הצעת חוק: חברות ציבוריות ידווחו באילו מדינות הן משלמות מסים - פוליטי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הצעת חוק: חברות ציבוריות ידווחו באילו מדינות הן משלמות מסים

מטרת ההצעה לצמצם את תופעת תכנוני המס האגרסיביים המאפשרים לחברות להזרים הון מחוץ למדינה, ובכך להגדיל את גביית המס בישראל

3תגובות

יו"ר מרצ, זהבה גלאון, גיבשה יחד עם 10 ח"כים החברים בוועדת הכספים הצעת חוק שתחייב חברות ציבוריות לדווח באילו מדינות הן משלמות מסים.

ההצעה, שנוסחה על ידי המכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ועסקים בשיתוף עם TJN ישראל (Tax Justice Network), נועדה לצמצם את תופעת תכנוני המס האגרסיביים, שבאמצעותם החברות הגדולות מזרימות מיליארדי שקלים בשנה אל מחוץ לגבולות המדינה. את כתיבת ההצעה הובילו ד"ר עופר סיטבון, ראש ומנהל המכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, ועו"ד מורן הררי, מנהלת במרכז האקדמי למשפט ולעסקים.

לפי הצעת החוק, תאגידים יחויבו לספק לרשות ניירות ערך, כחלק מהדו"חות הכספיים, את הפרטים הבאים: רשימת המדינות שבהן התאגיד מחזיק בתאגידים קשורים; נתוני רווח והפסד ביחס לכל מדינה, שיעורי המס ופירוט הסכומים ששולמו בכל מדינה, סכום הרווח הנקי לפני תשלום מסים ואחריו, מספר המועסקים בכל מדינה ועלות שכרם, תשלומים ששולמו לגופים שלטוניים והטבות שהתקבלו מגופים שלטוניים.

גלאון אמרה כי "הממשלה מטפלת בהון השחור של העסקים הקטנים ונכשלת בהתמודדות עם תכנוני המס האגרסיביים של החברות הגדולות. על שר האוצר לאמץ את הצעת החוק, ולהוכיח שאינו מתחמק מהתמודדות עם תאגידי הענק.

גן עדן להחבאת מזומנים

לדבריה, "הממשלה מצהירה שוב ושוב על כוונותיה להילחם בתופעת ההון השחור, אבל בפועל רשות המסים מתמקדת בהגברת הגבייה מאנשים פרטיים ומעסקים קטנים ונכשלת בהתמודדות עם תכנוני המס האגרסיביים של החברות הגדולות, שמרכיבים כ–80% מההון השחור בישראל. רבים מהתאגידים האלה מקבלים הטבות מהממשלה, ובתמורה הם מעבירים את רווחיהם למקלטי מס ברחבי העולם, וגוזלים עשרות מיליארדי שקלים מהציבור".

בדברי ההסבר להצעת החוק מצוין כי יותר ממחצית מפעילות המסחר בעולם עוברת דרך מקלטי מס. בישראל, נכון ל–2012, היקף הכלכלה השחורה מוערך ב–23% מהתמ"ג, ומהווה פוטנציאל לגביית מסים בסך של כ–50 מיליארד שקל. עוד מצוין בהצעת החוק, כי על פי הערכות רשות המסים, תכנוני המס האגרסיביים מרכיבים כ-80% מההון השחור.

גלאון, סיטבון והררי הוסיפו כי הצעת החוק צפויה להביא לצמצום השימוש בתכנוני מס אגרסיביים ולהגדלת היקף המסים הנגבים. לדבריהם, פירוט הפעילות הפיננסית על פי מדינה יסייע לרשויות המס באיתור תכנוני מס אגרסיביים ובבחינת חוקיותם. חובת הדיווח אף צפויה ליצור הרתעה משימוש בתכנוני המס בקרב התאגידים, וכתוצאה מכך להוביל לגידול בהיקף המסים הנגבים.

בנוסף, לדבריהם, בכוחה של הצעת החוק להוביל לחשיפת שחיתויות. לחלק מן התאגידים הרב־לאומיים יש, בין היתר, חברות קשורות במדינות שקיימת בהן שחיתות שלטונית גבוהה, ודיווח על פי מדינה יאפשר לאתר תשלומים חשודים שניתנו לממשלות ולארגונים. עוד הם טוענים כי הצעת החוק תתרום ליצירת רגולציה אפקטיבית יותר, להגברת היכולת של המשקיעים ושל הרשויות להעריך סיכונים ולהטיל אחריות במקרים שבהם מגיעים תאגידים לחדלות פירעון ולקידום אחריות תאגידית וביקורת ציבורית ראויה בקרב החברות הישראליות.

בשנים האחרונות קודמו במדינות שונות בעולם יוזמות חקיקה ברוח הצעת החוק, המיועדות להטיל על תאגידים רב־לאומיים חובות דיווח על בסיס מדינה. ארה"ב, למשל, מחייבת תאגידים מתעשיית המחצבים, הכרייה והנפט הפועלים בתחומה בחובת גילוי על בסיס מדינה. גם באירופה קודמה חקיקה דומה, ואף רחבה יותר.

לדברי סיטבון, "לא מעט מדינות בעולם, ובאחרונה אף ראשי מדינות G8, החלו לקדם גרסאות שונות של חקיקה ברוח חובת דיווח על פי מדינה. בהתחשב בעובדה ש-80% מהכלכלה השחורה בישראל מתרכזת, להערכת רשות המסים, בתכנוני המס האגרסיביים, ישראל צריכה לעשות מעשה - ולהצטרף למדינות המובילות את היוזמה הזאת".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם