תביעה נגד חברות הגז הביתי הגדולות: "יצירת קרטל, זיוף, הטעיה ומרמה" - תעשייה ומקרו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תביעה נגד חברות הגז הביתי הגדולות: "יצירת קרטל, זיוף, הטעיה ומרמה"

כלבו גז תובעת 71 מיליון שקל מסופרגז, אמישראגז ופזגז. לפי התביעה, כשאחת החברות קיבלה הודעה שלקוח שלה עובר לכלבו גז, היא עידכנה חברה גדולה אחרת וזו הגישה ללקוח הצעה מתחרה הכוללת לעתים אספקה חינם

32תגובות
בלומברג

חברת הגז הביתי כלבו גז הגישה בסוף השבוע תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז נגד שלוש חברות הגז הגדולות — פזגז, סופרגז ואמישראגז. החברה דורשת 71 מיליון שקל פיצוי בגין מה שהיא מכנה "פרשה חמורה ביותר של הפרת חוק, שבמהלכה ניסו החברות הגדולות לחסל חברת גז קטנה יחסית — כלבו גז, שקראה עליהן תיגר תחרותי".

כלבו גז פועלת בשוק הגז הביתי מ–2006. ב–2015 התחילה החברה בניסיונות להתרחב מבאר שבע לאזורים נוספים בדרום, ולאחר מכן בכל הארץ.

על פי התביעה, "הנתבעות לא בחלו בזיוף, הטעיה, מרמה והפעלת לחץ בלתי־סביר כלפי לקוחות בפועל ובכוח של כלבו גז". בין השאר מתואר בתביעה כי לקוחות כלבו גז הוחתמו על טופסי מעבר לפזגז — והמחתימים התחזו לעובדי כלבו גז. במקרה אחר זויפו חתימות של דיירים על הודעות מעבר, כשלדיירים לא היה רצון לעזוב את כלבו גז.

לטענת כלבו גז, בניסיון להרתיע לקוחות מלעבוד עמה, הנתבעות טענו כי התעוררו אצלה בעיות בטיחות שונות, וכן כי היא מרמה את לקוחותיה. "בכך פגעו קשה החברות במוניטין החברה וביכולתה לגייס לקוחות", נכתב.

את התביעה הגישו עורכי הדין בועז גולן, נמרוד פראוור וטל ארנון ממשרד ב. גולן. עו"ד גולן היה בעבר מנהל המחלקה המשפטית ברשות ההגבלים העסקיים. חוות הדעת הכלכלית שעליה מתבסס האומדן הכספי של הנזק, הוכנה על ידי שלומי פריזט, שאף הוא היה מנהל המחלקה הכלכלית ברשות ההגבלים.

סופרגז ואמישראגז סירבו להגיב. מפזגז נמסר בתגובה כי "החברה קיבלה את כתב התביעה, ולאחר שתלמד אותו, תגיב בבית המשפט".

זינוק במחיר לצרכן
דה מרקר

בכיר שנעצר חזר על העבירות?

כתב התביעה חושף שיתוף פעולה של כלבו גז עם החקירה הסמויה של רשות ההגבלים בפרשת החשדות לקרטל גז שלישי (הקודמות היו בשנות ה–80 וה–90). לפני כחצי שנה הודיעה הרשות כי פתחה בחקירה בחשד ליצירת קרטל בשוק הגז הביתי, שבמסגרתו חשודות אמישראגז, פזגז וסופרגז בתיאום שנועד לדחוק מתחרים מהשוק.

מנהל מחלקת החקירות של הרשות, חיים ארביב, אמר בדיון להארכת מעצר החשודים בספטמבר 2016 כי מדובר באחד הקרטלים החמורים שנחשפו במשק, שכלל שיתוף פעולה בין החברות כדי לדחוק מתחרה במטרה להישאר בשוק במחיר גבוה. ארביב הוסיף בדיון כי "אם חברות הגז, כשהן לבד וללא מתחרים, גובות מהצרכנים בערך 40 שקל למ"ק, וכשנכנס מתחרה הן יורדות ל–7 שקלים — אז כנראה כניסה של מתחרה תגרום להורדת מחירים".

שיתוף הפעולה בין כלבו גז לחקירה הסמויה של רשות ההגבלים התחיל לאחר שהחברה הגישה תלונה לרשות על דחיקתה מהשוק ב–2015. במסגרת שיתוף הפעולה התחילה כלבו גז להתחרות בשלוש החברות בו זמנית. עד אז הקפידה כלבו גז להתחרות מול כל אחת בנפרד, מחשש שתינזק יותר אם כל השלוש יפעלו נגדה בו זמנית.

עם הפיכת חקירת הרשות לגלויה בספטמבר 2016, בוצעו מעצרים של בכירים, ובהם ניסים כומארי, מנהל מכירות ארצי בפזגז. החשדות של רשות ההגבלים נגדו כוללים עבירה על חוק ההגבלים, זיוף וקבלת דבר במרמה. עם שחרורו ממעצר החזירה פזגז את כומארי לעמוד בראש החזית מול כלבו גז, וכתב התביעה מציין כי המעצר לא הרתיע אותו מלחזור על פעולות דומות לאלה שביצע.

חקירה קודמת של רשות ההגבלים לגבי קרטל גז בשנות ה–90 הסתיימה בהרשעה של בכירים מאמישראגז, פזגז, סופרגז ודורגז ובשליחה לכלא של חלק מהנאשמים. ב–2008 נחקקו הוראות תחרות בשוק הגז, שנועדו להקל על כניסת שחקנים חדשים לשוק.
סיכול ממוקד לכלבו גז

החברות הקטנות זולות יותר
דה מרקר

לפי כתב התביעה של כלבו גז, שלוש חברות הגז פנו ללקוחותיה בהצעות אטרקטיביות, אבל סירבו להציע הצעות דומות האחת ללקוחותיה של השנייה. פרקטיקה זו, המכונה סיכול ממוקד (טארגטינג), נאסרה עליהן במפורש מאז 2008. עוד נטען בתביעה כי לקוחות שביקשו לעבור לכלבו גז מאחת החברות הגדולות קיבלו לפתע הצעות משופרות מחברה גדולה אחרת, כדי למנוע את מעברן לכלבו גז, בניגוד לכאורה להוראות התחרות בשוק הגז הביתי.

להמחשת דרך הפעולה של פזגז ציינה התובעת כי "פחות משלושה חודשים לאחר שחרורו היה כומארי מעורב במקרה נוסף של קבלת דבר במרמה, כשטען בפני בעל דירה כי הדייר שלו מבקש לעזוב את כלבו גז ולעבור לפזגז. נוכח דבריו של כומארי, חתם בעל הדירה על ייפוי כוח למעבר ספק גז — אבל כומארי או כל נציג אחר של פזגז לא פנה לדייר, והוא לא הביע רצון לעבור לפזגז. באותה פרשה העבירה פזגז לכלבו גז הודעה על החלפת ספק גז, שעליה היו 'חתומים' שני בעלי דירות שהלכו לעולמם שנים קודם לכן. בהודעה התגלו 14 חתימות מזויפות נוספות".

התובעת טוענת כי חברות הגז הגדולות חשודות בתיאומים לצורך סילוקה מהשוק בעיקר באמצעות העברות מידע ביניהן, שנועד להקשות על כלבו גז. כמו כן, התביעה מגוללת שורה ארוכה של מקרים שהתרחשו בבאר שבע, שבהם עקפו חברות גז גדולות את הוראות רשות ההגבלים — ובהן איסור על פנייה ללקוח שעבר לחברה אחרת, במשך חצי שנה, באמצעות העברת מידע בין החברות.

כך לדוגמה, באחד הבניינים שילמו הדיירים לסופרגז יותר מ–30 שקל למ"ק גז. כלבו גז העבירה אותם אליה בעבור 23 שקל. ימים ספורים לאחר מכן הגיע לבניין נציג של פזגז, והציע לדיירים לעבור לחברה תמורת 14 שקל למ"ק. לטענת כלבו גז, מיד לאחר שעברו דיירי הבניין אליה, הגיעה הצעה מתחרה — דווקא כשהבניין נהפך לפחות אטרקטיבי לפזגז, נוכח המחיר הנמוך יותר שמשלמים הדיירים.

"בנסיבות אלה אין מנוס מהמסקנה שלפיה סופרגז — שלא הצליחה להתמודד עם אובדן בניינים לכלבו גז, ושמנועה מלהציע הצעות לדיירים במשך חצי שנה (עקב הגבלה לפי חוק; א"ק) — העבירה לידי פזגז מידע על נטילת הבניין על ידי כלבו גז, והכל במטרה שפזגז תדחוק מיידית את רגלה של האחרונה מהבניין באמצעות הצעה אטרקטיבית לדיירים, כך שכבר לא יהיה כלכלי לכלבו גז לגייס לקוחות", נטען בתביעה.

בנוסף, כלבו גז טוענת כי הנתבעות פעלו מול ספקיה ועובדיה כדי שיחרימו אותה ולא יעבדו עמה. "זאת, בין אם בדרכי שידול שונות של הנתבעות, בין אם באיומים, בין אם בקביעת איסורים מפורשים על הספקים", נכתב בתביעה.

לפי אחת הדוגמאות המובאות בתביעה, פנה סמנכ"ל השיווק באמישראגז בקיץ 2016 לקבלן המטמין צוברי גז, ואמר כי לא יקבל כל עבודה מאמישראגז אם יעניק שירותים לכלבו גז. הסמנכ"ל איים על הקבלן בתביעה בסך מיליון שקל ועיכוב תשלומים, אם יעבוד עם כלבו גז. באותו זמן, בני משפחתו של הקבלן, שמילאו תפקידים חשובים בצמיחתה של כלבו גז, חדלו לעבוד עמה.

אמישראגז פנתה לקבלן נוסף, ודרשה כי לא יעבוד עם כלבו גז בכל מקרה שבו תחליף החברה הקטנה את אמישראגז. כתב התביעה מפרט מקרה דומה מצד פזגז. כמו כן, פנו שתי החברות בהצעת עבודה לצוות טכנאים בכלבו גז כדי שיפסיקו לעבוד בחברה.
לטענת התובעת, שיטה נוספת שבאמצעותה ניסו חברות הגז הגדולות לחסום אותה תוך חשש להפרה של חוק משק הגז היא פסילה חד־צדדית של חתימות דיירים שביקשו לעבור לכלבו גז, בנימוק כוזב שהן מזויפות. כתב התביעה מביא דוגמאות רבות לביסוס טענה זו.

"מכל האמור עולה תמונת דברים חמורה ביותר, המעידה בבירור כי הנתבעות הפרו בשיטתיות את חוק ההגבלים העסקיים תוך תיאומים אסורים, העברת מידע, חיוב צדדים שלישיים להחרים את החברה, וניסיונות להתקשר עם עובדי החברה תוך ריקונה מתוכן מעשי — והכל במטרה אחת ויחידה: סיכול פעילותה של כלבו גז וסילוקה מהשוק", נכתב בתביעה.

שוק ריכוזי במיוחד

התביעה מתייחסת ליוני 2015 עד דצמבר 2016, אף שלטענת כלבו גז הפגיעה בחברה נמשכה גם לאחר מכן. חישוב הנזק יעודכן לאחר שיתקבלו נתונים מחברות הגז בסיוע בית המשפט, אם יורה על כך.

לגבי סכום התביעה, ציינה כלבו גז כי היא אומדת את רווחי הנתבעות מהפרת כללי התחרות ב–300 מיליון שקל, שמהם היא זכאית ל–45 מליון שקל. בנוסף, מבקשת התובעת פיצוי של כ–22.5 מיליון שקל בגין אובדן לקוחות פוטנציאליים, ופיצוי של כ–2.3 מיליון שקל בגין הנחות שנאלצה לתת לשימור דיירים. כמו כן, היא תובעת פיצויים נוספים, ובהם פיצוי בגין לשון הרע בכ–2.3 מיליון שקל.

בחוות הדעת הכלכלית שחיבר עבור התביעה, פריזט ציין כי שוק הגז הביתי ריכוזי במיוחד ושולטות בו ארבע חברות: סופרגז, אמישראגז, פזגז ודורגז (שאינה נתבעת בתביעה זו). הארבע מחזיקות יחד ב–85% לפחות מהשוק. נתונים שנאספו על ידי רשות ההגבלים ב–2005–2009, בעת חקירת קרטל הגז השני, העלו כי נתחי השוק של החברות אינם משתנים, מה שמעיד לכאורה על מיעוט תחרות ביניהן.

עדות נוספת לחוסר התחרות הביא פריזט מהשוואה בין מחיר מ"ק גז בשער בית הזיקוק למחיר שהצרכן משלם.

ב–1990–2016 עלה מחיר הגז בשער בין הזיקוק ב–60 אגורות, ואילו המחיר שהצרכן משלם זינק ב–10 שקלים. המרווח הגולמי של החברות ללא מע"מ עלה ב–8 אגורות למ"ק.
פריזט כתב כי דו"ח רשות ההגבלים מ–2017 על שוק הגז הביתי מצא כי הוא סובל מחסמי כניסה ומחסמי התרחבות גבוהים, הנובעים מהגבלת כושר הייצור, וכן מחסמי מעבר בין צרכני גז במערכות גז מרכזיות. נתוני 2011–2014 מצאו כי חברות הגז הגדולות כמעט אינן מתחרות זו בזו, אלא רק מול ספקים קטנים.

פריזט ציין כי בעשורים האחרונים הצליחו רק שתי חברות קטנות — דורגז וגז יגל — לחדור לשוק, אבל הן לא גרמו לתחרות כלל ארצית ממשית. דורגז אף הורשעה כחלק מהקרטל הקודם בגז. לפי נתוני רשות ההגבלים, קיימים כ–20 ספקי גז קטנים המחזיקים כ–10% מהשוק, כשהגדול שבהם אינו מחזיק יותר מ–5%.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם