תקצוב עודף לשכבות חלשות - ולימודי ליב"ה גם לחרדים - פוליטי - TheMarker

משרד החינוך // תקצוב עודף לשכבות חלשות - ולימודי ליב"ה גם לחרדים

בהסכם הקואליציוני נקבע כי האחריות על החינוך לגיל הרך ועל בתי הספר המקצועיים תעבור ממשרד התמ"ת למשרד החינוך ■ ההסכם לא כולל הבטחות שנתנה יש עתיד לפני הבחירות, בהן צמצום מספר בחינות הבגרות לארבע, הפסקת העסקתם של מורים על ידי חברות קבלן והפסקת תקצוב בתי ספר פרטיים

הרב שי פירון. מס' 2 ברשימת יש עתיד
הרב שי פירון. מס' 2 ברשימת יש עתיד
צילום: תומר אפלבאום

>> ההסכם הקואליציוני שנחתם בין יש עתיד לליכוד עשוי לשנות את פניה של מערכת החינוך בישראל. שלושה סעיפים הם משמעותיים במיוחד: רפורמה בשיטת התקצוב של בתי הספר בידי משרד החינוך, שתוביל לצמצום הפערים בין התלמידים; חיוב לימודי ליב"ה בכל מוסדות החינוך - כולל חרדים; והעברת האחריות והסמכות על מעונות היום ובתי הספר המקצועיים ממשרד התמ"ת למשרד החינוך.

Article video embed code

ההסכם לא כולל סעיפים רבים שנכללו במצע יש עתיד או בהצהרותיו של שר החינוך הנכנס, שי פירון, בהם צמצום מספר בחינות הבגרות לארבע בלבד, הארכת יום הלימודים, הפסקת העסקתם של מורים על ידי חברות קבלן, הטלת סנקציות על בתי ספר ממיינים והפסקת תקצוב בתי ספר פרטיים.

לפי ההסכם הקואליציוני, שיטת התקצוב של בתי הספר תשונה בתוך חמש השנים, כך שתלמידים משכבות חלשות יתוקצבו בשיעור גבוה יותר מתלמידים מבוססים. בשנים האחרונות התבטא פירון לא אחת בנוגע לצורך לעבור לשיטת תקצוב כזאת, ואמר כי "התקציב צריך להיבנות כך שרשויות חזקות יקבלו 85% מהתקציב לילד, וישלימו את היתר, ורשויות חלשות יקבלו 125% לילד".

עדיין לא ברור כיצד תפעל השיטה החדשה, אך לפי ההסכם היא תתבסס על מסקנות ועדת שושני מ–2002, שלפיהן התקצוב ייקבע לפי תלמיד ולא לפי כיתה. על פי המלצות הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד החינוך לשעבר, שמשון שושני, התקצוב יביא בחשבון תנאים שונים, בהם השכלת ההורים, מרחק ממרכז הארץ, מצב כלכלי־חברתי, ארץ מוצא ואזורי עדיפות לאומית.

התוכנית ספגה ביקורת הן מהמגזר הממלכתי־דתי הן מהציבור הערבי, שכן התברר כי בחלק מהמקרים היא מפלה לטובה דווקא את הרשויות החזקות יותר. התוכנית בוטלה לבסוף בידי בית המשפט העליון בעקבות עתירתם של ועדת המעקב של ערביי ישראל וארגון עדאלה, שטענו כי היא מפלה לרעה את המגזר הערבי בשל התקצוב לפי אזורי עדיפות לאומית. כיום מבוסס החינוך היסודי על תקצוב דיפרנציאלי, אך שיעורו קטן והוא בטל בשישים לעומת השקעות עודפות של הרשויות המקומיות המבוססות.

ההסכם צפוי לעורר התנגדות גם בקרב הציבור החרדי, לאור ההסכמה לחייב את כל תלמידי ישראל בלימודי הליב"ה. פירון אמור לגבש בתוך חצי שנה תוכנית יסוד חדשה ללימודי ליב"ה, שתחייב את כל התלמידים ותופעל בתוך שנתיים. לפי ההסכם, הקהילות החרדיות והערביות יוכלו לגבש תוכנית לימודים שתילמד בנוסף ללימודי הליב"ה, אך לא במקומם.

כיום קיים פער בין בתי הספר הממלכתיים לאלה החרדיים והערביים בהיקף הלימוד של מקצועות כמו מתמטיקה, טבע ומדעים. עם זאת, חוק מוסדות חינוך תרבותיים מ–2008 פוטר חלק מהישיבות מלימודי ליב"ה, אף שהן מקבלות תקציב ממשלתי. מצע יש עתיד קבע כי יש לשלול תקציבים ממוסדות שלא ילמדו לימודי הליב"ה, אך לא ברור אם הסעיף ייכלל בחוק שינוסח בחצי השנה הקרובה.

סעיף נוסף הוא העברת האחריות על החינוך המקצועי והחינוך לגיל הרך ‏(0–3‏) ממשרד התמ"ת למשרד החינוך, וכולל את הגדלת תקציב החינוך לשם כך. העברת הסמכות על הגיל הרך למשרד החינוך נכללה במסקנות ועדת טרכטנברג, אך הצעד, הכרוך בהעברת משאבים ממשרד התמ"ת למשרד החינוך, לא אושר בממשלה בשל התנגדות שר התמ"ת היוצא, שלום שמחון. כעת, עם כניסתו של נפתלי בנט לתפקיד שר הכלכלה והמסחר, נראה כי ההתנגדות תוסר והמהלך יושלם.

טרכטנברג התייחס בדיוני הוועדה לצורך בהעברת האחריות לגיל הרך למשרד החינוך, ואמר כי "צורם לי שהאחריות לגילאי 0–3 נתונה בידי משרד התמ"ת. יש בכך מסר שהתינוק או הילד הוא אובייקט שאתה מפקיד במחסן, במגרש חניה בדרך לעבודה, נפרד ממנו וגמרנו את העניין. צריך להיות סטנדרט. אני משוכנע שבכל רגע ורגע אנחנו גורמים נזק בלתי הפיך לתינוקות שנמצאים במקומות לא מפוקחים וללא סטנדרטים".

עוד כולל ההסכם התייחסות למענק היובל שמקבלים מורים בישראל שצברו ותק של 25–30 שנה במקצוע. לפי ההסכם, גם מורים שצברו ותק בחו"ל יוכלו לקבל הכרה של עד חמש שנים לוותק שלהם, ויזכו במענק.

בוקסה:

הבית היהודי דואג לבסיס: תקציב החינוך הממלכתי־דתי יגדל - על חשבון החינוך החרדי

>> תקציב החינוך הממלכתי־דתי יגדל, ככל הנראה על חשבון החינוך החרדי - כך עולה מההסכם הקואליציוני בין הבית היהודי לליכוד. לפי ההסכם, "הממשלה תפעל לשינוי מנגנון התקצוב של החינוך הממלכתי דתי בתוך 90 יום, כך שתתקיים חלוקה הוגנת יותר של התקציב בין קבוצות האוכלוסיה השונות". עד לאישור השינוי תפעל קרן מלגות שתסייע להורי התלמידים בחינוך הממלכתי דתי.

בשנים האחרונות מחו הורים לתלמידים בחינוך הממלכתי־דתי על התשלומים הגבוהים בישיבות התיכוניות ובאולפנות של החינוך הממלכתי־דתי. ההורים נדרשים לשלם תשלומים נוספים על לימודי שעות קודש, שנמשכים לעתים עד שעות הערב ובחלק מהמקרים מתקיימים בתנאי פנימייה. מדובר ב–4,000–13 אלף שקל לתלמיד מעבר לתשלומי ההורים בחינוך הממלכתי.

מקורות בבית היהודי טענו בעבר כי תקציב החינוך הממלכתי־דתי נשחק בשנים האחרונות, וכי במגזר החרדי תשלומי ההורים נמוכים יותר, אף שתוספת השעות זהה, וכי כעת יצטמצמו הפערים. הצעד יביא גם לגידול תקציב החינוך הממלכתי־דתי. באחרונה טען יו"ר הבית היהודי לשעבר, דניאל הרשקוביץ, כי בשנים האחרונות קיצצה המדינה 80% מתקציבי החינוך הלאומי־דתי והגדילה את התמיכות בתקציב החינוך החרדי.

עוד הוסכם כי גרעינים תורניים יתוקצבו על חשבון המדינה. מדובר בקהילות דתיות ביישובי הפריפריה, שמטרתן לחזק את הקשר של הציבור הישראלי עם הדת היהודית ולסייע בפיתוח האזור. כיום הגרעינים אינם מתוקצבים באופן מוסדר.

ליאור דטל

עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
פרוייקטים מיוחדים
הפופולריות בפוליטי
הצעות מיוחדות