בית קפה משלם להשגחת כשרות 19 אלף שקל בשנה - וכמה משלם מפעל גדול? - תעשייה ומקרו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בית קפה משלם להשגחת כשרות 19 אלף שקל בשנה - וכמה משלם מפעל גדול?

נתונים שאסף מרכז המחקר של הכנסת מגלים כי עלות הכשרות לבתי המלון מגיעה ל-4% מהכנסותיהם - כולל תשלומים למשגיחים, אחזקת שני מטבחים ורכישת מוצרים כשרים ■ משרד הדתות: הכשרות היא מנוע צמיחה לעסק ופותחת בפניו גישה לקהלים גדולים

50תגובות
תעודת כשרות בירושלים
אמיל סלמן

הוצאות השגחת כשרות לשנה לעסקים נעות בין 7,700 שקל להפעלת דוכן לממכר מזון ל-297 אלף שקל למפעל גדול. העלויות אינן כוללות הוצאות כשרות אחרות, כגון קיום דיני כשרות, אלא רק תשלומים על אגרה ושכר למשגיחי כשרות - כך עולה מנתונים שהעביר המשרד לשירותי דת ונכללים במחקר שערכה נטע משה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, לקראת הדיון שנערך היום בוועדת הכלכלה.

במשרד לשירותי דת ציינו כי מדובר בעלות נמוכה ביחס להכנסת בית העסק. לפי המשרד, הכשרות היא דווקא מנוע צמיחה לעסק, שכן היא פותחת בפניו גישה לקהלים ושווקים גדולים. "ניתן לומר שההשקעה בתעודת כשרות נותנת לבית העסק תשואה של אלפי אחוזים", נמסר בתשובת המשרד לשירותי דת למרכז המחקר של הכנסת.

.

בית קפה משלם כ-19 אלף שקל בשנה להשגחה, אולם אירועים המיועד לעד 450 איש משלם 123 אלף שקל בשנה ואולם אירועים המיועד ליותר מ-1,000 איש ישלם 244 אלף שקל. בית מלון שבו עד 250 חדרים משלם 252 אלף שקל לשנה. עלויות אלה מגולגלות בסופו של דבר לצרכן.

על פי הדו"ח, בהתאחדות מלונות ישראל מציינים, כי עלות הכשרות מגיעה ל-4% מהמחזור ומסתכמת ב-330 מיליון שקל בשנה בכל הענף. אומדן זה כולל עלויות ישירות כתשלומים למשגיחים ולאגרה, ועלויות עקיפות כאחזקת שני מטבחים, הוצאת תעודת כשרות לפסח והוצאות לרכישת מוצרים כשרים.

סיור כשרות במטבחי הכנסת
איציק הררי

מנכ"ל הרבנות הראשית, משה דגן, אמר היום בדיון בוועדת הכלכלה בנושא הכשרות כי  יש לקבוע שתי רמות כשרות ארציות אחידות - רגילה ומהדרין, במקום שלל הכשרויות הקיימות כיום. דגן התייחס לכך שבכל ישוב הרבנות קובעת את כללי ומחירי תעודת הכשרות, ואמר כי על הרבנות הראשית לא מקובל שלכל רבנות אזורית תהיה מדיניות משלה. הוא הוסיף כי הרב הראשי דוד לאו הקים ועדה שבחודשים הקרובים תפרסם המלצות סופיות לשיפור וייעול הכשרות.

לאחר שהוצגו נתונים, לפיהם על מעל 90% ממוצרי המזון ישנן כמה כשרויות - מה שמייקר את המצרך לבית העסק ומגולגל לצרכן - אמר כי הוא מקבל את ההערה לגבי כפל הכשרויות ובד"צים וכי "צריך לקבוע שתי רמות כשרות – בסיסית ומהדרין – ואני בטוח שכולם יתיישרו לפי זה". בדיון בוועדת הכלכלה, בראשות חבר הכנסת איתן כבל, אמר חבר הכנסת אלעזר שטרן כי "נושא הכשרות הפך שם נרדף לשחיתות" והוסיף, כי "לא ניתן לסמוך על הרבנות, כי היא מושחתת". לדבריו, במקרה הטוב פוגשים בתחום היעדר נהלים, ובמקרה הרע רווחים אישיים. שטרן הוסיף כי כמו שניתן להעניק כשרות בית יוסף אחת מירושלים לכל הארץ, כך ניתן להעניק כשרות רגילה אחידה, ולא לאפשר לכל מרחב מוניציפלי לאשר כשרות על פי דרישותיו היחודיות.

קפה שרגא בירושלים
אמיל סלמן

חברת הכנסת רחל עזריה סיפרה כי "ממסעדת אווזי בכרמיאל דרשו לממן שני משגיחים ביום בעלות של 18 אלף שקל בחודש לכשרות רגילה. בעל העסק הלך להשגחה חלופית, שילם 3,000-2,000 שקל וסגר את העניין".

עוד ציינה כי חנות גחלילית, המוכרת קונפטי ורעשנים קיבלה קנס של 2,000 שקל. זאת, כיוון שהחזיקה בארון סוכריות שיש עליהן כשרות. טענו בפניה שהיא מציגה את העסק כבית עסק למזון כשר. כשהעז בעל החנות לערער, הכפילו לו את הקנס ל-4,000 שקל. "כך מתנהל מונופול, וכאישה דתיה זה מאוד מעציב אותי", אמרה.

נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נטע משה, אמרה כי לא הצליחה להציג נתונים לגבי עלות הכשרות, מאחר שאין נתונים מפורטים על האגרות והדרישות השונות ויש מורכבות רגולטורית. "לא הצלחנו להעריך מה ההשפעה של זה על יוקר המחייה, עם זאת אפשר לומר שיש 15 אלף בתי עסק שמשלמים אגרות בסך 30 מיליון שקל בשנה, ובנוסף לכך משלמים על עלות המשגיח", הסבירה.

לדבריה הבעיה המרכזית שכל מועצה מקומית מתפקדת כרגולטור נפרד לנושא הכשרות. היא קובעת את העלויות והכללים.

ח"כ עודד פורר אמר כי לישראל מגיעים 3 מיליון תיירים שלא יכולים לשתות אספרסו בשבת בבוקר, אפילו שמי שמגיש להם אותו הוא לא יהודי, ושאל מדוע צריך להכריח אנשים לשמור כשרות גם אם הם לא רוצים.

ח"כ אורי מקלב אמר כי אף אחד לא מכריח בתי עסק או יצרנים להצטייד בשתי כשרויות או יותר, ומי שעושה זאת יודע שככה הוא יוכל למכור יותר מוצרים. "רוצים לקעקע את נותני הכשרות ולעשות רפורמה בהלכות הכשרות ולכן מסיתים את הציבור", אמר. ח"כ עליזה לביא סיפרה על אחיה שפתח פיצרייה בנתניה, ומשגיח הכשרות הכתיב לו בדיוק ממי לקנות את החסה.

הרב אהרון לייבוביץ, מייסד ארגון "השגחה פרטית", אמר כי ההפרטה תוזיל מחירים, תשפר שירות ותחזק את אמון הציבור במנגנון הכשרות. סערה נוספת פרצה כאשר ח"כ עזריה מחתה על כך שהוסרו הכשרויות של ארגון השגחה פרטית ואמרה כי הרבנות יצאה למלחמה בארגון. ח"כ שטרן אמר כי משגיח שמדווח על 26 שעות עבודה ביום כל מה שאישר זה טרף.

נציגת המכון לאסטרטגיה ציונית, מירי שלם, סיפרה על מחקר שבדק 365 מוצרי מזון והעלה כי ל-91% יש יותר מכשרות אחת ורק 9% עם כשרות של הרבנות. 79% מהמוצרים שנבדקו נמצאו עם שתי כשרויות ו-22% עם יותר משתי כשרויות. לדבריה, המשמעות היא שהרבנות הפכה ללא רלוונטית. מנהל מחלקת הכשרות במשרד לשירותי דת, עמיחי פילבר, אמר מנגד כי הפרטה תכפיל ותשלש את עלות הכשרות לבית העסק.

כבל אמר, כי בכוונתו לקיים ישיבה נוספת לאחר פרסום הדוח של הרבנות הראשית. "אני רוצה רבנות ראשית חזקה, אבל אילו היא הייתה סמכות עליונה הדיון לא היה מתקיים בכלל. אף אחד לא מבקש לשבור את הרבנות הראשית - מי שמרסק אותה זה הגורמים בתוכה והמתחרים שקמים לה. לצערי, במקום שהרבנות תהייה סמכות העל, היא נותנת כשרות בסיסית וכל אחד רק מוסיף עליה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם