אפקט סינדרלה: לתוכנית כחלון אין מקורות - ולכן היא תתפוגג בתוך שנתיים - פוליטי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אפקט סינדרלה: לתוכנית כחלון אין מקורות - ולכן היא תתפוגג בתוך שנתיים

לתוכנית של כחלון אין מקורות מימון, וכדי להצדיק אותה, משרד האוצר כופף את כללי הנומרטור וכללי הרזרבה התקציבית גם יחד ■ אין סיכוי שמשרד האוצר היה מרשה לשר אחר לעשות זאת, אבל הפעם מי שמפר את הכללים הוא השומר הניצב בפתח

42תגובות
שר האוצר, משה כחלון, בהכרזה על התוכנית בשבוע שעבר
עופר וקנין

5 מיליארד שקל, זו עלותה של התוכנית הכלכלית שהציג שר האוצר, משה כחלון, בשבוע שעבר. התוכנית הוכנה בהיחבא במשך פסח בידי קומץ מפקידי אגף התקציבים ורשות המסים, מאחורי גבו של ראש הממשלה, ותוך הסתרתה משאר גורמי הממשלה, לרבות גורמים מקצועיים, כמו המועצה הלאומית לכלכלה ובנק ישראל, שתגובתו על התוכנית פורסמה רק ביום חמישי, כשתי יממות לאחר חשיפת התוכנית.

הסודיות נדרשה לכחלון כדי למנוע מנתניהו לטרפד אותה או לקחת עליה קרדיט, אבל לסודיות יש מחיר, שמתבטא באופן הבעייתי שבו התוכנית נבנתה. בניגוד לרושם שיצר משרד האוצר, בפועל אין לתוכנית מקורות מימון. בתקציב המדינה, שאושר בכנסת רק לפני ארבעה חודשים, לא נמצאים 5 מיליארדי השקלים הדרושים כדי לממן אותה — וכדי להסתיר זאת רקח משרד האוצר פטנטים השמים ללעג את הכללים שלו עצמו.

התוכנית נחלקת כמעט שווה בשווה בין קיטון בהכנסות (נקודות זיכוי להורים עובדים, והפחתת מכסים — 2.5 מיליארד שקל), לגידול בהוצאות (סבסוד צהרונים, מענק עבודה וכן תוספת צפויה לקצבאות הנכות — 2.5 מיליארד שקל ב–2017). לכאורה, משרד האוצר הצביע על מקורות מימון: את הקיטון בהכנסות תממן הגדלה של תחזית הכנסות המדינה ממסים הנאמדת ב–3 מיליארד שקל, עוד לפני ההכנסות הצפויות מעסקת מובילאיי. תחזית ההכנסות עודכנה ערב החג בידי הכלכלן הראשי באוצר, יואל נווה. אלא שמדובר בעדכון תחזית ל–2017–2018 בלבד, והתחזית אינה כוללת את 2019. גם לגידול בהוצאות מצא האוצר פתרון יצירתי — הרזרבה התקציבית המיוחדת, בסך 3.5 מיליארד שקל, תממן את הגידול בהכנסות, וגם יישארו בה מיליארד שקל.

לכאורה נמצאו המקורות לתוכנית כחלון, אבל בפועל המקורות האלה אינם קיימים, ולפי חלק מהעמדות בממשלה — גם נוגדים את החוק. כך, עדכון תחזית ההכנסות ממסים נעשה לגבי 2017–2018. אין כל תחזית מעודכנת כרגע לגבי ההכנסות ממסים לתקציב 2019, ולפי התחזית התקציבית התלת־שנתית (נומרטור), יש חריגה בגירעון בתקציב 2019. כלל הנומרטור אוסר להוריד מסים במצב כזה כדי לא להחריף את בעיית הגירעון הצפויה. המשמעות היא שהמקור התקציבי לכל הצעדים שגוררים הפחתה בהכנסות המדינה — בעקבות מתן נקודות זיכוי והפחתת המכסים — רלוונטי רק לשנה וחצי הקרובות. לכן, משרד האוצר מקדם את הצעדים האלה כהוראת שעה לשנה עד שנה וחצי בלבד.

מה הטעם להפחית מכסים ואת מס הקנייה על טלפונים סלולריים רק כדי להעלות אותם שוב בתחילת 2019? האם זוהי מדיניות מסים סבירה? לכחלון הפתרונים לשאלה הזאת.

גם באוצר לא משוכנעים מההסברים

משה כחלון בהכרזה על התוכנית בשבוע שעבר
עופר וקנין

צד ההכנסות הוא עוד החלק הקל בסיפור. הפתרון שנרקח לתוספת של 2.5 מיליארד שקל בהוצאות — על סבסוד צהרונים, מענק עבודה (מס הכנסה שלילי) וקצבאות נכות — הוא כבר מפוקפק ממש, כמעט על גבול העבירה על החוק. הכוונה היא לחוק התקציב הדו־שנתי, שכלל הפעם סעיף של רזרבה מיוחדת, שנכנס לחוק כלקח מהמשבר שחל בתקציב הדו־שנתי של 2011–2012. באותן שנים נרשמה ירידה בלתי־צפויה בהכנסות ממסים, וישראל נקלעה לחריגה עצומה בגירעון התקציבי.

כדי שתרחיש כזה לא יחזור, משרד האוצר שם בצד 3.5 מיליארד שקל למקרה שתהיה שוב בעיית הכנסות ממסים. הכלל התקציבי קבע כי הרזרבה מיועדת ל–2018 — ושהצורך בה ייבחן בסוף 2017, לפי התחזית המעודכנת של הכנסות המסים באותה עת. במלים אחרות, כדי לא להסתבך שוב עם חריגה בלתי־מתוכננת בגירעון, נקבע מנגנון של בדיקת מספרי התקציב הדו־שנתי בדיוק באמצע תקופת התקציב — בסוף 2017 — ולשם כך נשמר ליתר ביטחון כסף מיוחד בצד. רזרבת הזהירות המיוחדת הזאת עמדה גם במוקד תשובת המדינה לעתירות נגד התקציב הדו־שנתי, כעדות לכך שהמדינה הסיקה את מסקנותיה ממשבר 2012, ונערכה כדי למנוע הישנות של בעיה דומה.

רק שכל הטיעונים הנפלאים האלה, שהועלו באוזני בג"ץ, נשכחו עתה. הרזרבה המיוחדת, שנשמרה רק לצורכי בעיה בלתי צפויה בהכנסות ממסים, ושהשימוש בה אמור להיבחן רק בסוף 2017, שועבדה כבר עתה — בשליש הראשון של 2017 — כמעט כולה כדי לממן הוצאות ששר האוצר חפץ ביקרן.

במשרד האוצר התפתלו בסוף השבוע בניסיון לספק הסבר לשימוש היצירתי שלהם ברזרבה המיוחדת. הטענה העיקרית של המשרד היתה שבשל עדכון תחזית המסים, ובשל ההכנסה הנוספת הצפויה ממכירת מובילאיי, אפשר להיות בטוחים כבר כעת שלא תהיה בעיה בהכנסות ממסים ב–2018, ולכן ניתן לשחרר את כספי הרזרבה כבר עתה. גם באוצר לא נשמעו משוכנעים מההסברים שלהם עצמם, שהם בפועל כניעה לצרכים הפוליטיים של שר האוצר וכיפוף כללי התקציב לשם כך. על פניו נראה שהאוצר שם ללעג את סעיף הרזרבה המיוחדת — שהוא עצמו הוליד אותו, והיה גאה עליו כל כך רק לפני שנה.

בכל מקרה, הרזרבה התקציבית המיוחדת היא חד־פעמית, ושמורה לשימוש אך ורק ב–2018 (אם וכאשר יחסרו כספי מסים). המשמעות היא שגם סעיפי ההוצאה בתוכנית כחלון הם זמניים בהחלט. באוצר מתכוונים למצוא מקורות קבועים בתקציב למענק העבודה ולקצבאות הנכות, אבל אין מקור כזה לסבסוד צהרונים — ולכן תוכנית הצהרונים תופעל גם היא כהוראת שעה, ותהיה תקפה לשנת לימודים אחת בלבד (ספטמבר 2017 עד יוני 2018). מה הטעם להפעיל מערך צהרונים לאומי מסובסד ולבטל אותו לאחר שנה? לכחלון הפתרונים גם לשאלה הזאת.

ומה עם ביטוח סיעוד?

הרזרבה אינה הכלל התקציבי היחיד שהאוצר המציא, והושם כעת לצחוק. כלל הנומרטור בא לעולם כדי לרסן את הלהיטות של השרים להוציא הוצאות חדשות במשך השנה, ואוסר להחליט על הוצאה תקציבית חדשה מבלי לקבוע את המקור התקציבי לה. גם כלל זה נדרס עתה בידי משרד האוצר עצמו.

בפועל, שר האוצר מגדיל את ההוצאות בתקציב ב–2.5 מיליארד שקל, שלושה חודשים וחצי לאחר תחילת שנת התקציב, מבלי שיש לו מקור תקציבי לכך. כספי הרזרבה, כאמור, אינם מקור תקציבי לגיטימי.

אמנם המטרות ששר האוצר בחר לממן טובות וראויות, אבל גם מימון של ביטוח סיעוד ממלכתי — בהתאם לדרישה של שר הבריאות, יעקב ליצמן — הוא הוצאה לאומית ראויה, ואין סיכוי שמשרד האוצר היה מאפשר לליצמן לסמן לצורכי הנומרטור את כספי הרזרבה כמקור מימון לגיטימי לתוכנית שלו. אז מדוע לשר האוצר מותר?

התשובה היא שזה אינו מותר, ומה שכחלון עשה הוא בדיוק מה שהנומרטור ביקש למנוע — הוא שלף תוכנית תקציבית ענקית באמצע השנה בלי תכנון מוקדם, ובלי לקבוע סדר עדיפות תקציבי, סתם כי כך התחשק לו. אבל מכיוון שהוא שר האוצר, פקידי האוצר אינם נמצאים שם כדי לבלום אותו. בכך, במו ידיהם, שמים פקידי האוצר ללעג את ניהול התקציב.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם