תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"ריקון מכל האמוניה יפגע בתעשייה? זה קשקוש"

פרופ' אהוד קינן: "הדאגה הגדולה יותר של חיפה כימיקלים היא סיום הסכם החכירה שלה מבזן השנה, שיחייב אותה להשקיע 600 מיליון דולר בניקוי הקרקע ובפירוק המתקנים שיעברו לנגב"

34תגובות

"יש מי שמנסה להציג את המצב ככאוטי, ולומר שהרסנו את התעשייה. זה לא נכון" - כך אמר אתמול פרופ' אהוד קינן מהטכניון, יו"ר ועדת המומחים שחיברה דו"ח מפורט על סכנת האמוניה בחיפה, בשיחה עם TheMarker, בתגובה לטענות תעשיינים, שלפיהן סגירת המכל תפגע קשה בתעשיות רבות. לדבריו, לתעשייה יש מספיק אמוניה במכל הקיים עד שתגיע האמוניה שתיובא במכליות קטנות יותר, ואפילו עבור חיפה כימיקלים השינוי יהיה לטובה.

לדברי קינן, "בעוד שנה חיפה כימיקלים תהיה אסירת תודה, כי היא תוכל להקים מתקן בנגב על שטח גדול יותר, שאין לה כיום בחיפה, למכור יותר ולהרוויח יותר". לטענתו, הדאגה הגדולה יותר של החברה היא סיום הסכם החכירה שלה מבזן השנה, שיחייב אותה להשקיע 600 מיליון דולר בניקוי הקרקע ובפירוק המתקנים שיעברו לנגב.

לגבי חברות גדולות, כמו בזן וטבע, שמקורות בתעשייה מזהירים כי ייפגעו אם אספקת האמוניה שלהן תיפסק בתוך עשרה ימים, אמר קינן: "זה קשקוש, החברות יכולות לקנות איזוטנקים (מכלים קטנים; א"ק) שמכילים 20 טונה. הם מגיעים בממדי מכולה סטנדרטית, ואפשר לקנות אותם באי.ביי. האספקה תיארך פחות מחודש, ובכל מקרה, יש במכל של חיפה כימיקלים כמות אמוניה בהיקף גדול מזה שיזדקק לו כל המשק הישראלי בתקופת הביניים". לגבי עלויות גבוהות יותר של מכלים קטנים יותר, אמר קינן כי ההבדל אינו משמעותי.

לדבריו, אחד השרים כבר אמר לו שהדו"ח שחיברה קבוצת המומחים בראשותו הוציא את המערכת השלטונית ואת כל הרגולטורים הקשורים לסוגיה משיווי משקל. "נוצר פער אמון אדיר בין הציבור לרגולטור", אמר קינן. "אני מתכוון למשרד להגנת הסביבה, המועצה לביטחון לאומי (מל"ל), פיקוד העורף והפרקליטות - כל מי שמקבל מאתנו מסים וצריך להגן עלינו. במשך 30 שנה הם לא עשו את העבודה שהיו צריכים לעשות וחשפו אותנו לאיום מטורף".

מיכל אמוניה בחיפה
רמי שלוש

קינן אמר כי כמה שרי ממשלה ביקשו להיפגש אתו. "הם מבינים שחברי כנסת זזים לצד שלנו ומנסים לראות איך הם יוצאים מהתסבוכת. ב-15 השנה האחרונות הרגולטורים מתנהלים בעיקר מול בג"ץ. פיקוד העורף אומר 'נמגן', המל"ל אומר 'בדקנו וזה סיכון בסבירות נמוכה', המשרד להגנת הסביבה אומר ש'כך עובדים בכל העולם'. הפרקליטות מבקשת דחייה בבג"ץ, וחיפה כימיקלים עושה 'מכה' של מאות מליוני דולרים בכל שנה".

"חצי מתושבי חיפה נמצאים כבר 30 שנה בסכנת מוות בכל חודש"

לטענת קינן, מכל האמוניה לא נבדק במשך 30 שנה בבדיקות המקובלות בעולם, שכוללות את ריקון המכל אחרי שש השנים הראשונות לצורך בדיקה, וריקונו לאחר מכן פעם בעשור. תוחלת החיים של מכלים כאלה היא כ–40 שנה. לבקשת המשרד להגנת הסביבה, הזמינה חיפה כימיקלים בדיקה, שהיתה בדיקה חיצונית, ללא ריקון המכל, ונעשתה באמצעות חיישני קול. תוצאותיה נמסרו בפברואר 2015.

"לאחר מאמצים הצלחתי להגיע לדו"ח, וכל הפיוזים קפצו לי", סיפר קינן. לדבריו, הממצאים שצורפו לדו"ח אינם תואמים את המסקנות של עורכיו. "אני יודע לקרוא את הממצאים שצורפו. הם טענו שהמכל ללא סדקים, וזה לא הגיוני למכל בן 30 שנה. זה כמו לומר לאדם בן 80 שאין לו קמטים. הם גם אמרו שהמכל יחזיק מעמד לפחות 85 שנה. אבל התוצאות הראשוניות של הבדיקה הראו שהמפעל סדוק ו'צורח' (משמיע קולות לא תקינים בשלב המילוי; א"ק). יש לפחות 20 נקודות בעייתיות במכל, במיוחד באחד הצדדים, שם הוא עלול להתבקע באחד המילויים העתידיים.

"אם ימשיכו לתפעל את המכל, הוא יתבקע, כמו שקרה בעיירה ליד ליטא — חלק מהמכל עף 40 מטר באוויר עם חומת הבטון שלו. גם הדינוזאור בחיפה עלול לעוף כמו ציפור".

סיפור חיבורו של הדו"ח החל כאשר בינואר 2015 מישהו הסב תשומת לבו של קינן שאוניית אמוניה נכנסת בכל חודש לישראל. כשהוא מצויד בתוכנה להערכת סיכוני סביבה היודעת לנתח השפעות של חומרים רעילים שמתפזרים לפי כיוון הרוח על תמותה, שיתוק ופגיעות אחרות, הכניס קינן למחשב את הנתונים שהיו בידיו. על פי התוצאות שקיבל, "כל מי שנמצא בטווח של 20 ק"מ מהאונייה ובכיוון הרוח, שזה כולל את הטכניון ואוניברסיטת חיפה, יסיים את חלקו על פני כדור הארץ".

כדי לוודא שלא טעה, ביקש קינן חוות דעת של מהנדס נוסף. "הבנתי אז שחצי מתושבי חיפה נמצאים בכל חודש בסכנת מוות כבר 30 שנה", אמר.

לאחר שניסה לפרסם את התוצאות באחד העיתונים ללא הצלחה, נוצר קשר בינו לעורכי הדין של עיריית חיפה, שניהלו מאבק משפטי מול המדינה בנושא האמוניה. עורכי הדין ביקשו ממנו חוות דעת מקצועית, והעבירו אותה לדיון שהתנהל בבג"ץ. בתגובה, המל"ל סתר את טענותיו, אך הוא כתב תגובה שהפריכה, לטענתו, את תשובת המל"ל. לאחר שהפרקליטות ביקשה להטיל חיסיון על הדיונים ונראה היה שהם לא מתקדמים, הציע קינן לראש עיריית חיפה, יונה יהב, שיקים ועדה לכתיבת דו"ח מפורט.

"הקמתי ועדה של עשרה אנשים", סיפר. "הדו"ח שכתבנו הוגש במקור כחסוי. כשהגשתי אותו ב–29 בינואר אמרתי לחברי העירייה, שהם לא יכולים לומר יותר שהם לא יודעים מה המצב, ושהדו"ח נפיץ", הוסיף.

לדברי קינן, יהב אסף את העותקים שחולקו, ולאחר שלושה ימים הודיע שיהפוך את הדו"ח לפומבי. לאחר מכן כינס מסיבת עיתונאים, שבה חילק את הדו"ח לכתבים תחת התחייבות להעביר את הפרסומים ממנו לאישור הצנזורה. הדו"ח הוצג השבוע בדיון בבג"ץ, והפרשה התפוצצה ברעש גדול. "זה מאבק של איש אחד כועס שעלה לו הסעיף", אמר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם