית בתוך הקמפוסים של האוניברסיטאות החרידה את ח"כ משה גפני ואת הממסד השמרני ■ כמה חבל שהליברליות החילונית שיחקה ישר לידיו, ומנעה את פתיחת הכיתות האלה

17תגובות
משה גפני צוחק
אמיל סלמן

ח"כ הרב משה גפני כיכב בסוף השבוע בתוכנית "גב האומה" בערוץ 10, וספג שם קיתונות של לעג על רקע דברים שאמר בכנסת. הצוות של תוכנית הסאטירה צחק על דברים שאמר גפני בנוגע למחלוקת בדבר ההפרדה המגדרית בקמפוסים באוניברסיטאות, שנועדה לאפשר לסטודנטים חרדים ללמוד באקדמיה: גפני בירך בלגלוג על החלטת המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) שלא לאפשר הפרדה כזאת בלימודי התואר השני.

"אני מברך על ההחלטה — כי אסור לאדם חרדי ללמוד באוניברסיטה", אמר גפני. "הוא מתקלקל שם ברמתו הרוחנית. וזה שהמל"ג לא מאפשרת לימודים נפרדים גורם לכך שחרדים לא ילכו לאוניברסיטה".

ספק אם גפני, אחד מחברי הכנסת המתוחכמים והמנוסים במשכן, התרגש מהלעג שבו התקבלו דבריו באולפן "גב האומה". אחרי ככלות הכל, מצביעים חרדים אינם צופים בתוכנית. חילונים, לעומתם, צופים בתוכנית בהמוניהם — ובמקום ללעוג לגפני, היה כדאי שיאזינו למה שמשתמע מדבריו: ההחלטה שלא לבצע הפרדה מגדרית באוניברסיטה משחקת לידי הקיצונים החרדים, משום שהיא מונעת מהרוב המוחלט של החרדים לרכוש השכלה בקמפוסים הרגילים של האוניברסיטאות בישראל.

מדברי גפני משתמע כי הדבר שהכי מאיים על הממסד החרדי הוא האפשרות של פתיחת כיתות מופרדות באקדמיה. הפרדה כזאת תקרוץ כנראה ללא מעט חרדים — ושומו שמים, הם יתפתו לרכוש השכלה אקדמית יחד עם סטודנטים חילונים בתוך הקמפוסים של האוניברסיטאות.

אלא שצדיקים, כידוע, מלאכתם נעשית בידי אחרים, ובמקרה שלפנינו המטרה החשוכה של גפני הושגה בידי המרצים הליברלים ביותר באקדמיה. התנגדות עיקשת של החוגים הליברליים באוניברסיטאות להפרדה מגדרית באקדמיה הביאה בפועל לגניזת ההצעה של המל"ג להנהיג כיתות מופרדות ללימודי תואר ראשון בתוך הקמפוסים (המל"ג תמכה בלימודים מופרדים לתואר ראשון, אבל אסרה על הפרדה כזאת בתואר השני). התוצאה האבסורדית היא שמתוך כוונות ליברליות לחלוטין, שניתן בקלות להזדהות עמן, האקדמיה שירתה את המטרות החשוכות של הקיצוניים ביותר בחברה החרדית.

המטרה: לעבור מקמפוס נפרד לכיתה מופרדת באוניברסיטה

מספר הסטודנטים החרדים
הוכפל בתוך חמש שנים

זה אינו ויכוח פשוט. מבחינת החילונים, במידה רבה זאת הדילמה הקלאסית של להיות חכם או להיות צודק. זה כעשור המדינה מושיטה ידיה לחרדים, בניסיון לתקן בגיל מאוחר את העוול שנעשה להם כשהיו צעירים — היעדר לימודי ליבה, המונע מהם לרכוש השכלה אקדמית בגיל מבוגר. כדי להדביק את הפיגור העצום בידע, הוקמו עבור החרדים מסגרות אקדמיות ייעודיות, להלן הקמפוסים הנפרדים. בקמפוסים האלה מסייעים לחרדים להשלים את השכלתם התיכונית, כדי לאפשר להם להגיע לרמת הסף הנדרשת ללימודים אקדמיים, ובהמשך להשלים תואר אקדמי בתנאים מיוחדים. התנאי המיוחד העיקרי הוא שבקמפוסים הנפרדים מתקיימת הפרדה מגדרית מלאה: ימי לימודים נפרדים לנשים ולגברים — כשחל איסור על נשים ללמד בכיתות של גברים חרדים.

אין עוררין על ההצלחה של הקמפוסים החרדיים הנפרדים, שהקפיצו את מספר החרדים המשלימים השכלה אקדמית — בתוכנית החומש של 2011–2016 כמעט הוכפל מספר הסטודנטים החרדים מ–5,500 ל–11.5 אלף. היעד בתוכנית החומש הנוכחית ל–2017–2021 הוא להגדיל את מספר הסטודנטים החרדים ל–19 אלף. ואולם לצד ההצלחה, נחשפו גם לא מעט בעיות הנובעות מקיום הלימודים במסגרות סגורות ונפרדות.

הוויכוח בשאלה אם הקמפוסים החרדיים מעניקים השכלה אקדמית של ממש, או שמא מדובר בתואר באיכות נמוכה שאינו מעניק יתרון ממשי בשוק העבודה, עורר את השאיפה של המל"ג לפעול בתוכנית החומש החדשה לשיפור איכות התארים הנרכשים בידי החרדים. אחד המהלכים שנשקל לצורך כך הוא לנסות ולשלב את החרדים בלימודים בתוך הקמפוסים הרגילים של האוניברסיטאות.

כבר כיום ישנם חרדים שלומדים בקמפוסים הרגילים, אבל מדובר רק ב–16% מהסטודנטים החרדים, ומטבע הדברים אלה היותר פתוחים וליברלים. תוכנית החומש החדשה הציבה יעד של הכפלת מספר הסטודנטים שלומדים באוניברסיטאות ל–30%. לשם כך הוצעו כמה צעדים. בין השאר, המל"ג מעמידה תקציב ייעודי לאוניברסיטאות לטובת מכינות להשלמת בגרות לחרדים, ולאחר מכן לליווי אישי של הסטודנטים בקמפוסים, כדי לאפשר להם להתאקלם במעוז החילוניות האקדמי. עם זאת, המהלך העיקרי של המל"ג נועד להקל על החרדים לעשות את הצעד המרחיק לכת מבחינתם — לימודים בקמפוסים מעורבים — באמצעות מתן היתר לפתיחת כיתות מופרדות לחרדים בלבד.

ליאור שליין על דבריו של גפני, מתוך "גב האומה"

גבולות ההפרדה המגדרית

ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, כתבו עבור המל"ג את ההמלצות לתוכנית החומש החרדית החדשה. מלאך וכהנר מודעים לקושי הגלום בהמלצה שלהם לאפשר הפרדה מגדרית בתוך האוניברסיטאות. "לקראת תוכנית החומש הבאה אנו מדגישים את חשיבותו של המודל המשתלב, שבו לומדים הסטודנטים בקמפוס האם. לימודים בקמפוס המרכזי שומרים על הרמה האקדמית של הסטודנטים החרדים ומאפשרים להם להיחשף לאיכות האקדמית של מוסד האם", הם כותבים בדו"ח.

"הפרדה מגדרית בין נשים לגברים בכיתות הלימוד היא תנאי חיוני לקיומן, אולם יש להבטיח שזו לא תגיע למקומות שאינם הכרחיים... משרד המשפטים עמד על הפגיעה שבהעדר הגיוון העומד ביסוד מהותה של האקדמיה, ומשום כך הדגיש את חשיבות ההקפדה על גבולות מינימליים, ככל הניתן, של הפרדה מגדרית וחברתית".

בהמשך, משרטטים מלאך וכהנר את גבולות ההפרדה המגדרית שתותר: רק בכיתות עצמן, לרבות איסור על מרצות ללמד סטודנטים חרדים — אבל לא במקומות אחרים בקמפוס. כלומר, בפועל סטודנטים חרדים שילמדו בכיתות המופרדות לא יצטרכו לראות מרצות עומדות מולם, אבל לא יוכלו להימנע מלראות את הסטודנטיות החילוניות בספרייה או במעבדה.

מהסיבה הזאת מלאך וכהנר חששו בעיקר מהתנגדות פנים־חרדית שתכשיל את היוזמה. בדו"ח הם מנתחים מדוע לדעתם ניתן יהיה לאשר בחברה החרדית את המודל של "כיתות מופרדות בתוך קמפוסים משולבים", על סמך ניסיון שנצבר בכמה מוסדות אקדמיים: חרדים שלומדים בקמפוס הנפרד של מכללת הדסה מגיעים ללמוד במעבדות שנמצאות בקמפוס המרכזי המשולב; יותר מ–100 סטודנטים חרדים לומדים הוראה במכללת אורנים; וישנה גם מכללה נוספת שקיבלה אישור מאחד מגדולי האדמו"רים לפתוח כיתות נפרדות בתחומה.

ההערכה של מלאך וכהנר היתה שעיקר ההתנגדות של החרדים היא ללימודים משותפים באותה כיתה, ולא לקיומו של מגע מעורב מחוץ לכיתה. בכל מקרה, ברור היה שמדובר בהסכמה שבשתיקה ורק עבור מיעוט פתוח ומתקדם יותר בקרב החרדים. העמדות של גפני מעידות כי מבחינת הזרם המרכזי בחברה החרדית מדובר עדיין במהלך מרחיק לכת.

כלומר, ההצעה לכיתות מופרדות בתוך הקמפוסים המשולבים היא מהלך שמאתגר את ההסתגרות של החברה החרדית. מדובר בעוד צעד אבולוציוני בדרך לשילוב החרדים בשוק העבודה המודרני, באמצעות שילובם בקמפוסים של האוניברסיטאות תוך יצירת התנאים שמאפשרים לחרדים לעשות את הצעד הזה — הפרדה מגדרית בתוך הכיתות בלבד. אין ספק שלחרדים הצעד הזה הוא קשה לעיכול, והאתגר שהוא הציב בפני החברה החרדית היה כמעט קשה מנשוא. הלהט של גפני מעיד על כך.

לבסוף, ההתלבטות הקשה נחסכה מהחברה החרדית. החברה החילונית היא זאת שסיכלה את הרעיון — בשל הפגיעה במעמד האישה והפגיעה ברוח הפלורליסטית של האקדמיה.

מגדל השן של החילוניות

לא ניתן לחלוק על קדושת ערכי הפלורליזם והשוויון של האקדמיה, אבל לא ניתן גם להתכחש לכך שבלי הפרדה מגדרית בכיתות, החרדים לא יגיעו ללמוד בתוך הקמפוסים של האוניברטאות במספרים משמעותיים. בהתנגשות בין ערכי השוויון של האקדמיה לערכי ההסתגרות והבדלנות של החרדים, השאלה היא מי מוכן לוותר יותר. לרגע היה נדמה שהחרדים בשלים לוויתורים, אבל החילונים חסכו מהם את הטרחה.

בחודש שבו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה תחזית שלפיה בתוך 50 שנה החרדים יהיו שליש מאוכלוסיית ישראל, ולנוכח הצורך הדחוף לעשות כל מאמץ לשלבם בשוק העבודה — החילונים עשו טעות קריטית. הם יצאו צודקים, אבל ממש לא חכמים. גפני צוחק עליהם כל הדרך.

פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר ות"ת (זרוע התקצוב של המל"ג), אמרה בתגובה, כי הות"ת החליטה לבחון את פתיחת הכיתות המופרדות על בסיס של פיילוט, כדי לוודא שאין השפעה לרעה של ההפרדה המגדרית על תחומים נוספים באקדמיה. עדיין לא היתה פנייה רשמית של אף מוסד אקדמי לביצוע פיילוט בתחומו.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם