התאחדות התעשיינים: שיפור הפריון במשק נמצא בידי הממשלה - תעשייה ומקרו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התאחדות התעשיינים: שיפור הפריון במשק נמצא בידי הממשלה

בהתאחדות מתנגדים לקביעת הכלכלן הראשי באוצר כי הפריון הנמוך יחסית של המשק הישראלי נובע מחוסר יעילות בניצול משאבי הון אנושי ופיזי, וטוענים כי "הקביעה מנותקת ממדדי השוואה עולמיים, ומתעלמת מהמחסור בחינוך מקצועי ומרגולציה ממשלתית מכבידה"

תגובות
 מנכ"ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל
סילבי רייפר / התא�

התאחדות התעשיינים דוחה חלק מרכזי מהמסקנות של סקירת הכלכלן הראשי באוצר על הפריון במשק, שלפיהן הדרך לשפר את הפריון הנמוך היא לנצל את המשאבים ביעילות רבה יותר, ולא להגדיל את התמריצים להשקעות במגזר העסקי. מנכ"ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל, אמר אתמול כי הקביעה שלפיה הפריון הנמוך אינו נובע ממחסור במכונות או בהשכלה, "מנותקת מהנתונים ההשוואתיים של ישראל ביחס לעולם".

מטרתה של סקירת הכלכלן הראשי, שפורסמה בתחילת השבוע, היתה להסביר את הפריון הנמוך לעובד בישראל — המהווה כ–57% בלבד מהפריון של העובד האמריקאי.

לפי המחקר, לא קיימים פערים בהון פיזי ובהון אנושי בין ישראל לארה''ב. לפיכך, הפער בפריון לעובד נובע מפער בפריון הכללי, כלומר מחוסר יעילות. חוסר היעילות המוזכר כולל, בין היתר, אי־ניצול של מלוא הפוטנציאל של נשים, ערבים וחרדים, כמו גם תשתיות לא מפותחות (למשל, תחבורה ציבורית) המגבילות את ניידות העובדים למקומות עבודה שמתאימים לכישוריהם.

"חוסר היעילות בניצול משאבים המאפיין את המשק הישראלי וגורם לפריון הנמוך לעובד, הוא גם הגורם למיעוט בהשקעות בהון פיזי", נקבע במחקר. השינוי המתבקש, לפי הכלכלן הראשי, הוא מיקוד הממשלה בצמצום הגורמים לפריון הכללי הנמוך, במקום מדיניות שמתמקדת רק בהגדלת התמריצים להשקעות במגזר העסקי. מדיניות כזאת "סביר שלא תסייע לצמצום פערי הפריון", נכתב בסקירה. מסקנה זאת שונה מהחשיבה המקובלת במשק, ומשתמעת ממנה ההמלצה לא להגדיל את התמיכות בתעשייה.

המדינה לא משקיעה מספיק
המימון הממשלתי* בהוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי

על פי גינל, הפריון הנמוך בישראל נובע משילוב של שלושה גורמים: נחיתות בהשקעות בהון בישראל בהשוואה לעולם, רמת חינוך טכנולוגי נמוכה ונטל רגולטורי יוצא דופן, שמונע שימוש אפקטיבי בהון הקיים.

"מההשוואות הבינלאומיות עולה כי מרבית הפתרונות לצמצומו של פער הפריון בין ישראל למדינות המפותחות נמצאים בידי הממשלה והאוצר", אמר גינל. לדבריו, "הגדלה מחדש של העידוד הממשלתי להשקעות פרטיות בהון ובמחקר ופיתוח כדי לצמצם את פער ההון לעובד בין ישראל למדינות המפותחות (בניגוד גמור להמלצת הכלכלן הראשי באוצר), תקצוב והגדלה משמעותית במספר התלמידים בחינוך הטכנולוגי והפחתה מיידית ברגולציה על התעשייה, כך שהתעשייה תוכל להתמקד בחיזוק הפריון במקום בהתנהלות מול פקחי כיבוי האש או פקידי העירייה".

גינל הוסיף כי בשבוע שעבר אושרה החלטת ממשלה, שהוגשה על ידי שר האוצר בשיתוף התאחדות התעשיינים, להקמת צוות לחיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית, בין היתר, באמצעות הקלה משמעותית של הרגולציה המוטלת על התעשייה הישראלית.

סקירת הכלכלן הראשי בחנה את התוצר לעובד לפי מרכיבים בנוסחה המקובלת במחקר העולמי בתחום, המשקללת הון פיזי (מכונות ומבנים), הון אנושי (שנות לימוד) ופריון כולל (יעילות המשק). על פי המחקר, לא חסר הון להשקעות בתעשייה הישראלית, אך חסר בה כוח אדם מיומן עם כישורים טכנולוגיים. לכן ממליץ המחקר לחזק את רמת המיומנות הרלוונטית של מחפשי עבודה ואת השכלתם, כפי שהחליטה הממשלה לעשות לפני כשבוע כשתמכה בחיזוק של לימוד מדעי המחשב.

חסמים נוספים שתוארו במחקר כוללים חסמי יבוא המונעים חדשנות, תחרות בלתי־מספקת בחלק מהענפים וחוסר התאמה בין כישורי עובדים לדרישות המקצוע.

נטל הרגולציה גדל
דירוג מדינות לפי נטל הרגולציה הממשלתית
הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם