הישראבלוף חוגג: משתכרים 10,000 שקל בחודש ומקבלים השלמה לשכר מינימום

הייתכן שיותר משליש מהעובדים מרוויחים פחות מ-4,100 שקל בחודש? כסדום היינו? לעמורה דמינו?

כותרות העיתונים בישרו השבוע על דבר נורא: "34% מעובדי המגזר הציבורי מקבלים השלמה לשכר מינימום, וכך גם 37.5% מעובדי המדינה". הייתכן שיותר משליש מהעובדים מרוויחים פחות מ-4,100 שקל בחודש? כסדום היינו? לעמורה דמינו?

דו"ח השכר במגזר הציבורי ל-2011 שפירסם השבוע הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי אמסלם, מפחיד עוד יותר כאשר פורטים את האחוזים לאנשים חיים ונושמים. המגזר הציבורי מונה כ-600 אלף איש, ולכן מדובר ב-204 אלף איש שמרוויחים פחות משכר המינימום, אף שהם עובדים במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות ובקופות החולים.

עופר עיניעופר וקנין

מספר עובדי המדינה שעובדים במשרדי הממשלה הוא כ-60 אלף, לכן לפי אותם נתונים יש 22,500 עובדים שמרוויחים פחות מ-4,100 שקל בחודש. אז מה קורה כאן באמת?

מתברר שהכותרות בתקשורת מעוותות, ובעצם שקריות. שיטת הישראבלוף הולכת כך: בכל מו"מ בין ההסתדרות לאוצר על תוספת שכר, מגיע הרגע הקובע שבו פונה יו"ר ההסתדרות לממונה על השכר, ואומר: "אם אתה רוצה לסגור הסכם, תחריג לי את התוספת משכר המינימום". הממונה, שכבר רוצה להשיג הסכם כי יש עליו לחץ כבד משר האוצר ומראש הממשלה, נכנע ואומר: "בסדר, נחריג גם את זה".

כתוצאה מכך, שורה ארוכה של תוספות שכר שמשולמות במגזר הציבורי אינן מובאות בחשבון לצורך חישוב שכר המינימום. הן "מוחרגות" אף שהן חלק מהשכר רגיל לכל דבר ועניין, כולל הפרשות לפנסיה ולקרן השתלמות. מדובר בסעיפים רבים, כמו תוספת ותק, תוספת הבראה, משכורות 13, תוספת אחזקת רכב, תוספת ביגוד, תוספת כוננות, שכר עידוד, פרמיה אחידה, תוספת רפורמה, תוספת כוננות, תוספת טיפול באוכלוסיות מיוחדות, וגם הסכמי המסגרת שנחתמו באחרונה, ב-2008 וב-2010.

כתוצאה מכך, אף שהשכר הממוצע של אותם עובדים במגזר הציבורי שמקבלים השלמה לשכר המינימום הוא 7,957 שקל בחודש, הם מקבלים השלמה לשכר המינימום, כי שכר הבסיס (המשולב) שלהם נמוך מ-4,100 שקל בחודש.

השיעור האמיתי של מי שמשתכר פחות מ-4,100 שקל בחודש במגזר הציבורי הוא 2.3% בלבד. כלומר, יש 14 אלף איש במגזר הציבורי (ולא 204 אלף) שלהם מגיעה התוספת בדין.

במשרדי הממשלה המצב דומה. השכר הממוצע של אלה שמקבלים השלמה לשכר מינימום הוא 10,560 שקל בחודש, ויש רק כ-1,000 עובדים (ולא 22.5 אלף) שמשתכרים פחות משכר המינימום וזקוקים להשלמה אמיתית.

הסיבה לכך היא טבלאות שכר שמורכבות טלאי על גבי טלאי, עם עיוותים ושקרים של שנים. ברשויות המקומיות, למשל, 52% מהעובדים קיבלו ב-2011 השלמה לשכר המינימום, אף ששכרם הממוצע היה 7,220 שקל בחודש. באיגודי הערים 33% מהעובדים קיבלו השלמה, אף ששכרם הממוצע היה 9,845 שקל בחודש, וכך הלאה והלאה. ישראבלוף במירעו.

אינטרס כפול

האינטרס של עופר עיני וארגוני העובדים להמשיך עם הישראבלוף הזה ברור. כך הם יכולים לצאת לתקשורת ולטעון שתנאי השכר במגזר הציבורי מבזים, וחייבים לתת להם תוספת. כך, למשל, פעלו האחיות במאבק השכר האחרון שלהן.

אבל מתברר שגם למשרד האוצר אינטרס דומה, כי אם תוספת שכר מסוימת תיכנס לבסיס השכר, ולא תגיע לגבול שכר המינימום, אותו עובד לא יקבל בעצם כלום, וידרוש תוספת אחרת. ואם נעלה לדרגות הנמוכות כדי שהבסיס יעבור את שכר המינימום, יהיה צורך להעלות יותר לכל הדרגות, כדי לשמור על פערים סבירים בין דרגה אחת לשנייה. כמו כן, תוספת לבסיס גוררת התחייבות גבוהה יותר לשעות נוספות ולפנסיה, וזה יעלה יותר למדינה, שרוצה לחסוך בהוצאות שכר.

אז נכון שאמסלם רוצה לתקן את המצב, אך לשם כך דרושה רפורמה מקיפה בטבלאות השכר במגזר הציבורי, כפי שנעשתה אצל המורים ובהסכם השכר האחרון במינהל מקרקעי ישראל. אבל זה יעלה ממון רב לאוצר, ולכן לא יבוצע.

יחימוביץ' יודעת הכל

ליו"ר העבודה, שלי יחימוביץ', יש ביטחון עצמי מדהים שמבוסס על חוסר ידע, כי ככל שאתה יודע פחות, כך אתה יכול להכריז יותר הכרזות חסרות בסיס.

לפני כחודשיים היא התראיינה ל-TheMarker ואמרה שהשכר בחברת החשמל הוא 17 אלף שקל בחודש בממוצע. בהזדמנות אחרת אמרה שהשכר הממוצע בנמלים הוא כ-16 אלף שקל בחודש, לכן הרעש בנושא אינו מוצדק.

העיתונאים ניסו, פעם אחר פעם, להעמיד אותה על טעותה, אך נתקלו בזעף מהול בבוז. הרי היא יודעת הכל. יחימוביץ' גם נוהגת ללעוג על אלה שמזכירים מדי פעם את השכר המופרז של "המלגזן המיתולוגי" מנמל אשדוד, שלבטח כבר יצא לפנסיה.

אלא שהשבוע פירסם הממונה על השכר את רשימת שיאני השכר במגזר הציבורי, והמונופולים הממשלתיים שוב צועדים בראש, עם שכר בשמים ותוספות מופרזות שניתנו גם בעת משבר והאטה.

עובדי הנמלים שוב ניצבים בראש. בנמל חיפה השכר הממוצע ב-2011 היה 27,331 שקל בחודש, ובנמל אשדוד השכר הממוצע היה 26,442 שקל בחודש. יחימוביץ', שיודעת הכל, אמרה שמדובר ב-16 אלף שקל.

ומה עם "המלגזן המיתולוגי"? הוא אולי יצא לפנסיה, אך החליף אותו נתב בנמל אשדוד שמשתכר 65 אלף שקל בחודש, מכונאי ראשי בנמל חיפה שמשתכר כ-70 שקל אלף בחודש, סדרן רב תכליתי שמשתכר כ-69 אלף שקל בחודש, חובש שמשתכר כ-41 אלף שקל וגם נהג אמבולנס שמשתכר 40 אלף שקל.

בחברת החשמל המצב דומה. נהג משתכר 50 אלף שקל בחודש; כבאי מגיע ל-44 אלף שקל; טכנאי-משגיח משתכר 54 אלף שקל בחודש; ודוברת החברה השתכרה 49 אלף שקל בחודש. השכר הממוצע הוא 22,443 בחודש, בעוד יחימוביץ' אמרה בביטחון מלא - 17 אלף. אז מתי תתחיל יחימוביץ' לדבר אמת?

חמש נשים בראש

דו"ח הממונה על השכר גילה פערים גדולים בין שכר הגברים לשכר הנשים במגזר הציבורי. זה לא אומר שיש בהכרח אפליית שכר במגזר הציבורי. גברים עובדים יותר שעות והם גם מוכנים לקחת יותר משימות ונסיעות, כי לרוב הם המפרנסים הראשיים במשפחה. הם גם נשארים יותר שנים בעבודה, ולכן מתקדמים לעמדות ניהול, שבהן השכר גבוה יותר.

מעניין שבתחום הפוליטי חל מהפך במיקום נשים בצמרת. בראש מפלגת התנועה עומדת ציפי לבני, בראש העבודה עומדת יחימוביץ' ובראש מרצ עומדת זהבה גלאון. אבל יש עוד שתי נשים חזקות בתחום. שרה נתניהו שולטת בבנימין נתניהו, ולכן גם בליכוד-ביתנו. יהודית יוסף, אשתו של משה, בנו של הרב עובדיה יוסף, היא האשה החזקה בש"ס. כלומר, חמש נשים שולטות בחמש מפלגות חשובות.

אז לפחות בתחום הפוליטי מתרחשת מהפכה, שאולי תגיע בהמשך גם לתחום השכר והניהול במשק.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר