תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכירו את האיש שיאיר לפיד חייב לו 19 מנדטים

ההחלטה להקים מפלגה חדשה, הצעדים הראשונים, גיוס החברים מהצבא, שיחות השכנוע עם יאיר לפיד, הכנת התשתיות ותפעול המנגנון - הניצחון של יאיר לפיד בבחירות הוא במידה רבה ההצלחה הגדולה של הלל קוברינסקי

210תגובות

יוני האחרון, שישי בערב. על שפת הבריכה בווילה רחבת ידיים בסביון-גני יהודה מתקבצים יותר מ-100 חברים כדי לחגוג את יום הולדתו ה-50 של הלל קוברינסקי, איש עסקים, תא"ל במיל' ומנהל המטה של מפלגת יש עתיד, אז זמן קצר לאחר הקמתה. האלכוהול זורם בחופשיות, המלצרים מהקייטרינג היוקרתי מסתובבים בין האורחים עם מגשים עמוסים במנות גורמה ומצב הרוח מרומם במיוחד.

המארחים הם הוריה של אשתו אורלי בן צבי-קוברינסקי, שבעתיד הקרוב יהיו שכניו (קוברינסקי רכש את המגרש הצמוד תמורת כ-2 מיליון דולר), ובין החברים הטובים היו גם ניר ברונשטיין, בכיר לשעבר בבנק הפועלים; האלוף במיל' משה קפלינסקי, מנכ"ל מונופול המלט נשר; איש העסקים רון צוקרמן ואשתו הדוגמנית לשעבר מיכאלה ברקו; אורי שני ויורם באומן, אנשי הכוורת הפוליטית של לפיד; ואישים אחרים מחוגי הפוליטיקה, העסקים, הצבא והתקשורת.

את שלב הנאומים פתח יו"ר המפלגה יאיר לפיד, שסיפר לנוכחים כיצד שנה וחצי לפני כן, כשעוד הגיש את אולפן שישי בערוץ 2, פנה אליו קוברינסקי לראשונה וניסה לשכנע אותו לרוץ לכנסת במפלגה בראשותו. ללא קוברינסקי, סיפר לפיד, הוא לא היה נכנס לפוליטיקה. הערב נחתם, כמקובל במסיבותיו של לפיד, בשירה בציבור: לצד לפיד והזמרת עינת שרוף, שר גם חתן יום ההולדת בעצמו. "זה היה אירוע של האלפיון העליון", משחזר אחד הנוכחים, "אירוע של הערצה לקוברינסקי מצד האנשים החזקים והמקושרים שאליהם הוא מחובר".

עמ 1 שער הלל קוברינסקי
תומר אפלבאום

חצי שנה אחרי, וסביון-גני יהודה, שבה פעל קוברינסקי באופן נמרץ במיוחד למען לפיד, הוא המקום שבו זכתה יש עתיד לאחוז הגבוה ביותר של הקולות מכל היישובים בישראל - 35%. במוצאי שבת האחרונה, במסיבת סיום הקמפיין של פעילי יש עתיד בקיבוץ נצר סירני, עלה לפיד לבמה, ושוב הודה לקוברינסקי. הוא היה היחיד ממקורביו, מלבד המפיק דני וסלי, שלו טרח להודות בשמו. "הלל בנה את יש עתיד מאפס", אמר לפיד לפני שפנה לנגן בגיטרה ולשיר שירים של הביטלס בפני קהל הפעילים הנלהב.

הרכיב את הרשימה לכנסת

לפיד וקוברינסקי הכירו לפני חמש שנים דרך מכר משותף, ולפני כשנתיים הציע קוברינסקי ללפיד לרוץ לכנסת בראשות מפלגה חדשה. לאחר מכן היו עוד כמה שיחות שכנוע. בזמן שלפיד התלבט, קוברינסקי כבר היה שקוע בפעילות פוליטית: דיבר עם מועמדים פוטנציאלים ושירטט תוכניות פוליטיות. "פגשתי את קוברינסקי באותם ימים, וכבר אז הוא אמר לי שהוא יהיה ראש המטה", אומר מקור שניהל מגעים פוליטיים עם אנשי לפיד. "הוא היה מעורה ודומיננטי בהקמת תשתית המפלגה, עוד לפני שהיא הוקמה בפועל. יש לו השפעה מאוד גדולה על לפיד, והוא בעצם זה שמנהל אותו".

"יאיר וליהיא לפיד מרגישים שהם חייבים להלל את הכל", אומר גורם המקורב למטה. "אנשים לא מבינים את זה, אבל הוא האיש החזק ביותר במפלגה. הוא זה שעשה הכל בקמפיין - שלט על המטה, המתנדבים, התקציבים - הכל עד השקל האחרון".

במשך השנה שקדמה להכרזתו של לפיד על כניסתו לחיים הפוליטיים רחשו שמועות רבות על כוונתו לבצע מהלך זה. ידיעות מבוססות שפורסמו בכלי התקשורת זכו להכחשה נמרצת. העיתונאי רביב דרוקר, שבנובמבר 2011, חודשיים לפני הכרזתו של לפיד על כניסה לפוליטיקה, פירסם ידיעה מסוג זה, סיפר באחרונה בבלוג שלו על ההכחשות שקיבל מהמעורבים בעניין, כמו הח"כים הטריים שי פירון ומיקי לוי, וגם על ההכחשה של קוברינסקי. "מה פתאום פוליטיקה, מה פתאום ניהול מפלגה, על מה אני מדבר ואיזה שטויות", כך תוארה תגובתו של קוברינסקי. "אני חבר של יאיר לפיד, נכון, אבל לא מתעסק בפוליטיקה ולא אתעסק".

ביום שאחרי קוברינסקי נשמע קצת אחרת. "ישבתי וכתבתי תוכנית על איך צריך להקים פלטפורמה חדשה, ברמה התפעולית-ניהולית", הוא מספר על התקופה שלפני ההודעה הרשמית על הצטרפותו של לפיד לפוליטיקה. "יאיר התלבט, ואני לא ידעתי שבינואר 2012 הוא יכריז על כך. הכנתי עבודה של חשיבה, כי האמנתי שבישראל צריך להקים פלטפורמה פוליטית חדשה, שתביא שינוי. החלטתי לקום מהכורסה מתוך ציונות, כי מצבה של המדינה כאב לי. חשבתי שיהיה נכון לעשות משהו". על דבריו לדרוקר הוא אומר: "אני לא ח"כ, לא פעיל פוליטי ולא שותף פוליטי של לפיד. באתי לעשות פרויקט, כמו פרויקטים אחרים שעשיתי בחיים. עוד מעט ייגמר המשא ומתן הקואליציוני שאותו אני מנהל מטעם המפלגה, ואני אחזור לחיי הרגילים".

עמ 11 קוברינסקי בערב הבחירות עם מיקי לוי, יאיר לפיד ושי פירון
רויטרס

מלבד לפיד, קוברינסקי היה האיש המשפיע ביותר על הרכבת הרשימה. "קוברינסקי עשה חלק גדול מעבודת סינון המועמדים", אומר מקור שהכיר את המטה מקרוב. "חלק מהחברים ברשימה פגשו את לפיד פעם או פעמיים בחייהם לפני שהוצבו בה. אחד מתפקידיו היה לקבוע את המיקום ברשימה. לא היה משא ומתן: הוא פשוט התקשר למועמדים, הודיע על המיקום ברשימה, וחתך את העניין כמו בשיחה בצבא, ללא נימוקים. אדם כמו מיקי לוי, ניצב בדימוס שהוצב במקום ה-11, נפגע אבל בלע את הצפרדע. איתן חי-עם, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, שהוצב מקום אחד אחריו, החליט לפרוש. אני מניח שהוא אוכל עכשיו את הלב, אבל ללפיד יהיה חסר אדם עם ניסיון כמו שלו".

לא לשווא מזכיר המקור שיחות בסגנון צבאי: מטה יש עתיד הזכיר באופן פעילותו יחידה צבאית. קוברינסקי, שהשתחרר משירותו כמג"ד בשריון והתקדם במילואים לדרגת תא"ל, הציב במטות יש עתיד ברחבי ישראל 11 קציני מילואים בדרגות סא"ל ומעלה, שאת רובם הגדול הכיר משירותו הצבאי בסדיר ובמילואים.

בין היתר, הוא הביא את מנכ"ל המפלגה, קובי מויסה, אל"ם במיל' לשעבר מנכ"ל אייס, ואת תא"ל במיל' יוסי סילמן, שהיה מפקדו בעת שירותו הסדיר. היעילות הצבאית הוכיחה את עצמה: קוברינסקי וקציניו הקימו מטה שהקיף 103 סניפים עם כ-15 אלף מתנדבים, שפעל כמו מכונה משומנת.

אלא שיש הרואים בקוברינסקי גם את מי שאחראי לרוח הדיקטטורית המאפיינת את יש עתיד: כך, לדוגמה, לקוברינסקי מיוחסת היוזמה להציב בתקנון המפלגה סעיף שלפיו במהלך שתי מערכות הבחירות הראשונות של המפלגה, לפיד הוא זה שיקבע את רשימת המועמדים, מה שמבטיח לו שליטה עד 2020. כמו כן, במהלך הקמפיין שררה בקרב המועמדים משמעת תקשורתית קפדנית, מדיניות שמיוחסת לקוברינסקי. השבוע, גם לאחר שהושבעו, לא הורשו רוב הח"כים החדשים מטעם המפלגה להתבטא בתקשורת. אף אחד מהם לא הגיב השבוע למשאל TheMarker בקרב הח"כים החדשים בנוגע לשאלה מהי הבעיה הכלכלית הבוערת ביותר של ישראל, בעקבות הוראה שקיבלו. חלק מהח"כים אמרו שלא ידברו ללא אישור, ואחד מהם טען כי "ההוראה באה מלמעלה".

מי שמכיר את קוברינסקי מקרוב לא מתפלא על סגנון העבודה הזה. לצד שבחים שהוא גורף בימים אלה, יש אנשים שמספרים על אדם כוחני ודורסני, שחשוב לו להיות בעל השליטה, אדם שיודע היטב כיצד להפעיל מערכות גדולות, אך לא כל כך רואה את האדם שמולו. "קוברינסקי הוא מכונה בלי רגשות, ככה היו מדברים החבר'ה במטה", משחזר גורם המכיר את המפלגה. "הוא מתקתק כל דבר, בלי להסתכל ימינה או שמאל. ממש כמו טנק, הוא ידרוס מה שצריך בדרך, כדי להגיע למטרה".

ידרוס גם אנשים?

"כן. הרבה מאוד אנשים נפגעו ממנו. אלה שיש להם עכשיו בטן מלאה עליו לא יגידו מלה, כי הם נכנסו לכנסת".

"הצבעתי ללפיד, וכשראיתי שקוברינסקי עובד צמוד אליו לאחר הבחירות, קיבלתי איזושהי צמרמורת", אומר עובד לשעבר באינטרוויז, שאותה ניהל קוברינסקי עד למכירתה ל-AT&T. "הוא מסוג המנהלים שאתה מרגיש את הצבא בדם שלהם גם כשהם מנהלים בתחום האזרחי, וזה לא תמיד לחיוב. הוא נכנס לפרטים הכי קטנים, וכל מי שקצת סוטה מהדרך, הוא מוריד אותו במקום. מצד שני, הוא מאוד-מאוד רציני. לפיד היה חייב איש כזה לידו כדי להצליח".

קוברינסקי דוחה את הדברים. "בכל החיים, בכל הגזרות שבהן פעלתי, תמיד התנהלתי ברגישות רבה", הוא אומר. "אני רגיש לאנשים ולסביבה, ואם במקרה אני פוגע במישהו, אני קודם כל אבקש ממנו סליחה".

לדברי קוברינסקי, יש הגזמה מסוימת בכוח שמייחסים לו. "היינו קבוצה של אנשים, בראשותו של לפיד, שדנה בכל המועמדים הרלוונטים - ובסוף יאיר פסק. אנשים משתמשים בהקשר הצבאי, בהיבט של הארגון. לצבא יש תדמית כמקום שעובד באופן מסודר, וכל אחד יודע מה תפקידו. זה נכון וחשוב, גם באופרציות אזרחיות, אבל זה לא קשור לדברים אחרים שקורים במפלגה. יש עתיד התברכה במגוון אנשים ודעות, וזה יבוא לידי ביטוי בקדנציה. לח"כים החדשים, שרק השבוע נשבעו אמונים, אין עבר פוליטי, והם לא יודעים איך להתנהל מול התקשורת. נכון לתת להם את ההכשרה וללוות אותם בהתנהלות התקשורתית שלהם, וזה מה שעשינו. לדעתי, גם נכון לתת למפלגה להתגבש במשך שתי מערכות בחירות, עד שתיהפך לגוף בוגר מפסיק שיעבור לשיטת פעילות אחרת".

בשלב זה, רבים מהפעילים והמעורבים ביש עתיד עדיין שיכורים מההישג הענק. קוברינסקי זכה במהלך הקמפיין, ובוודאי לאחריו, ליחס מעריץ - הן מצד פעילי השטח והן מצד חבריו לצמרת המפלגה. "הוא איש ארגון מהמעלה הראשונה, אדם שקול, יציב וחכם", אומר ח"כ עופר שלח. "הוא ניהל את כל הצדדים של הקמפיין: החל באסטרטגיה ובניהול החיצוני וכלה ברמה השוטפת. הוא היה שותף ללפיד בהרכבת הרשימה, ואין אף שעל בקמפיין שהוא לא היה נוכח בו. אמנם קשה לתפוש איך כל כך הרבה מתנדבים הגיעו בזמן קצר יחסית, אבל זו תוצאה של פעילות משולבת של לפיד וקוברינסקי. במשך חודשים חרש לפיד את הארץ בכנסים ובחוגי בית, וקוברינסקי, בזכות הכישרון הארגוני והמנהיגות שלו, ידע לאסוף את האנשים האלה וליצר מהם קבוצה מלוכדת שבמהלך הקמפיין וביום הבחירות עבדה באופן הטוב ביותר ביחס לכל המפלגות".

"מההתחלה דובר שבראש מערכת המפלגה צריך מישהו שיודע להקים ארגון, ובעצם לנהל צבא", אומר בכיר ביש עתיד. "זה היה תפור על קוברינסקי, כי ידענו שכמו שהוא יודע להזיז אוגדות בצבא, הוא יצליח גם כאן. הוא אדם קר רוח, שלא נלחץ משום סיטואציה ויודע לנתח מצבים ולנהל משברים. בגלל זה גם הוחלט לפני זמן רב שהוא זה שיעמוד בראש צוות המשא ומתן הקואליציוני אחרי הבחירות".

קוברינסקי לא הגיע לקמפיין חסר ניסיון פוליטי: לפני בחירות 1999 הוא היה אחד הפעילים המרכזיים בקמפיין של אהוד ברק לראשות הממשלה. קוברינסקי היה מהאנשים הראשונים שאסף דורון כהן, אז גיסו של ברק שהקים את עמותת א.א.א שתמכה בו, עוד כשהיה יו"ר האופוזיציה. "אני זוכר אדם סופר רציני, שקט, שפשוט בא לעבוד", אומר אחד ממקורבי ברק באותה תקופה. "הוא קיבל על עצמו את הקמת מטה המתנדבים. גם כאן הוא הקים את כל העסק מאפס".

עמותת א.א.א נהפכה לאחר מכן לעמותת ברק לראשות הממשלה, ובקמפיין הבחירות של 1999 ניהלה אותה אורנה אנג'ל, אז מקורבת של ברק. קוברינסקי הביא אתו לפעילות בעמותה את קובי מויסה, המשמש כיום כמנכ"ל יש עתיד. "שניהם אנשים מקסימים ורציניים", אומרת אנג'ל. "הרבה מהשיטות שקוברינסקי ומויסה יישמו בקמפיין הזה, הם למדו בקמפיין של ברק. אז היה הרבה יותר מסובך לעשות את זה, כי לא היה אינטרנט ורשתות חברתיות".

ניסיון פוליטי אחר של קוברינסקי היה בתחום המוניציפלי: ב-2008 הוא עמד בראש מטה הבחירות של מושיק ליפץ לראשות מועצת סביון. עד אז היה ליפץ מוכר בעיקר כמתמודד בתוכנית הישרדות. קוברינסקי סייע לו למנף את הפרסום הזה כדי לזכות בראשות המועצה, ועל הדרך חיזק את קשריו והיכרותו עם תושבי סביון. ליפץ וקוברינסקי הם חברים טובים גם כיום.

תומך בקיצוץ תקציב הביטחון

קוברינסקי, 50, גדל בחולון. בתחילת שנות ה-80 הוא התגייס לשריון, ועשה מסלול צבאי עד לדרגת מפקד גדוד - ואז השתחרר למרות התקוות הרבות שתלו בו בחיל. "הוא היה מג"ד שריון מצטיין", אומר תא"ל במיל' אמי פלנט, לשעבר קצין שריון ראשי. "לצערי, הוא החליט לפרוש מהמערכת אחר שמילא תפקיד מג"ד בסדיר, אף שאם היה נשאר היה בוודאי מגיע לתפקידים בכירים כמו מפקד אוגדה או אלוף. הוא היה משכמו ומעלה".

ב-1994, לאחר השחרור, הקים קוברינסקי את חברת אינטרוויז עם היזם צבי פרנק, לשעבר טייס קרב בחיל האוויר. השניים נפגשו בעודם במדים בלימודים באוניברסיטת בר אילן, ונהפכו לחברים טובים שניהלו יחד את החברה עד האקזיט לענקית הטלפונים האמריקאית AT&T ב-2007.

בשמונה השנים הראשונות לאחר שחרורו מהצבא, במקביל לעבודתו, הוא שירת 100 יום בשנה במילואים, כמפקד חטיבה. את התפקיד הזה היה אמור לקבל בשירות הקבע שלו, לאחר תפקיד המג"ד, אך הצליח לשכנע את הממונים עליו שימלא את התפקיד כאיש מילואים. במהלך השנים הוא התקדם במילואים במגוון תפקידים, שירת כסגן מפקד אוגדה במלחמת לבנון השנייה (הוא אף זכה לשבחים על תפקודו מהפרשן הצבאי דאז עופר שלח, שעדיין לא הכיר אותו, בספר שבויים בלבנון שכתב עם יואב לימור), וכיום הוא תא"ל במיל', דבר נדיר בצבא. הוא ממלא תפקיד כקצין בפיקוד העומק של צה"ל, שהוקם בשנים האחרונות.

מכיוון שבמשך השנים היה עם רגל אחת באזרחות ורגל אחת בצבא, יש לו לא מעט חברים בעלי דרגות בכירות בצה"ל. אחד מחבריו הטובים הוא האלוף במיל' משה קפלינסקי, שהיה עד לא מזמן מנכ"ל בטר פלייס וכיום הוא מנכ"ל מונופול המלט נשר. קוברינסקי ניסה לשכנע את קפלינסקי להצטרף לרשימתו של לפיד, אולם הוא סירב. ידיד נוסף מהצבא הוא סגן הרמטכ"ל, האלוף גדי איזנקוט. קוברינסקי היה חבר בצוות החשיבה שגיבש איזנקוט לתכנון מפקדת העומק.

חברים אחר של קוברינסקי מגיעים מהמילייה העסקי, מחוגים המקורבים לבנקאים ולטייקונים. אחד מחבריו הטובים הוא איש העסקים ניר ברונשטיין, לשעבר מנכ"ל חברת פועלים שוקי הון, חברה בת של בנק הפועלים, שנחשב לאחד ממקורביו של דני דנקנר, לשעבר יו"ר הבנק, שטיפח אותו בימים שבהם עבדו בבנק הגדול במדינה. במסיבת יום ההולדת ה-50 של קוברינסקי נכחו אורחים נוספים ממעגלי הטייקונים: בין היתר, בתו של אליעזר פישמן, רונית פישמן-אופיר, מנהלת בכירה בקבוצה של אביה, ואירי שחר, המשמש כמנכ"ל פישמן רשתות, זרוע השיווק של הקבוצה.

ברונשטיין הוא גם זה שהביא את קוברינסקי להשקיע בחברת אביר הבר, המייצרת את מותג הבירה אלכסנדר. אחד השותפים העיקריים הוא המסעדן יורם ירזין, מבעלי רשת המסעדות מוזס. שותפים אחרים, קטנים יותר, הם הפרסומאי יורם באומן, שניהל את מסע הפרסום של יש עתיד; איש העסקים יגאל שרמייסטר; ועו"ד יורם ראב"ד, המקורב אף הוא לדני דנקנר והיה חבר בפורום החווה של אריאל שרון ביחד עם אורי שני, כיום בכוורת המצומצמת של לפיד.

הקשרים האלה - לממסד הצבאי מצד אחד ולאנשי ההון מצד שני - עשויים לעורר את השאלה אם בקדנציה הבאה ישמש קוברינסקי ככתובת שדרכה אפשר יהיה ללחוץ על המפלגה בסוגיות כמו קיצוץ משמעותי בתקציב הביטחון או רפורמות בשוק ההון שיחלישו את כוחם של טייקונים. לפיד עצמו מקושר בעצמו לגורמים שונים במילייה העסקי, בין היתר למו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס, שהעסיק אותו כבעל טור גם לאחר שהכריז על כניסתו לפוליטיקה, וערך לכבודו מסיבת פרידה נדיבה שלושה שבועות לפני הבחירות.

קוברינסקי דוחה את הדברים: "אני תומך בקיצוץ תקציב הביטחון", הוא אומר. "יש הרבה מה לקצץ שם. אבל זה לא משנה כי אין לי שום מעמד במפלגה, והיא תקבל את ההחלטות שלה בלי קשר אלי. אין לי גם שום חיבור לטייקונים, אני לא מכיר אף טייקון. את בתו של פישמן אני מכיר דרך בעלה. אשתו של אירי שחר היא חברה טובה של אשתי. נכון, ניר ברונשטיין הוא חבר מאוד טוב שלי, ואני שמח על כך".

לפי רשם החברות, קוברינסקי שותף או הבעלים ב-14 חברות שונות (אחת מהן חברה לתועלת הציבור), ובנוסף לכך הוא שותף בחברות הרשומות בחו"ל. דרך חברות אלה הוא אף מחזיק חשבונות בנק בחו"ל - בשווייץ ובמדינות נוספות. לפחות שתיים מהחברות שבבעלותו עוסקות במסחר בניירות ערך באמצעות אלוגריתמים מתוחכמים, תופעה שנהפכה בשנים האחרונות לנפוצה בשוק ההון, ומאפשרת, לצד סיכון מסוים, לגרוף הון רב.

 

עבד בשביל לפיד, קיבל משכורת מהאמריקאים

הפעילות הזו, כאיש עסקים עצמאי, מתבצעת לצד תפקידו כמנכ"ל החטיבה הישראל של AT&T. הוא מכהן בתפקיד מ-2007, אז רכשה החברה האמריקאית את אינטרוויז. תחום העיסוק שלה הוא e-Learning, לימוד מרחוק באמצעות מחשב ורשת תקשורת. המשקיע הראשון בחברה היה איש קרנות הגידור אבי טיומקין, שנכנס אליה ב-1997. לאחר מכן הגיעו משקיעים נוספים: הבולט בהם הוא יצחק שרם, מקורבו של טיומקין, שהיה אז אחד מראשי חברת שרם-דברת, בימים ההם חברה גדולה וחשובה בשוק ההון. לפי פרסומים בתקשורת, ההשקעה באינטרוויז היתה אחת הסיבות לסכסוך המפורסם בין דברת לשרם: דברת לא אהב את ההשקעה שקידם שרם. בנוסף לקבוצה זו, השקיעו בחברה בני שטיינמץ, בני ברגמן, מיכאל שטראוס ופויו זבלדוביץ'.

בימי הבועה העליזים של סוף שנות ה-90, החברה שקלה להנפיק את מניותיה בוול סטריט לפי שווי של 600-700 מיליון דולר, אולם ההערכות האלה התבררו כמופרזות: כעבור זמן קצר ביצעה החברה הנפקה פרטית לקבוצת משקיעים אמריקאית, בראשות חברת בר סטרנס, לפי שווי של 100 מיליון דולר.

בחלוף השנים נמשכו גיוסי הכספים בארה"ב, מה שהכעיס את המשקיעים הישראלים, ובמיוחד את שרם, שבשלב מסוים אף דרש לפצות את המשקיעים. ב-2007 נמכרה החברה ל-AT&T תמורת 121 מיליון דולר, לאחר שהושקעו בה קרוב ל-100 מיליון דולר, אקזיט ששיקף תשואה נמוכה במיוחד על ההשקעה.

"המשקיעים הישראלים יצאו מהסיפור הזה בעור שיניהם, אם בכלל", אומרים גורמים בענף ההיי-טק הישראלי. "אמנם היה כאן אקזיט, אבל אקזיט שהוא כישלון".

קוברינסקי לא נהפך לבעל הון של ממש בעקבות המכירה, אך הוא בכל זאת הסתדר: הוא קיבל 8.5 מיליון דולר, ולאחר תשלום מסים שילשל לכיסו 3-4 מיליון דולר. "בשורה התחתונה, החברה שרדה את פיצוץ הבועה, בניגוד לחברות אחרות. זה מה שחשוב", אומר קוברינסקי.

ב-AT&T ישראל עובד דודו של קוברינסקי בתפקיד בכיר בתחום הלוגיסטי, וכמה מפקודיו לשעבר, שאותם הוא הביא לחברה. עד לפני שנה וחצי עבדה בחטיבה הישראלית של AT&T גם אשתו השנייה, אורלי בן צבי-קוברינסקי. קוברינסקי הביא אותה לעבוד בחברה, אז עוד אינטרוויז, כשסיימה את לימודיה. תוך זמן קצר יחסית היא קודמה לתפקיד מנהלת בחברה, דבר שהעמיד במצב לא נוח עובדים שעבדו תחתיה. לאחר האקזיט, האמריקאים לא ראו בעין יפה את הנפוטיזם בצמרת החברה, וכמעט מהרגע הראשון שלחו פניות בנושא הזה לקוברינסקי. בשלב מסוים הגיעה דרישה חד-משמעית, שלאחריה קוברינסקי התרצה והסכים שאשתו תפסיק לעבוד בחברה. "ברגע שהיה צריך לעמוד בדרישה הזו - עמדתי", הוא אומר.

עובדים המכירים את פעילות החברה מספרים על מנהל קשוח, שמתנהל באופן ממודר - גם בימי אינטרוויז, וגם לאחר האקזיט. "הוא שומר על עמימות גדולה באופן שבו הוא מתנהל", אומרים גורמים המכירים את הנעשה בחברה. "עובדים היו בטוחים שהוא במילואים, אבל פתאום מתברר שהוא נמצא במשחק כדורגל בחו"ל, אחד התחביבים שלו. הוא מתנהל באופן חשאי, ואף אחד לא ידע איפה הוא באמת. עובדים אמריקאים היו שומעים ממנו הרבה מאוד סיפורי גבורה על המילואים".

"אני די בטוח שאין תחושה כזו, של איש צללים", אומר קוברינסקי. "הרי גם בזמן מלחמת לבנון השנייה, שבה השתתפתי באופן פעיל, דיברתי כל הזמן עם המנהלים שכפופים לי מנגמ"ש הפיקוד".

ובכל זאת, עמימות מסוימת נמשכה גם בזמן העבודה בקמפיין לפיד. "הוא מרוויח בחברה הזו יותר מחצי מיליון דולר בשנה, נהנה מתנאים מטורפים. אבל האמריקאים, שנמצאים באזור זמן אחר, לא יודעים שהוא עבד כל כך הרבה למען קמפיין לפיד בזמן שהוא ברשימת מקבלי המשכורות שלהם", אומר גורם המקורב לחברה.

למעשה, מאז 9 באוקטובר, אז הכריז נתניהו על הקדמת הבחירות, מקדיש קוברינסקי את כל זמנו לקמפיין, אחרי שהקדיש לא מעט שעות מזמנו הפנוי גם בתקופה שלפני כן.

מדוע לא לקח חופשה ללא תשלום מעבודתו באופן רשמי? בתגובתו הראשונית, טען קוברינסקי שהוא כלל לא חשב על הסוגיה, ולא יודע כמה ימי חופש הוא לקח לצורך הקמפיין. כעבור כמה שעות, כשנשאל בשנית, טען ש"לקחתי לא מעט ימי חופש. כל יום שבו לא עבדתי היה רשום כיום חופש". כיום קוברינסקי ממשיך להקדיש את יומיו ולילותיו לטובת יש עתיד, הפעם כמנהל המשא ומתן הקואליציוני.

לפי קוברינסקי, בקרוב מאוד הוא יחזור לפעילות מלאה בעולם העסקים. גם אם זה נכון, תיוותר בעינה השאלה כיצד ייראה מעתה הקשר בינו לבין לפיד: האם הוא באמת יתנתק מיש עתיד, כפי שהוא מצהיר, או שימשיך להיות בעל השפעה במפלגה השנייה בגודלה? "אין לי ספק שהוא ימשיך להיות שם מאחורי הקלעים", אומר אדם המכיר אותו מקרוב. "הוא אוהב כוח, ולכן הוא לא יזוז מעמדת הכוח שיש לו עכשיו, אפילו לא לדקה אחת". 

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם