לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן
דברי ההתגוננות של שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, ושר הפנים, אלי ישי, בחקירת מבקר המדינה על השריפה בכרמל מזכירים את אותה גברת שדרשה מחברתה להחזיר לה את הקערה שהשאילה לה. "בכלל לא השאלת לי קערה" ענתה החברה, "וחוץ מזה, היא היתה שבורה, ובעצם כבר מזמן החזרתי לך אותה".
כן, יש בדו"ח הסברים ותירוצים מכל טוב, אבל מעל כולם מתנוססת גישה מאוד נחרצת וברורה של מבקר המדינה שמבהירה היטב את הציפיות שלח האזרחים ממשלתם: ההסברים הנפתלים שלכם לא באמת מעניינים אותי, אתם נבחרי ציבור ואתם צריכים לספק לציבור שירותים ציבוריים ראויים לשמם, בעיקר כשמדובר במערכות מצילות חיים. את כל השאר תספרו לסבתא.
יש כמה דרכים להסתכל על דו"ח מבקר המדינה בכל הנוגע לתפקודו של שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ בפרשת השריפה בכרמל. הראשונה היא לשאול האם נכון לכנותו "שר האוצר" או שמא ההגדרה המדויקת יותר היא "גזבר המדינה". התהייה הזו עולה מדבריו של שטייניץ למבקר המדינה "ככלל שר האוצר אינו מופקד על יצירת שינויים תקציביים אצל המשרדים הביצועיים, דבר שנמצא באחריות אותם משרדים. שר האוצר מופקד על שמירת מסגרת התקציב ואין הוא מוסמך - כשהוא עצמו - לאשר תוספות תקציביות מהותיות, אלא בהחלטת ממשלה, ולעיתים אף בתהליך של חקיקה".
התהייה הזו מתנגשת ואולי אף סותרת את העמדה שהציג שר האוצר לפיה הוא יזרים כספים למערך שירותי הכיבוי - רק אם הם יקבלו על עצמם לבצע רפורמה מהותית, "דווקא בשל הבנת האוצר את חיוניותו של המערך ואת הצורך הדחוף בהפיכתו למערך מתקדם ואיכותי, דחף משרד האוצר לביצוע רפורמה מקיפה במערך זה, תוך נכונות להקדיש לטובת מהלך זה השקעה תקציבית כבדה".
לפי ההתייחסויות הללו, שר האוצר לא החליט אם הוא רק גזבר שתפקידו להקצות משאבים למשרדים בהתאם להחלטת הממשלה ולוודא עמידה בתקציב, או שמא הוא שר בכיר במימוש והובלת המדיניות הכלכלית של הממשלה.
או שהוא גזבר או שהוא רפורמטור. בשני המקרים, הוא חוטף אש ממבקר המדינה. כשהוא נאחז במסגרת התקציב ולא פותח אותה לטובת מערכת מצליחת חיים שמצבה הרעוע ידוע לכל, וכשהוא מחליט לנסות לשפר את מערך הכיבוי ומתנה העברת תקציבים ביישום רפורמה.
דו"ח המבקר מעורר שאלות מעניינות לגבי תפקידו של משרד האוצר, ויש בו כדי לדכא או להפחיד את השר הנוכחי והשרים הבאים מנסיון להשתמש בכוח שהופקד בידם כדי לקדם מטרות מועילות לכלכלה לחברה. נדמה כי המבקר מנסה לתחום את המגבלה הזו למקומות שבהם מדובר במערכות מצילות חיים.
כמעט מתבקש להסיק שהעמדה הזו, תשמש מעתה צ'ק פתוח למערכת הבטחון. מי יתווכח מעתה עם רמטכ"ל/ראש מוסד/ראש שב"כ שיציגו תרחישי פורענות מסכני חיים? ולא רק מערכת הבטחון עוסקת בהצלת חיים. מה עם מערכת הבריאות? ומשרד התחבורה? והמשרד להגנת הסביבה? ובכלל הכל הרי מתחיל בחינוך, אז מערכת החינוך לא מצילת חיים?
הפוליטיקה הישראלית נגועה במחלות הידועות של כיפופי ידיים, כוחנות, והתנערות מאחריות. יש מכל הדברים האלו בסיפור השריפה הכרמל. אז נכון שבעקבות השריפה נבנה מערך כבאות חדש ויקר, אבל התרבות הפוליטית לא השתנתה ולא בטוח שהדו"ח הזה ישנה אותה לטובה.
סביר להניח שנראה אחרי הדו"ח הזה הרבה יותר מכתבי כסת"ח מהסוג של "אני מתריע מפני קטסטרופה" כפי ששלח אלי ישי, ומנגד יותר סחיטת תקציבים תחת הפחדות ושרטוט תרחישי אימה. זה לא בהכרח ייצר כאן עבודת ממשלה אחראית, ביצועית ויעילה יותר.
-
תיק השקעות
-
קפה
-
פייסבוק
-
תגובות
-
רשימת קריאה
