תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ישראל מתנגדת לפתיחת שירותי הרפואה והחינוך בהסכם סחר בינלאומי

בדיונים על הסכם הסחר בתחום השירותים, ישראל דחתה דרישות לספק לה שירותי בריאות פרטיים ותוכניות לימוד, וכן לאפשר שליטה זרה מלאה בכלי תקשורת - ודרשה הקלות בתחומי תוכנה ומחקר ופיתוח ■ החתימה על ההסכם נדחתה בשל הבחירה בטראמפ לנשיא ארה"ב

תגובות

ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה''ב עלול לטרוף את הקלפים בהסכם הסחר הבינלאומי המתגבש לענפי השירותים (TISA), שהיה אמור להיחתם עד סוף השנה — כך אמרו אתמול ל–TheMarker מקורבים לדיונים. לדבריהם, התבטאויותיו של טראמפ נגד הסכמי סחר הפוגעים בתעסוקה בארה''ב גרמו להקפאת הדיונים בהסכם המתגבש, ואלה ככל הנראה יתחדשו ב–2017.

ההסכם עוסק בהסרת מגבלות רגולטוריות על העסקה ובעלות בתחומי השירותים — כמו תקשורת, חינוך, בריאות, עריכת דין, תוכנה ותיירות. במסגרת הדיונים הופעלו על ישראל לחצים לפתיחה מוגברת של שירותי בריאות, חינוך ותקשורת, שנענו בשלילה. מנגד, ישראל מפעילה לחצים להסרת חסמים במדינות אחרות בתחומים שבהם יש לחברות ישראליות ערך מוסף ורווחיות גבוהים יחסית, כמו תוכנה ומחקר ופיתוח (מו"פ).

בית החולים הפרטי אסותא
מוטי מילרוד

היום אמור להתקיים דיון בהסכם בוועדת הכלכלה של הכנסת, לאחר שהדלפות של אתר וויקיליקס חשפו לחצים שהופעלו על ישראל בדיונים לפתוח יותר את תחום התקשורת לחברות זרות. כיום מוטלת מגבלה על שיעור האחזקה של זרים בכלי תקשורת ישראליים — אף שמאפשרים להם שליטה, זרים חייבים לשתף ישראלים ב–20% לפחות מהון המניות של החברה שפועלת בישראל.

בהסכם, שהשיחות הרב־צדדיות לגביו התחילו לפני כארבע שנים, שותפות כ–50 מדינות — בהן 28 מדינות מהאיחוד האירופי, ארה"ב, ישראל, אוסטרליה, קנדה, הונג קונג, צ'ילה, קולומביה וטורקיה. מדינות אלה חולשות על כ–70% מהסחר העולמי בשירותים.

בשנים האחרונות חשפו מסמכי וויקיליקס לחצים על ישראל לפתיחת ענף התקשורת. על כך אמר ראש מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, אוהד כהן, כי משרד התקשורת התחייב לשמור על הרגולציה שיש כיום בישראל. מבחינת חברות זרות, הדבר אומר שממשלה עתידית לא תוכל להרע את התנאים שיש לחברות זרות בתחום בישראל. כיום, חברה זרה יכולה להיות הבעלים של חברת תקשורת בישראל, אבל להחזיק עד 76%–80% ממנה, כשכל רישיון תקשורת מגדיר בנפרד את שיעור הבעלות הזרה בו. לגבי שידורי טלוויזיה, החברה הזרה תהיה כפופה לכללי רישיונות השידור שמגבילים שליטה והשתתפות בדירקטוריון, ולחוקי השידור, לחוק רשות השידור ולחוק הרשות השנייה.

נציגי ישראל בשיחות דחו דרישות של מדינות אחרות לאפשר להן להקים בישראל בתי חולים פרטיים, או לספק שירותי בריאות פרטיים, בנימוק שהדבר מנוגד למדיניות משרד הבריאות. כך גם בתחום החינוך, ישראל התנגדה למתן אפשרות לייצא אליה תוכניות לימוד שיוכרו על ידי מערכת החינוך. ישראל אמנם אינה חוסמת גישה לתוכניות זרות, אבל אינה מכירה בהן לקבלת תעודה בבתי ספר ובאקדמיה.

"קרוב ל–40% מהיצוא הישראלי — שירותים"

"ההסכם משמעותי במיוחד לישראל, מכיוון שקרוב ל–40% מהיצוא שלנו הוא של שירותים כמו תוכנה, מו"פ ותיירות", אמר כהן. "לצורך השוואה, ב–2007 יצוא השירותים מישראל הסתכם ב–31% מכלל היצוא. כלומר, הסחר בשירותים בכלכלות מפותחות תופס נפח גדל והולך מהסחר הבינלאומי, והייצור עובר למקומות זולים".

כמתואר

עוד אמר כהן כי "בסחר בשירותים אין מכסים, כך שדנים על רגולציות. הרעיון הוא לראות איך מספקים ודאות לחברות סחר בשירותים, כך שהרגולציות לא ישתנו כל הזמן, ואיך נותנים עדיפות לשותפות בהסכם". לדבריו, ההסכם כולל 17 פרקים, ובהם בתחומי תקשורת, תחבורה, תוכנה, סחר אלקטרוני ושירותים פיננסיים, כבנקאות וביטוח, וכן בתחום ניידות עובדים.

"אנחנו מתייחסים להסכם בחיוב, מכיוון שהוא יתרום ליצוא ויגביר את התחרות בתוך המשק", אמר כהן. לדבריו, להסכם שותפים משרדי האוצר, המשפטים והחוץ, ובפרקים נבחרים המשרדים הרלוונטיים, כמו משרד התקשורת, התחבורה, החינוך, הבריאות והתיירות.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם