הדו"ח האחרון של לינדנשטראוס

מבקר המדינה השופט בדימוס מיכה לידנשטראוס הגיש היום ליו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד), את הדו"ח השנתי האחרון שלו - דו"ח מבקר המדינה מספר 62 שהיה גדול בהיקפו 1,171 עמודים. בהגישו את הדו"ח ליו"ר הכנסת ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד) אמר המבקר כי "זהו יום חג לדמוקרטיה הישראלית כי אין דמוקרטיה בלי בקורת".

לינדנשטראוס "מנקה שולחן" ובקרוב יפרסם דו"ח על פרשת הרפז, ועד סוף מאי יפרסם דו"ח על אסון השריפה בכרמל. זאת ועוד, בחודשיים שנותרו עד לסיום כהונתו צפוי לפרסם דו"ח על הנסיעות לחו"ל של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושרי הממשלה. לינדנשטראוס התגלה כמבקר פעלתן, שהירבה בפרסום דו"חות, בעריכת בקורת בזמן אמת ווזכה לחשיפה תקשורתית נרחבת.

אחד הדו"חות הבולטים שהגיש היה בעניינו של ראש הממשלה אהוד אולמרט על פרשת מרכז ההשקעות שבה נבדקה דרך הענקת מענק לאיש ליכוד באמצעות מרכז ההשקעות בתקופת כהונתו של אולמרט כשר תמ"ת. לינדנשטראוס כתב דו"ח על מינויים ברשות לעסקים קטנים בתקופת כהונתו של אולמרט כשר תמ"ת. גם פרשת טלנסקי נחשפה על ידי המבקר בעיון ביומניה של שולה זקן שנחקרה בנושאים אחרים על ידי המבקר.

לידיעה המלאה

הרופאים מטייחים - החולים מופקרים

מבקר המדינה מגיש כתב אישום חמור נגד שורה של גופים, בהם משרד הבריאות, בתי החולים הציבוריים והפרטיים והפקולטות לרפואה בכל הנוגע לתחום הרגיש והקריטי של בטיחות הטיפול והרשלנות הרפואית.

פגיעתה של רשלנות רפואית נוגעת לא רק לחולה הנפגע, אלא גם לקופה הציבורית, המתמודדת בשנים האחרונות עם נחשול של תביעות בסכומים הולכים וגוברים: נכון לסוף 2010, הסתכמה יתרת התביעות נגד מוסדות רפואיים ממשלתיים בכ-3.2 מיליארד שקל, וזאת בלי לקחת בחשבון את התביעות נגד בתי החולים של שירותי בריאות כללית ואת קופות החולים, כך שהסכום האמיתי גבוה בהרבה. מספר התביעות עלה ב-22% בתוך חמש שנים.

גם סכומי התביעות המוגשות מאמירים עם השנים: לפי נתוני סוכנות הביטוח מדנס, בשש שנים חלה עלייה מתמדת של כ-260% בתשלום הממוצע לתובע, ועלייה של למעלה מ-30% בפרמיות שמשלמים מבוטחיה במשך שלוש שנים (2008-2010).

המבקר קובע כי הגידול בהיקף תביעות הרשלנות הרפואית מוביל לרפואה מתגוננת בה רופאים מפנים חולים ליותר ויותר ייעוצים רפואיים, בדיקות וצילומים – דבר שמחד מגדיל את ההוצאה הלאומית לבריאות, ומאידך עלול להוביל לסיבוכים רפואיים ותביעות נוספות.

לידיעה המלאה

הממשלה נכשלה בשילוב חרדים

על אף הצהרותיהם של משרדי ממשלה וגופים ציבוריים העוסקים בשילוב חרדים בשוק העבודה, ובראשם משרד התמ"ת, כי בזכות תוכניות לעידוד תעסוקה ולימודים גבוהים ישראל צפויה להשיג את יעד הממשלה להשתתפות חרדים בשוק העבודה ב-2020 - 63% לגברים ולנשים (לעומת 40% בקרב גברים חרדים ו-57% בקרב נשים חרדיות ב-2008; מאז השיעורים עלו במעט) - מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס מטיל ספק רב ביכולת להגיע ליעד זה, תחת הנסיבות הקיימות.

דו"ח המבקר, שסקר את התוכניות הממשלתיות לשילוב חרדים בעבודה ובמוסדות אקדמיים, מעלה כי הצלחתן חלקית בלבד. ב-2010-2005 בוצעו 1,600 השמות בעבודה של גברים חרדים בלבד בעוד שכדי להשיג את היעד הממשלתי נדרשת תוספת של 9,200 חרדים לשוק העבודה בכל שנה. עוד ציין המבקר כי משתתפים בתכניות יותר נשים מגברים, אף שגברים אמורים להיות במוקד הפעילות. לאור זאת, ציין המבקר, "היעד ארוך-הטווח שקבעה הממשלה עשוי להיות בגדר שאיפה והצהרה גרידא שספק אם היא בת השגה".

לינדנשטראוס כותב באריכות על הצורך הכלכלי הטמון בשילובם של חרדים בשוק העבודה ומציין כי "שיעור ההשתתפות הנמוך בכוח העבודה מאיים על התפתחות הכלכלה בישראל". הצורך בשילוב חרדים בעבודה נובע גם מן העבודה שהאוכלוסיה החרדית גדלה במהירות ולכן ההשלכות של אי-עבודה כיום עלולות להחריף בעתיד אם הסוגיה לא תטופל בטווח הנראה לעין. לדבריו, "אם לא יהיה שינוי מהותי בתחום התעסוקה במגזר זה, שיעור העוני בישראל ילך ויגדל ויביא לפגיעה חמורה במשק כולו...שילובם של החרדים בשוק העבודה הוא אתגר ומנוף כלכלי-חברתי מהשורה הראשונה".

לידיעה המלאה

בעיות בהתנהלות צמרת מגן דוד אדום

כיצד מנוהל מגן דוד אדום, גוף שתקציבו השנתי עומד על 573 מיליון שקל ואמון על שירותי העזרה הראשונה וניהול בנק הדם בישראל? מבקר המדינה צלל לעומק סוגיית הניהול של מד"א, שהוא תאגיד ציבורי סטטוטורי שפעילותו מעוגנת בחוק מיוחד, וגילה בעיות רבות באופן הניהול שלו.

המבקר בדק את ניהולו של מד"א בהתאם לכללי ה"ממשל התאגידי" שאמנם עדיין לא חלים על מד"א, אך לתפיסת המבקר הוא מהווה נקודת התייחסות שיש לשאוף אליה. בסיכום הביקורת קבע המבקר כי קיים "כשל בפיקוח של הוועד הפועל וועדת הביקורת על פעילות מד"א".

בניגוד לחשיבות שיש להפרדת תפקידים בין מועצת המנהלים (שתפקידה לבקר) לבין ההנהלה בכללי הממשל התאגידי, מצא המבקר כי במד"א גם לוועד המנהל יש תפקידי ניהול: כך למשל, יו"ר הוועד הפועל, נועם יפרח, מעורב, לפי החלטת הוועד הפועל, בניהול התרומות בסך 120 מיליון שקל בשנה, ובסדרי הקצאתן. בנוסף, מעולם לא הוסדרה בכתב הפרדת סמכויות בין הוועד הפועל להנהלת מד"א. "דבר זה ראוי לעשותו", טוען המבקר, שבעבר כבר מתח ביקורת חריפה ביותר על מינויו של יפרח שנעשתה תוך מעורבות של שר הבריאות דאז, דני נווה, וכן מעורבות אישית של יפרח עצמו בניהול הישיבה בה נבחר.

עוד קובע המבקר כי בניגוד למגבלה שחלה היום בשירות המדינה על משך כהונתם של בכירים, בחוק מד"א ובתקנון האגודה אין הגבלה כזו, ובפועל המנכ"ל הנוכחי אלי בין מכהן בתפקידו משנת 2005 ויפרח משנת 2004. המבקר ממליץ למשרד הבריאות לשקול לקצוב את כהונת שני בעלי התפקידים.

לידיעה המלאה

העבודות הנוספות של מנהלי בתי החולים

לפני שלוש שנים פירסם מבקר המדינה דו"ח ביקורת נוקב ואישי נגד מנהלי שני המרכזים הרפואיים מהגדולים והחשובים בישראל: פרופ' זאב רוטשטיין מנהל שיבא (תל השומר) ופרופ' גבי ברבש מנהל איכילוב. באותו דו"ח צוין כי השניים ביצעו במקביל לעבודתם בבתי החולים עבודות רבות נוספות (11 עבודות נוספות לרוט שטיין ושבע לברבש), חלקן מבלי לבקש ולקבל אישור. הביקורת העלתה כי משרד הבריאות ונציבות שירות המדינה לא הסדירו את נושא העבודה הנוספת של מנהלי בתי חולים וכי המצב הקיים מתאפיין בחוסר שקיפות והיעדר דיווח של מנהלים על עבודותיהם הפרטיות. עתה שב מבקר המדינה ובדק מה השתנה ומה תוקן מאז הדוח הקודם. מהביקורת עולה כי לא כל ההערות של המבקר הופנמו וכי משרד הבריאות ונציבות שירות המדינה לא קידמו מאז דו"ח הביקורת האחרון את הסדרת התחום הרגיש, ואף הפרו החלטת ממשלה בנושא.

באשר לפרופ' רוטשטיין, נמצא כי נכון לסיום הביקורת, באוקטובר 2011, עבד רוטשטיין בחמש עבודות פרטיות בהיקף של 8 עבודה בשבוע ו- 20 אלף שקל לחודש - היקפים התואמים את הוראות התקשי"ר (תקנון שירות המדינה). עם זאת, מציין המבקר כי כאשר הגיש רוטשטיין בקשה לקבלת היתר הוא לא פירט כנדרש את מהות כל אחת מהעבודות והיקף ההשתכרות בה, ולמרות זאת קיבל על כך אישור מהמשרד ומהנציבות לחמש שנים. "הדבר פגם באפשרות לבחון אם העסקתו של פרופ' רוטשטיין עמדה במגבלות שנקבעו בתקשי"ר בנוגע להיקף עבודותיו הפרטיות, ולא איפשר לבחון אם מתעורר מצב של ניגוד עניינים", נכתב בדו"ח.

באשר לברבש התמונה שמצייר המבקר מורכבת יותר: נכון למועד סיום הביקורת עסק ברבש בשש עבודות מחוץ לתפקידו כמנהל איכילוב: חבר בדירקטוריון של שלוש חברות העוסקות בפיתוח ציוד רפואי ותרופות - באחת מהן, אלרון , הועסק גם כיועץ. בנוסף, עסק בהוראה (עבודה שהפסיק בנובמבר אשתקד) וייעוץ לחברה נוספת מתחום המשקאות הקלים. המבקר קובע כי ראוי היה לבדוק לעומק את ניגודי העניינים האפשריים בין עיסוקיו של ברבש בחברות הללו לבין תפקידו כמנהל איכילוב, ובמידת הצורך אף להחתימו על טפסי ניגוד עניינים - דבר שלא נעשה. לגבי חברת אלרון בה עבד הן כיועץ והן כחבר דירקטוריון, מצהיר המבקר כי למרות שהאישור של ברבש לשמש כיועץ לחברה פג בפברואר 2010, "הוא המשיך לעסוק בכך בלי לבקש אישור מגורם מוסמך כנדרש".

לידיעה המלאה

נהגי רכבת עבריינים לא נענשים

תאונות הרכבת הרבות בשנים האחרונות הביאו לחתימה על הסכם בטיחות חדש, שכולל התקנת GPS ומצלמות בקטרים והקמת רשות לאומית לרכבות, אבל המעקב של מבקר המדינה מגלה כי המצב, בינתיים, נותר מסוכן ובעייתי. לפי הדו"ח שפורסם היום, הרגולוציה לוקה בחסר, ולמעשה הרכבת מפקחת על עצמה, הפרדות המסילה מהכביש אינן מבוצעות בזמן ונהגי קטר עבריינים לא נענשים בחומרה.

בתחום הרגולוציה, מציין המבקר כי אמנם הוקם אגף רישוי ובקרה מסילתי, אך הוא מאויש כיום רק במנהל אגף, ולא יכול למלא את תפקידו. תיקוני חקיקה הנדרשים לשם הסדרת הפיקוח טרם נעשו למרות שהרכבת הופרדה מרשות הנמלים כבר ב-2003. המבקר ממליץ גם להקים רשות עצמאית לחקר תאונות תחבורה של כלי טיס, ספינות, רכבות וכן מכונית, במודל האמריקאי. החקירות הפנימיות של תקריות בטיחות שמנהלת הרכבת לא מתנהלות לפי לוח זמנים סדור, ונמשכות חודשים ארוכים - משך זמן בו הבעיה חזרה על עצמה. נוסף על כך, משרד התחבורה לא הסדיר את החקירות הפנימיות בחקיקה, ואת היחס בינן לבין המשטרה ו-ועדות בירור שממנה שר התחבורה עצמו. בסופו של דבר, בתחום הבטיחות, הרכבת היא שמפקחת על עצמה.

בתחום תשתיות הבטיחות, מתברר כי הקמתן של הפרדות מפלסיות בין כבישים למסילות נעשית באיחור. למשל, במפגש כזה ליד כפר מנחם, הסתיימה ההפרדה באיחור של שלוש שנים וחצי. שבע הפרדות אחרות הסתיימו באיחור של שנה.

לידיעה המלאה

מי מחליט על פרישה ברכבת ישראל?

עם הפרדת רכבת ישראל מרשות הנמלים והרכבות, הוחלט על צמצום של כוח האדם בחברה, באמצעות הסכמי פרישה מוקדמת לעובדים מעל גיל 50. בסך הכל, בשנים 2008 ו-2009, בהם יושם ההסכם, פרשו 184 עובדים בחוזה קיבוצי ועוד 86 עובדים בחוזה אישי.

אבל למה הוחלט שדווקא עובדים אלה יפרשו? בתיקי הרכבת התקשו אנשי משרד מבקר המדינה למצוא לכך תשובות. באשר להרבה עובדים אין נימוק כלל, ובאחרים כתוב בפשטות כי היו עובדים טובים. לא ברור, אם כך, האם עובדים המועילים לחברה פרשו מוקדם. מצד שני, מול חלק מהפורשים התנהלו הליכים משמעתיים על עבירות שונות, שהופסקו עם פרישתם. היועץ המשפטי של החברה לא היה שותף להחלטה להפסיק את העבודה של עובדים החשודים בעברות, ומקרים אלה לא נבדקו באופן יסודי.

הרכבת מסרה למבקר בתגובה כי הליך פלילי יכול היה להימשך זמן רב והשעיה מהעבודה של אותם עובדים היתה מחייבת אותה להמשיך לשלם לעובדים החשודים. לכן, מסבירים בחברה "באותם מקרים ספורים ויוצאי דופן כי נכון יהא לנתק יחסי עובד-מעביד ללא קיומו של שימוע ומבלי להמתין לכתבי אישום והכרעות דין, בתשלום פיצויים ולא בפרישה מוקדמת". מדובר לפחות בחמישה עובדים.

לידיעה המלאה

ריכוזיות בענף ההתפלה ייקרה את המים לציבור

אחזקות חברת ההתפלה IDE של קבוצת דלק והחברה לישראל ב-70% מכמות המים שיותפלו בישראל, ואחזקותיה של דלק בשוקי הגז הטבעי והחשמל - יוצרת מציאות של אינטגרציה אנכית בתחומי אספקת הגז, ייצור החשמל והתפלת מי ים, ו"חשש ליצירת כוח לא רצוי בענף המים המותפלים ולהרחבת הריכוזיות המשקית בידי היזם הפרטי" - כך כותב מבקר המדינה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשרטאוס, בדו"ח הביקורת בפרסם אודות ענף ההתפלה בישראל.

מדובר בהתייחסות ממלכתית ראשונה לריכוזיות הבוטה בענף. זאת, בעקבות סדרת כתבות ב-TheMarker אשר סקרה בשנתיים האחרונות את השלכות הבעלות הצולבת של דלק בכל שלבי שרשרת ענף האנרגיה. "משרד מבקר המדינה מסב את תשומת הלב של משרד האוצר ורשות ההגבלים למצב שנוצר, ולפיו היזם הפרטי מרכז כוח שוק גדול, שיוצר תלות יתר של המדינה בו, ומתעורר חשש לכאורה לסבסוד צולב בין החברות שלו ולהשפעה על המחיר", נכתב בדו"ח.

משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד האוצר, למשרד האנרגיה, לרשות המים ולוועדת המכרזים הבין-משרדית להתפלת מים, כי במכרזים הבאים להקמת מתקני התפלה עליהם "לבחון את יישום מדיניות הממשלה להגברת התחרותיות במשק המים", ולעשות זאת באמצעות שילוב שיקולים נוספים בעת בחירת המציע הזוכה, כמו: גיוון ספקים, ניתוח מפת התחרות העתידית בענף ושיפור התחרות. שקלול פרמטרים אלה, בצד ההתחשבות במחיר המוצע במכרז, יתרום לדעת המבקר להתפתחות של תחרות, לצמצום הריכוזיות במשק, ולמניעת תלות של המדינה בקבוצת יזמים אחת בלבד להספקת מוצר חיוני כמו מים.

לידיעה המלאה

הטעות בתכנון הנתיב המהיר תעלה למדינה עשרות מיליוני שקלים

שבע שנים לאחר פרסום המכרז לסלילת נתיב האגרה בכניסה לתל-אביב וחמש שנים לאחר שנחשפה הטעות התכנונית שהביאה לסלילתו בתוואי שגוי, פרסם היום משרד מבקר המדינה את הדו"ח הסוקר את הפרויקט. זאת, תוך מתיחת ביקורת קשה, ומאוחרת מדי על משרדי האוצר והתחבורה שקידמו את הפרויקט.

בתחילת 2007 חשף TheMarker כי הנתיב לאורך כביש 1 תוכנן על תוואי מסילת הרכבת הרביעית המתוכננת באיילון וכי קטע של 600 מטר בקצה הנתיב המתוכנן - נעדר תכנית בינוי מאושרת. מדו"ח הביקורת עולה כי מתכנני פרויקט הנתיב המהיר ידעו כבר ב-2002 על כך שתוואי הנתיב יחפוף את מסילת הרכבת - אך לא עשה דבר על מנת לפתור את החפיפה. "במקום זאת, משרדי האוצר והתחבורה התחייבו להוציא סכומים גדולים להעתקת חלק מהנתיב המהיר בעת שיוחלט להקים את המסילה הרביעית, בלא שציינו את מקור התקציב שיידרש למימון העתקתו", נכתב בדו"ח.

בנוסף, הטעות התכנונית בקצה הנתיב הביאה לתסבוכת משפטית מול הזכיין, קבוצת שפיר הנדסה, שבמהלכה הופסק המימון לפרויקט, קידומו התעכב בכשנה - ואילו המדינה נאלצה לפצות את הזכיין באמצעות הגדלת רשת הביטחון שלה יזכה עם הפעלת הנתיב ל-65 מיליון שקל בשנה, ולהבטחה כי יקבל תשלום בגובה שליש מהפדיון של הנתיב בשנה הראשונה להפעלתו.

לידיעה המלאה

יועץ התקשורת של בנק ישראל ורשות ני"ע מייעץ גם לגופים מפוקחים

דו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום (ג') עוסק בהרחבה בחשש לניגודי העניינים בבנק ישראל וברשות ני"ע כתוצאה מהעסקתו של יועץ התקשורת זמיר דחבש, בעליה של חברת יחסי הציבור שלום תל אביב. דחבש ייעץ במקביל לשני הרגולטורים ולגופים עסקיים הכפופים לרגולטורים אלו.

בדו"ח המבקר נכתב כי "נסיבות שבהן הגוף המפקח והגוף המפוקח משתמשים בשירותיו של אותו היועץ יכולות ליצור פתח לזליגת מידע מהגוף המפקח למפוקח ולהעמיד את היועץ במצב של ניגוד עניינים אפשרי".

מעבר לכך נכתב בדו"ח המבקר כי ניגודי עניינים עלולים להיווצר גם בין בנק ישראל לבין רשות ני"ע "מאחר שלא תמיד מטרותיהם עולות בקנה אחד. כך למשל, חובת הגילוי הנאות של חברות ציבוריות שעליה אמונה הרשות עלולה לפגוע בעת מצבים קיצוניים ביציבות המערכת הבנקאית, שעליה אמון הבנק".

לידיעה המלאה

מי מחליט על ייצור מערכת החץ?

דו"ח מבקר המדינה לעניין התעשיות הביטחוניות ומערכת הביטחון חסוי ברובו, משיקולי ביטחון. בחלק הפומבי נכתב, כי נבדקו פרויקטים של פיתוח וייצור כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) בדגש על תהליכי קבלת ההחלטות במשרד הביטחון ובצה"ל כולל עלויות. כן נבדקו העמידה של התעשייה האווירית (תע"א) בלוחות הזמנים ובעלויות המתוכננות. בנוסף, נבדקו תהליכי קבלת החלטות במשרד הביטחון ובצה"ל לבחירת מערכת הגנה אקטיבית לרכב-קרב משוריין, בכלל זה מערכת "חץ דורבן". הביקורת נערכה בצה"ל, במשרד הביטחון ובתעש. נבדקה היערכות לקראת הצטיידות בתחמושת מסוג מסוים ונבחן תהליך קבלת ההחלטות במשרד הביטחון בדבר שמירת קוים אסטרטגים בתעש. ככל הנראה מדובר בקווים שאינם רווחיים, שתעש דורשת ממשרד הביטחון לממנם במקומה.

ביקורת מעקב שלישית נערכה בנושא אישור הדו"חות הכספיים של תעש. נבדק אם הנהלת תעש והדירקטוריון שלה עמדו בדרישות חוק החברות וחוק החברות הממשלתיות לגבי תהליך אישור הדוחות הכספיים לשנים 2003-2009, ואם השרים האחראים לענייני החברה - שר האוצר ושר הביטחון - קבעו את עמדתם לגבי מצבה של תעש ועתידה, דבר שיאפשר, בין היתר, את אישור הדו"חות הכספיים. המעקב נעשה בתעש, במשרד הביטחון ובמשרד האוצר.

מבקר המדינה מצא ליקויים משמעותיים בתהליכי קבלת ההחלטות בצה"ל ובמשרד הביטחון בעניין אישור ומימוש אחד מהפרויקטים שנבדקו בתחום הכטב"מים; בפיקוח ובבקרה של הנהלת מינהל פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) על ביצועו בתע"א; בתהליכי הבחינה בתע"א לאישורו ולמימושו; במעקב, בבקרה ובפיקוח של התע"א על ביצועו; וביחסי הגומלין בין משרד הביטחון לתע"א בנוגע להתנהלות בו. בפגמים שהועלו בעבודת המטה במשרד הביטחון ובצה"ל היה כדי לפגוע בתהליכי קבלת ההחלטות ברמות הבכירות ביותר בצה"ל, קרי סגן הרמטכ"ל והרמטכ"ל, וכן ברמת הדרג המדיני המאשר את הפרויקטים.

לידיעה המלאה

משרד התקשורת: יש תקנות - אין פיקוח

הפיקוח בענף התקשורת, לדעת רבים המכירים את התחום, לוקה בחסר. תקנות וכללי
רישיון יש בשפע, אך אין פיקוח יעיל ומתריע. חברות יוצאות בלי פגע מהפרות ולעתים
מוצאות את ההפרה משתלמת עבורן. דו"ח מבקר המדינה על משרד התקשורת, המתמקד ביכולות האכיפה של המשרד, מאשש את הטענות.

אגף הפיקוח במשרד התקשורת, בראשות מימון שמילה, מונה 10 עובדים מתוך 13 תקנים, ונמצא תחת אחריות מנכ"ל המשרד, עדן בר טל. לפי הדו"ח, "בשוק התקשורת, המופעל בידי תאגידים בעלי עצמה כלכלית, יש משנה חשיבות לתפקידו של המשרד לשמור על האיזון באמצעות הפעלה יעילה של מנגנוני הפיקוח והאכיפה. ההסדרה בענף התקשורת לקתה בחסר. המשרד לא קבע נהלים ואמות מידה שיסדירו את פעילות הפיקוח והאכיפה כך שיישומה ירתיע את בעלי הרישיונות מלהפר את תנאי רישיונם".

המבקר מדגים מספר מקרים בהם החברות הפרו את הרישיון אך יצאו ללא פגע: במאי-יוני 2008 הפעיל משרד התקשורת חוקר פרטי שגילה שבזק אינה עומדת בכללי ההפרדה המבנית שלה. מנכ"ל המשרד פנה לבזק והודיע לה כי הוא שוקל להטיל עליה עיצום כספי של 15 מיליון שקל. אלא שמאז התחלף מנכ"ל במשרד התקשורת - והנושא התמסמס.

לידיעה המלאה

קרן קיסריה מממנת את מועדון הגולף

קרן קיסריה ראויה להערכה מיוחדת על המיומנות ששיכללה, להתנהל כישות שאינה כפופה לכללים ולנורמות שלטוניות - אף שהמדינה מחזיקה ב 50% מהזכויות בה. דווקא בעידן שבו מדינת ישראל מפרה התחייבויות שלטוניות כתובות ואינה נרתעת ממיסוי רטרואקטיבי של חברות ענק שבשליטת טייקונים, קרן קיסריה ממשיכה לעשות כבתוך שלה בקרקעות מדינה שנמצאות בלב אזור הביקושים - תוך שהיא מתעלמת מהמחסור בקרקע זמינה, אינה משלמת דמי חכירה למינהל מקרקעי ישראל, פועלת שלא בהתאם למטרות הקרן ונהנית במשך 50 שנה מפטור ממס הכנסה וממס שבח מקרקעין, שמעולם לא עוגן כחוק. זאת אף שדו"ח מבקר המדינה קבע כבר בשנת 2000, שלא ניתן לפטור את הקרן ממסים מבלי שהפטור יהיה מעוגן כחוק.

בניגוד למטרתה, המשיכה קרן קיסריה לתרום חלק קטן בלבד שלם סכומים נמוכים מהרווחים הכספיים העצומים שצברה (476 מיליון שקל נטו, נכון לסוף 2010). הקרן גם פעלה בניגוד להנחיה שקיבלה בדו"ח המבקר מ-2007, שלפיה עליה להשקיע את כספיה בשמרנות ובזהירות. מדו"ח המבקר ל-2011 עולה כי הקרן המשיכה ב-2007 וב-2008 להשקיע באפיקים לא סולידיים, ואף ספגה הפסד של 87 מיליון שקל ב-2008. הקרן שינתה את מדיניות ההשקעה שלה רק ב 2009, והתמקדה בנכסים פיננסיים סולידיים.

קרן קיסריה הוקמה ב-1962 בבעלות שווה של הברון אדמונד דה רוטשילד ומדינת ישראל כדי לפתח את אדמות קיסריה שנרכשו על ידי הברון לפני קום המדינה והועברו על ידו לידי מדינת ישראל. המדינה והברון סיכמו שפירות הפיתוח של אדמות קיסריה ייועדו לקידום ההשכלה הגבוהה בישראל. הסכם זה הוארך באחרונה עד 2022.

היקף נכסיה של קרן קיסריה גדל ברבות השנים עד ל-1.3 מיליארד שקל בסוף 2010, ככל שפיתחה את אדמות קיסריה - 30 אלף דונם, שעליהם שוכן היישוב קיסריה, הקיבוץ שדות ים ואזור התעשייה של קיסריה - והודות לפטור הגורף ממס, שממנו נהנתה הקרן מאז היווסדה.

לידיעה המלאה

אין שקיפות בעבודת ההכנה של תקציב המדינה

תקציב המדינה הוא הכלי העיקרי ליישום המדיניות הכלכלית של הממשלה. הוא הביטוי הכספי לתוכנית העבודה השנתית או הרב-שנתית של הממשלה. התקציב משקף את יעדי הממשלה ואת סדרי העדיפויות שלה בחלוקת המשאבים העומדים לרשותה, ויש לו השפעה מכרעת על התהליכים הכלכליים והחברתיים ועל מצב הביטחון. באפריל 2010 עד מאי 2011 בדק מבקר המדינה כמה היבטים בתהליך הכנת תקציב המדינה, בשנים האחרונות.

המבקר מדגיש כי "במועד סיום הביקורת, שש שנים לאחר שפורסמו ממצאי הדו"ח הקודם בעניין הכנת תקציב המדינה, לא זו בלבד שחלק מהליקויים שהועלו בו עדיין לא תוקנו, אלא שהתגלו ליקויים נוספים.  שיטת תקצוב על פי משימות, יעדים ותפוקות, תשפר את שקיפות פעולות הממשלה וביצועיה כלפי הציבור ותאפשר בחינה יסודית של הקצאת המשאבים הלאומיים להתמודדות עם בעיות הליבה בכלכלה ובחברה בישראל".

לדברי המבקר, "האוצר, כנאמן הציבור, חייב בשקיפות בהכנת התקציב ובדיווח על השימוש בו כדי לאפשר לכנסת ולציבור להפעיל פיקוח ובקרה נאותים על ניצול המשאבים המוקצים למשרדי הממשלה, ועל השימוש בכספי הציבור. אלא שבשנים האחרונות נרשמה נסיגה בשקיפות שבה נוהג אגף התקציבים כלפי הציבור". הדו"ח מדגיש כי "משרד המבקר רואה בחומרה את היעדר שקיפות מספקת בביצוע תהליכים מרכזיים של השלטון בדרגי העבודה הבכירים ביותר שבאוצר".

לידיעה המלאה

"מנכ"ל משרד הביטחון פעל בניגוד לחוק"

בגלל רגישות בטחונית ומדינית אסטרטגית כפוף כל היצוא הבטחוני לאישור ממשלתי. בעבר היה זה משרד הביטחון לבדו, אולם בעקבות משבר ביחסים בין ישראל לארה"ב על רקע אישור יצוא בטחוני לסין, הופעל מנגנון פיקוח מורחב. כך, מ-2007 חייב משרד הביטחון (באמצעות אגף פיקוח יצוא, אפ"י) להיוועץ במשרד החוץ, לו שמורה הזכות להתנגד ליצוא מטעמים מדיניים. במקרה של חילוקי דעות יש להעביר את הסוגיה להחלטת מנגנון הכרעה.

מבקר המדינה קובע כי לעסקות יצוא ביטחוני חשיבות מדינית, עסקית ומסחרית משמעותיות, וכיוון שהן טומנות חשש לפגיעה בטוהר המידות (שוחד, א"ק), חשובה ההקפדה על נוהל אישורן.

דו"ח המבקר מותח ביקורת על התנהלות מנכ"ל משרד הביטחון, אודי שני, בשני נושאים. הראשון מתייחס לגיבוש כללי יצוא בטחוני, בהם העניק שני למשרד הביטחון זכויות החורגות מהמקובל. עם זאת, המבקר מסתפק בהקשר זה בהערותיו ואינו קורא לשינוי המצב.בנוסף, נמתחה ביקורת על התנהלות שני תוך התעלמות מעמדת משרד החוץ בחמש עסקות יצוא, מתוכן מומשו שתיים. בהקשר זה קורה המבקר לשני לעמוד בכללי אישור העסקות.

הביקורת הראשונה מתייחסת לקובץ הוראות יצוא שהפיץ שני ביולי 2010, לאחר מאבק קשה בין התעשייה האווירית לבין אלביט על אחד המיכרזים בקולומביה. משרד הביטחון התערב במקרה זה לטובת אלביט, למרות שבעיקרון עליו להיות נייטראלי ולא להתערב לטובת אחת התעשיות. בהמשך, מתחו מקורבים לתע"א ביקורת על המסמך בעוד שמקורבים לאלביט הביעו בו תמיכה.

לידיעה המלאה

"נטל ביורוקרטי כבד ומיותר"

גופים ציבוריים רבים בישראל מייצרים נטל ביורוקרטי כבד ומיותר על בעלי עסקים ועל תושבי המדינה - כך קובע דו"ח מבקר המדינה ל-2012 שבחן את ההתנהלות הביורוקרטית במגזר הציבורי בישראל.

אחת ההוכחות הצורמות ביותר לכך מגיעה מבדיקה שערך הביטוח הלאומי ב-2010 ומוצגת בדו"ח. לפי הבדיקה, מדי שנה שולחות הרשויות המקומיות יותר ממיליון וחצי תושבים לסניפי הביטוח הלאומי כדי לקבל מידע שכבר נמצא אצלן.

"הדרישות של הרשויות המקומיות מכבידות גם על סניפי הביטוח הלאומי, שנאלצים להקדיש חלק נכבד משעות קבלת הקהל שלהם להנפקת אישורים", כתב המבקר. "הנטל מסב נזקים רבים, בין היתר הגדלת אי-הוודאות, סרבול, עיכוב והארכת ההליכים ללא הצדקה, וכרסום באמון של האזרחים בשירות הציבורי".

לידיעה המלאה

מי יודע כמה מובטלים יש בישראל?

דיווחים ורישומים לא מדויקים, שכר עידוד שניתן שלא לפי הנוהלים וחוסר תיאום מול הביטוח הלאומי - אלה רק חלק מהליקויים שנמצאו בתפקודו של שירות התעסוקה לפי דו"ח מבקר המדינה 2012. המבקר מדגיש כי תפקידו של שירות התעסוקה, הכפוף למשרד התמ"ת, הוא להגדיל את היקף המועסקים במדינה באמצעות תיווך בין דורשי עבודה לבין מעסיקים, ולפיכך תפקודו נבחן לפי מספר ההשמות המוצלחות שהוא יוזם בעבור דורשי עבודה. מדד זה אמור לשמש גם כדי לחשב את שכר העידוד (שכר המיתוסף למשכורתו של עובד לפי הישגיו, ה"ו). מסיבה זו, מודגש בדו"ח, חשוב שדיווחי השירות יהיו מדויקים ככל הניתן, אלא שבביקורת שנערכה ב-2011-2009 במשרד הראשי של שירות התעסוקה, בכמה לשכות תעסוקה ובמוסד לביטוח לאומי, נמצאו פערי מידע רבים.

לפי הדו"ח, רוב הנתונים במערכת הממוחשבת של השירות אינם מבוססים על אסמכתאות ואין בקרה נאותה על אמינותם. בנוסף, נמצא כי לעתים רישומים של השמות שביצעו העובדים "אינם מדויקים, וכי הלשכות אינן מקיימות בקרה נאותה על הרישומים", ולכן לא ניתן כראוי ובהתאם למדדים שכר עידוד ל-520 עובדי הלשכות שזכו בו.

לידיעה המלאה

סלחניים מדי כלפי HOT ו-yes

מועצת הכבלים והלוויין, שמפקחת על HOT ו-yes, פועלת בהרכב חסר, לא מעודכנת בנושאים חשובים הקשורים לפעילותה, ולא פעם הפיקוח על החברות הוא סלחני מדי בכל הקשור למניעת הפרות - כך מגלה דו"ח מבקר המדינה.

המבקר מתח ביקורת על העובדה שמועצת הכבלים והלוויין, בראשות ניצן חן, שאמורה להיות מורכבת מ-13 חברים, כיהנה בין 2005 ל-2011 בהרכב חסר - בחלק מהשנים שמונה חברים בלבד כיהנו בה. בנוסף, בחלק מהזמן לא כיהנו בה מספיק נציגי ציבור, וכן לא נציג של ארגוני היוצרים. לפי המבקר, לעמדת היוצרים היתה חשיבות בדיונים שנערכו במועצה בנוגע להשקעה בהפקות מקור ובנוגע לפלורליזם בשידור. המבקר קובע כי על שר התקשורת, משה כחלון, לזרז את מינוי שאר חברי המועצה. עוד חושף המבקר כי ב-2010 הוקמו שתי ועדות משנה במועצה בנושאי פיקוח ואכיפה והפקות מקור. ואולם הוועדה לענייני הפקות מקור התכנסה פעם אחת בלבד, ואילו הוועדה לענייני פיקוח ואכיפה לא התכנסה. חן טען בתגובה כי התקשה באיוש חברי הוועדות.

גם חברי המועצה המכהנים לא תמיד מעורבים ומודעים לדיונים ולהחלטות שמתקבלות על ידי יו"ר המועצה. לפי המבקר, במקרים רבים יו"ר המועצה לא מעדכן את חבריה בדיונים שונים - הן כאלה הקשורים להתנהלות הפנימית של המועצה והן כאלה הקשורים לעבודתה כמפקחת על הכבלים והלויין.

לידיעה המלאה

ברשות השידור לא יודעים כמה נדל"ן יש להם

העיכוב ביישום הרפורמה ברשות השידור לא רק פגע במצבה הפיננסי ובאיכות השידור הציבורי, אלא גרם גם להתנהלות בעייתית בכל הקשור לטיפול בנדל"ן של הרשות - כך עולה מדו"ח מבקר המדינה בנוגע לנדל"ן של רשות השידור.

משרדי רשות השידור פזורים במבנים רבים בעיקר בירושלים ובתל אביב. המבקר מותח ביקורת על כך שיישום הרפורמה ברשות השידור נדחה ולכן הרשות לא ריכזה את פעילותה כפי שתוכנן בשלושה מבנים בירושלים, תל אביב וחיפה.

לפי החלטות ממשלה היסטוריות, הנדל"ן שבבעלות רשות השידור היה אמור לעבור לבעלות הרשות - בפועל זה לא קרה. לפי המבקר זאת משום שהרשות לא פעלה כדי להבטיח את זכויותיה בנכסים. בנוסף הרשות השתמשה ב-54 נכסים כ-8 מהם בבעלותה אך לא ניהלה מסד נתונים מפורט לגבי זכויותיה בכל נכס.

לידיעה המלאה

במשרד התיירות לא נערכו לגידול במספר התיירים

הממשלה לא נערכה כראוי לתחזית משרד התיירות לגידול של עד 5 מיליון תיירים בשנה בתיירות הנכנסת - כך קובע מבקר המדינה בדו"ח שבדק את נושא קידום התיירות הנכנסת לישראל. המבקר מתייחס לאורך כל ביקורתו לבעיות בפעולות שנקטה הממשלה במטרה להגדיל את מספר חדרי האירוח בארץ - כך שיתאימו את התחזיות של מספר התיירים הצפויים להגיע לישראל.

"מדובר בתחום שיש בו כדי להביא תועלות רבות ומשמעותיות למדינה, מהבחינה הכלכלית, הפוליטית, והתעסוקתית, בייחוד באזורי הפריפריה, אך נראה שתחום זה לא זוכה לתשומת הלב הראויה מצד הממשלה על משרדיה הנוגעים בדבר" נכתב בדו"ח.

בהקשר זה ממליץ המבקר למשרד התיירות "לשקול כיצד להסתייע גם במגזר העסקי במסגרת ההיערכות לעמידה ביעדיו כדי להביא לגידול בתיירות הנכנסת ולשם הפקת מרב התועלת הכלכלית. יש לעשות את כל הדרוש כדי למצב את ישראל כיעד תיירותי מבוקש בעולם".

לידיעה המלאה

חריגות שכר בחברה הממשלתית לתיירות

מבקר המדינה מצביע על ליקויים בתהליך בחירת יועצים חיצוניים לחברה הממשלתית לתיירות (חמ"ת), ובמיוחד יועצים שהם עובדים לשעבר של החברה. החברה משמשת זרוע ביצוע של משרד התיירות לפיתוח תשתיות תיירות ולצורך ביצוע פעילותה היא מסתייעת החברה בשירותים של קבלנים ובעלי מקצוע מומחים, לרבות מומחים בתחומי התכנון, ההנדסה, הפיקוח וניהול פרויקטים. נמצא כי העסקת חלקם נעשית תוך הפרת חוק חובת המכרזים והתקנות על פיו. כמו כן נמצא כי שכר הטרחה המשולם לחלקם הוא בניגוד להוראות החשב הכללי.

"מדובר בהתנהלות בלתי תקינה, בלתי יעילה ובלתי חסכונית של החברה, הפוגעת בקופת החברה ובקופה הציבורית ובחובת הנאמנות של החברה כגוף ציבורי", קובע המבקר.

לפי הביקורת, החברה העסיקה שנים רבות יועץ הנדסי, כאשר במהלך השנים לא בוצעו ההליכים הנדרשים לבחירתו על פי חוק חובת המכרזים. השכר ששילמה החברה ליועץ ההנדסי וליועצת החוזים חרג מתעריפי החשב הכללי המרביים הרלוונטיים, שאותם אימצה החברה בנהליה.

לידיעה המלאה

מתקשים להחליט: האם בית הספר למלונאות יופרט?

כשש שנים לאחר שהחליטה ועדת השרים לענייני הפרטה להפריט את תדמור - בית הספר המרכזי למלונאות, טרם בוצעה ההפרטה. מבקר המדינה קובע כי משרד התיירות, הממונה על תדמור, לא פעל בהתאם להחלטת הממשלה.

"הוא שינה את עמדתו בנוגע להפרטה בשנים מסוימות, ולחלופין התנה את יישום ההחלטה בתנאים חדשים שלא הוזכרו בהחלטת הממשלה או השהה את יישום ההחלטה כדי שיוכל ללמוד את הנושא. במועד סיום הביקורת טרם יצאה ההפרטה אל הפועל" נכתב בדו"ח, "משרד התיירות פועל שלא לפי החלטת ההפרטה ובד בבד אינו עושה דבר לביטולה, ואף אינו משקיע מאמצים ומשאבים מתאימים כדי לפתח את החברה ולחלצה מהמשבר שנקלעה אליו".

המבקר קובע כי התחלופה הגבוהה של שרי התיירות, שישה במספר, בתקופה שמיום קבלת החלטת ההפרטה בנוסף להיעדר דעה מגובשת של הדרג המקצועי במשרד, וחוסר העקביות בעמדת משרד התיירות כלפי ההפרטה גרמו לעיכוב בביצועה. במשך שנים פעל משרד התיירות שלא לפי החלטת הממשלה.

לידיעה המלאה

לקנות כחול-לבן?

המדינה מעודדת רכישת מוצרים מתוצרת הארץ (כחול-לבן) בשני מישורים. במישור אחד, יש העדפת הצעות לרכישת מוצר מקומי על פני מיובא במכרזים ממשלתיים, אם מחיר המקומי אינו גבוה ב-15% מהמיובא. במישור השני, יש חיוב רכש גומלין מספק חוץ שזכה במכרז ממשלתי, שעיקרו שיתוף פעולה תעשייתי בארץ.

המבקר מצא ליקויים ביישום תקנות העדפת התוצרת המקומית, וקבע כי אין פיקוח אפקטיבי על יישומן מאז שהותקנו ב-1995. לא נעשתה בדיקת התועלות המופקות מהתקנות, בכלל זה לפני שמשרד התמ"ת היקצה תקציב ייעודי לנושא "כחול לבן".

הוועדה המיוחדת לבחינת העדפת תוצרת הארץ במכרזים ממשלתיים הוקמה רק במרץ 2011, על אף החלטתה מאותו חודש למנות יועץ כלכלי שיבחן את תרומת התקנות למשק. במועד סיום הביקורת הוא טרם מונה.

עוד העלתה הביקורת, כי לא כל הגופים הממשלתיים הכפופים לתקנות כוללים במכרזיהם תנאי העדפה לתוצרת הארץ, וככלל, הם לא מוודאים כי הספק שזכה במכרז בגין אותה העדפה מספק בפועל טובין מתוצרת הארץ.

לידיעה המלאה

אפליית מים

47 יישובים חקלאיים, באזורים בהם אין חלופה למים שפירים להשקיה חקלאית, תוקצבו על ידי משרד החקלאות ב-20.5 מיליון שקל לייעול אספקת המים. 9 יישובי המועצה האזורית מעלה יוסף בגליל המערבי קיבלו 13.5 מיליון שקל מתוך הסכום, בעוד שיישובים אחרים עדיין לא קיבלו דבר.

לפי דו"ח המבקר, "העברת 66% מהתקציב ל-9 יישובים, כולם במועצה מעלה יוסף, מלמדת על העדפתם, העלולה לבוא על חשבונם של 38 יישובים שמשרד החקלאות עדיין לא סיים את הטיפול בבקשתם".

לידיעה המלאה