דיווחים ורישומים לא מדויקים, שכר עידוד שניתן שלא לפי הנוהלים וחוסר תיאום מול הביטוח הלאומי - אלה רק חלק מהליקויים שנמצאו בתפקודו של שירות התעסוקה לפי דו"ח מבקר המדינה 2012. המבקר מדגיש כי תפקידו של שירות התעסוקה, הכפוף למשרד התמ"ת, הוא להגדיל את היקף המועסקים במדינה באמצעות תיווך בין דורשי עבודה לבין מעסיקים, ולפיכך תפקודו נבחן לפי מספר ההשמות המוצלחות שהוא יוזם בעבור דורשי עבודה. מדד זה אמור לשמש גם כדי לחשב את שכר העידוד (שכר המיתוסף למשכורתו של עובד לפי הישגיו, ה"ו). מסיבה זו, מודגש בדו"ח, חשוב שדיווחי השירות יהיו מדויקים ככל הניתן, אלא שבביקורת שנערכה ב-2011-2009 במשרד הראשי של שירות התעסוקה, בכמה לשכות תעסוקה ובמוסד לביטוח לאומי, נמצאו פערי מידע רבים.

לפי הדו"ח, רוב הנתונים במערכת הממוחשבת של השירות אינם מבוססים על אסמכתאות ואין בקרה נאותה על אמינותם. בנוסף, נמצא כי לעתים רישומים של השמות שביצעו העובדים "אינם מדויקים, וכי הלשכות אינן מקיימות בקרה נאותה על הרישומים", ולכן לא ניתן כראוי ובהתאם למדדים שכר עידוד ל-520 עובדי הלשכות שזכו בו.

ליקויי דיווח נוספים נמצאו כאשר נבחן טיבן של ההשמות. לפי השירות, השמה נחשבת איכותית אם נמשכה שלושה חודשים ויותר אלא שהשירות, כך לפי הדו"ח, כלל לא מפרסם בציבור נתונים מפורטים על משך ההשמה ועל השמות קצרות משלושה חודשים. "בכך", קובע המבקר, "לא נותן השירות מידע חשוב על מצב התעסוקה במשק". בבדיקה שערך בנושא משרד מבקר המדינה עלה כי יותר משליש מההשמות לא היו איכותיות: 35% מההשמות שנרשמו בשירות התעסוקה ב-2008-2009 הסתיימו בתוך פרק זמן של פחות משלושה חודשים כשמתוכן 67% היו לפרק זמן של חודש ומטה וכ-5% מההשמות (4,649 מהן) היו לפרק זמן של יום אחד בלבד. "מכאן שרבות מההשמות ששירות התעסוקה דיווח עליהן בתקופה זו היו השמות אשר לא הוו פתרון תעסוקתי לטווח ארוך, וחלק ניכר מהן הסתיים בתוך פרק זמן קצר מאוד", נכתב בדו"ח.

עוד עלה מהדו"ח ש-55% מהשמות הלשכה ב-2008 לתובעי הבטחת הכנסה היו השמות לא איכותיות; רובן (75% מהן) הסתיימו בתוך פחות מחודש ימים. "כלומר מרבית תובעי הבטחת הכנסה שבים לפקוד את הלשכות ואינם מועסקים לפרקי זמן ארוכים, דבר המעיד על אי-הצלחת אותן השמות", נכתב בדו"ח.

כאשר נבדקו רישומי שירות התעסוקה מול הרישומים בביטוח לאומי, שהרי חוק הביטוח הלאומי קובע כי רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה – נמצא כי שירות התעסוקה מעביר לביטוח הלאומי את פרטיהם של מחוסרי העבודה, אבל הוא לא מדווח לביטוח הלאומי על ההשמות הרשומות אצלו. מבדיקת המבקר עולה ש-6% מההשמות ב-2008 הן השמות של דורשי עבודה שלפי נתוני הביטוח הלאומי כלל לא עבדו באותה שנה אצל מעסיק כלשהו. מבדיקה של 15,591 דורשי עבודה אשר נרשמו להם השמות שנמשכו פחות משבוע בשנת 2008, עלה שלפי הביטוח הלאומי כ-16% מהם (2,585 דורשי עבודה) לא עבדו כלל במהלך אותו השבוע. "משמע ששירות התעסוקה רשם השמות לדורשי עבודה שלא עבדו או שיש פגם ברישומי המוסד לביטוח לאומי בעניינם", נכתב בדו"ח.

שכר עידוד לעובדי שירות התעסוקה ניתן גם בהתבסס על סירובים של דורשי עבודה לעבודות שהוצעו להם, אך מתן שכר עידוד עבור כל סירוב באשר הוא מוביל לכך שיינתן שכר במקרים שאינם מצדיקים זאת. לפי הדו"ח, בשנת 2009 רשם השירות 40,777 סירובים לעבודות מטעם דורשי עבודה. מתברר כי שכר עידוד שולם לעובדים גם עבור כ-67% מהסירובים שנרשמו לדורשי עבודה שממילא לא היו זכאים לקצבה כלשהי. "לכן לא היו עובדי השירות זכאים בגינם לשכר עידוד", נכתב בדו"ח. בהקשר זה עולה מהדו"ח ממצא חמור נוסף: 43% מ-10,048 סירובים אשר נרשמו לתובעי הבטחת הכנסה בשנת 2009 היו סירובים אשר נרשמו כמה פעמים לאותו דורש עבודה. "לרישום הנוסף אין השפעה מבחינת דורש העבודה, אולם יש לו השפעה כספית בחישוב שכר העידוד", כותב המבקר.

המבקר מסכם כי "הדיווחים על השמות ופעולות אחרות במערכת הממוחשבת של שירות התעסוקה נעשים ללא אסמכתאות לאימות הנתונים וללא בקרה מספקת על הנתונים שמוזנים למערכת. ממצאי הדו"ח מעלים כי התבצע רישום לקוי של נתונים, והדבר מלמד על פגמים במערך הבקרה של השירות ועל הצורך בחסמים במערכת הממוחשבת של רישום ההשמות".

באשר לחישוב שכר עידוד לעובדים כותב המבקר: "על שירות התעסוקה לדאוג לכך שאופן תשלום שכר עידוד לא יחרוג מהמסגרת שקבעו ואישרו הגופים המוסמכים, ובכלל זה לבחון את המדדים הכלולים בחישוב שכר העידוד בשירות ואת אמצעי הדיווח והבקרה על נתוני הביצוע".

תגובת שירות התעסוקה: "דוח מבקר המדינה נגע במספר נקודות חשובות בדו"ח שכתב. חשוב לציין שבמשך החודשים האחרונים התקיים דיון מהותי ומקצועי בין שירות התעסוקה למשרד מבקר המדינה בנוגע לליקויים שהעלה משרדו .כתוצאה מדיונים אלו ועוד בטרם פורסם הדו"ח היום, הכניס שירות התעסוקה כבר בינואר 2012 נוהל יסודות השמה חדש. נוהל יסודות ההשמה החדש ויישומו נותן מענה לחלק ניכר מהליקויים שהועלו ולהמלצות שניתנו. בנוסף ,עם קבלת הדו"ח הסופי של מבקר המדינה, ילמד השירות את הדו"ח לעומקו, את המלצותיו, יפיק לקחים ויפעל לתיקון הליקויים".