סלומינסקי: חוק הריכוזיות יחול גם על אחזקות בתקשורת; קנדל: חשוב לא להפר את המידתיות - פוליטי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סלומינסקי: חוק הריכוזיות יחול גם על אחזקות בתקשורת; קנדל: חשוב לא להפר את המידתיות

בדיון של ועדת הכספים על הצעת חוק הריכוזיות בפרק האוסר על אחזקות פיננסיות וריאליות אמר המפקח על הביטוח ושוק ההון עודד שריג כי שישה תאגידים ריאליים משמעותיים, שני בנקים ושלושה בתי השקעות יצטרכו להיפרד מאחזקות צולבות

6תגובות

חוק הריכוזיות יכלול איסור על אחזקות צולבות בגופי התקשורת, כך הודיע הבוקר יו"ר ועדת הכספים ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) בדיון שמקיימת הוועדה בהצעת חוק הריכוזיות בפרק האוסר על אחזקות פיננסיות וריאליות.

סלומינסקי הודיע כי הוועדה תדון בסוגיית איסור אחזקות צולבות (של מי שיש לו אחזקות ריאליות ופיננסיות) בגופי התקשורת וכאן "נצטרך להתוות את הדרך כי ועדת הריכוזיות לא דנה בנושא". הוא העריך כי יש סיכוי שהוועדה תספיק לסיים את דיוניה בפרק האוסר על אחזקות צולבות ריאליות ופיננסיות לפני תחילת דיוניה בחוק התקציב באמצע יוני 2013.

בפני הוועדה מופיעים הבוקר פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה וחברה, הממונה על שוק ההון והביטוח באוצר פרופ' עודד שריג, המפקח על הבנקים דודו זקן ויו"ר רשות ניירות ערך פרופ' שמואל האוזר.

עמ 6 ניסן סלומינסקי, יאיר לפיד
מיכל פתאל

שריג הסביר כי לפי הצעת החוק מי שיצטרך להיפרד מאחזקות צולבות ריאליות ופיננסיות הם אלה שיענו על הקריטריונים הבאים: גוף פיננסי משמעותי (בנקים, חברות ביטוח, קרנות פנסיה, קופות גמל, הגופים המנהלים תיקי ני"ע וקרנות נאמנות) הוא גוף מנהל נכסים בישראל בהיקף 40 מיליארד שקל ומעלה; תאגיד ריאלי (שמייצר מוצרים או נותנים שירותים למשל) משמעותי הוא תאגיד שמכירות שלו בישראל 6 מיליארד שקל או יש לו אשראי מקומי של 6 מיליארד שקל; גופים פיננסיים משמעותיים שצפויים להיפרד: פסגות, כלל, הפניקס, הבנק הבינלאומי הראשון, בנק המזרחי, לאומי קארד; שישה תאגידים ריאליים משמעותיים קשורים: תנובה, קבוצת אי.די.בי, קבוצת דלק, פז, מליסרון, וקבוצת עזריאלי.  

לדבריו, "מדובר בחלק עצום מהמערכת הבנקאית והחוץ בנקאית".

פרופ' קנדל הסביר לח"כים ש"ההמלצות הן מידתיות וחשוב לא להפר את המידתיות הללו. הח"כים ראו בכך רמז לכוונתם להקטין את הרף לאיסור אחזקות צולבות".

קנדל הוסיף כי "הרפורמות כאן הן רוחביות ושמות מגבלות על כולם. באותה מידה מגבילים את אלה שצריכים להתפרק מהנכסים לטווח סביר ומגבילים את אלה שיכולים לקנות. ברגע שנהפכים להיות יותר מדי אגרסיבים אנו גורמים לכך שגופים לא יכולים להחזיק בשליטה. כתוצאה מכך אפשר שתהיה יציאה לחו"ל ואני לא בטוח שאנו רוצים להוציא את הבעלות והשליטה לחו"ל. זה דוחף את הבעלות על הנכסים - גם פיננסים וגם ריאליים - לחו"ל. האפשרות השנייה היא לקחת את החברות האלה ולדחוף אותן לכיוון של בעלות מבוזרת כפי שקיימת רק בארה"ב ובבריטניה".

ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד) פנה אל קנדל ואמר "אתם בעצם אומרים לנו שההחלטה שקיבלנו על שתי שכבות בפירמידה מקשה". ח"כ מרב מיכאלי (עבודה) אמרה כי "מתברר שמצטברות הפחדות".

קנדל השיב: "מה שאמרתי הוא שהקשחה של כל דבר הופכת את המאבק ליותר מאתגר. אני לא מנסה להפחיד אף אחד, אלא להגיד שיש איזונים עדינים מאוד. שקלנו אותם הרבה מאוד זמן. שמענו את כל הגופים שלוש פעמים והכנסנו תיקונים והאיזונים הם נכונים. כמובן שהוועדה סוברנית לעשות מה שהיא מחליטה. חובתי בתור מומחה ועובד ציבור להסביר לכם את המשמעויות".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם