אחזקות חברת ההתפלה IDE של close קבוצת דלק נתוני המסחר המלצות אנליסטים הרשמה לנתונים בזמן אמת חדשות חברה הוסף לתיק אישי   לגרף ניתוח טכני קבוצת דלק וה close חברה לישראל נתוני המסחר המלצות אנליסטים הרשמה לנתונים בזמן אמת חדשות חברה הוסף לתיק אישי   לגרף ניתוח טכני חברה לישראל ב-70% מכמות המים שיותפלו בישראל, ואחזקותיה של דלק בשוקי הגז הטבעי והחשמל - יוצרת מציאות של אינטגרציה אנכית בתחומי אספקת הגז, ייצור החשמל והתפלת מי ים, ו"חשש ליצירת כוח לא רצוי בענף המים המותפלים ולהרחבת הריכוזיות המשקית בידי היזם הפרטי" - כך כותב מבקר המדינה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשרטאוס, בדו"ח הביקורת בפרסם אודות ענף ההתפלה בישראל.

משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד האוצר, למשרד האנרגיה, לרשות המים ולוועדת המכרזים הבין-משרדית להתפלת מים, כי במכרזים הבאים להקמת מתקני התפלה עליהם "לבחון את יישום מדיניות הממשלה להגברת התחרותיות במשק המים", ולעשות זאת באמצעות שילוב שיקולים נוספים בעת בחירת המציע הזוכה, כמו: גיוון ספקים, ניתוח מפת התחרות העתידית בענף ושיפור התחרות. שקלול פרמטרים אלה, בצד ההתחשבות במחיר המוצע במכרז, יתרום לדעת המבקר להתפתחות של תחרות, לצמצום הריכוזיות במשק, ולמניעת תלות של המדינה בקבוצת יזמים אחת בלבד להספקת מוצר חיוני כמו מים.

"לא הצליחו להתמקח כראוי"

חברת IDE מחזיקה כיום ב-50% ממתקן ההתפלה באשקלון, ב-50% ממתקן ההתפלה בחדרה - ומקימה כיום את מתקן ההתפלה הגדול בישראל בשורק, שבו היא מחזיקה 51% מהזכויות. בסך הכל, שותפה החברה בשלושה מבין חמשת מתקני ההתפלה בישראל, וחולשת כיום על 75% מאספקת המים המותפלים למשק. התפלת מים היא פעולה עתירת אנרגיה, ודורשת שימוש גבוה בחשמל על מנת לדחוף את מי הים אל ממברנות ההתפלה. לפיכך, החזקות קבוצת דלק והחברה לישראל בתחנות כוח (באמצעות דלק תשתיות ו-OPC), בקמעונות דלק ובזיקוק (באמצעות דלק ישראל ובזן) ובעיקר במאגרי הגז הטבעי במשק (באמצעות דלק קידוחים ואבנר) - עלולה ליצור ל-IDE יתרון גם בשוק ההתפלה, תוך דחיקת מתחריה. זאת, כאשר קבוצת דלק מחזיקה בכל מאגרי הגז המוכחים בישראל, לרבות מאגר תמר העתיד להפוך למונופול הגז הטבעי מאמצע 2013.

אמנם, מציין המבקר, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, רונית קן, סברה כי אין בעייתיות בהחזקות דלק בחלק הארי במים המותפלים בישראל. זאת, לטענתה, משום שמחיר המים שרוכשת המדינה נקבע במכרז. ואולם, המבקר מציין כי בינואר 2011 החליטה הממשלה כי יש "להטיל על ועדת המכרזים לקבוע בכל מכרז עתידי להתפלה, שייעשה בשיתוף המגזר הפרטי, תנאי שיבטיח את גיוון הבעלויות הישירות והעקיפות בשוק אספקת המים המותפלים ביחס למפת הבעלות הקיימת היום".

את הדוגמא הבוטה להשלכות הריכוזיות בהתפלה מביא המבקר מהמשאים ומתנים שניהל אגף החשב הכללי באוצר מול זכייניות ההתפלה כדי להרחיב את תפוקות המתקנים - לאור משבר המים במשק. המבקר קובע כי אגף החשכ"ל לא הצליח להתמקח כראוי עם בעלי מתקני ההתפלה באשדוד, פלמחים וחדרה כאשר ביקש להגדיל את התפוקה שלהם. לדבריו, המדינה נאלצה לוותר על דרישתה להתחלק עם היזמים ברווחים שיקבלו אם יעברו לצרוך חשמל זול יותר מתחנות כוח פרטיות.

כמו כן, מציין המבקר, נתנה המדינה ליזמים הגנה מפני ריבית משתנה לחמש שנים. זאת, כאשר הזכיינים קיבלו עבור תוספת המים המותפלים סכום של 2.6 שקלים לקוב, שהיה המחיר הזוכה במכרז להקמת מתקן ההתפלה בחדרה. כלומר, הרחבת מתקן חדרה, שבבעלות IDE ושיכון ובינוי קיבלה תנאים עדיפים על המתקן המקורי עצמו, בסתירה לעקרון היתרון לגודל.

אגף החשכ"ל השיב למבקר המדינה כי המו"מ נערך בלוח זמנים צפוף, ובתקופה בעייתית מבחינת מימון הפרויקטים בשל המשבר הכלכלי שפרץ באותה עת. כמו כן, טען החשכ"ל כי מהניסיון שנצבר עד כה עולה כי היתרונות לגודל בהתפלה אינם משמעותיים.

ואולם, דו"ח המבקר אינו כולל את אירועי הרבעון האחרון של 2011. המדינה ביקשה אז להגדיל פעם נוספת את כמות המים המותפלים במתקנים הקיימים. שותפות close גרנית נתוני המסחר המלצות אנליסטים הרשמה לנתונים בזמן אמת חדשות חברה הוסף לתיק אישי   לגרף ניתוח טכני גרנית הכרמל ותהל, הזכיינית במתקן פלמחים הקטן יחסית, הייתה היחידה שהסכימה לקבל את הצעת החשכ"ל, ולהכפיל את תפוקת המתקן בעוד ש-IDE מסרבת להיענות לבקשת המדינה. בכך נמנעה למעשה הגדלת כמות המים המותפלים בשלושה מתוך חמשת מתקני ההתפלה שיפעלו בישראל ב- 2013.

הריכוזיות בענף ההתפלה הדאיגה גם את משרד האנרגיה והמים, אשר נוטה לתמוך בחברת המים הלאומית מקורות. המבקר מצטט מכתב ששלחה לשכת שר האנרגיה והמים ולפיו תומך השר בהקמת מתקן ההתפלה בגליל המערבי בידי מקורות - בנוסף על המתקן שהיא מקימה באשדוד. "תהליך ההפרטה של ייצור המים הביא לכך שיזם פרטי אחד בבעלות שתיים מהחברות החזקות במשק הישראלי... מחזיק בידיו כוח ריכוזי גבוה ובעל השלכות מרחיקות לכת", נכתב במכתב.

מקורות שילמה על חכירת קרקע בקיסריה פי 8 מהערכת שמאי

חברת המים הלאומית מקורות שילמה לחברת לפיתוח קיסריה (חפ"ק) מחיר גבוה פי 7.7 מהערכת שמאי ששכרה בעבור חכירת שטח להקמת מאגר מים באזור קיסריה. מדובר במאגר המשמש את מתקן ההתפלה בחדרה, עבורו העריך שמאי מקורות את ערך הקרקע ב-6,000 דולר לדונם (עבור שכירות ל-25 שנה). הערכת השמאי ששכרה חפ"ק הייתה גבוהה פי עשרה - 60 אלף דולר. לבסוף, מקורות הסכימה לשכירות ממוצעת של 33 אלף דולר, אך עבור שטח גדול מכפי שביקשה תחילה (158 דונם) וטענה כי מדובר בהישג. זאת, אף שלהערכת המבקר עלות הפער למקורות תסתכם ב-1.9 מיליון דולר.

"משרד מבקר המדינה מעיר כי לנוכח פער כה גדול בין שתי הערכות השמאים מן הראוי לקבל את חוות הדעת של השמאי הממשלתי", נכתב בדו"ח המבקר. לפי הדו"ח, מקורות ורשות המים השיבו למבקר כי "מקורות הצליחה בתום משא ומתן להוריד את העלות של דמי השימוש בכמעט חצי מהדרישה המקורית. חברת מקורות נאלצת לפעמים לשלם סכומים גבוהים יותר מן הסכומים הנהוגים מאחר שאין באפשרות מקורות להיכנס לשטח טרם חתימת ההסכם וכי לוח הזמנים הקשיח הנדרש מחייב קבלת החלטות לקידום הפרויקטים".

בנוסף, הסתבר כי האתר המיועד שימש כאתר פיראטי לסילוק פסולת בניין, אותה נדרשה לפנות בעלות של 3.4 מיליון שקל. המבקר קובע כי מקורות ידעה על פסולת הבניין שבאתר כבר בינואר 2008, אך חתמה על חוזה השכירות עם חפ"ק במארס 2008 מבלי לשנות את התנאים שמחייבים אותה בפינוי. מקורות ורשות המים השיבו למבקר כי השטח הנוסף הוגדר על ידי הוועדה המקומית כשטח לפיתוח נופי, והצורך בפינוי הפסולת התגלה עם תחילת החפירות בשטח ולאחר חתימת החוזה עם החפ"ק.