תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עתירה לבג"ץ: משרד החקלאות לא נלחם במפטמות לא חוקיות

לטענת ארגון מפטמי הבקר, חקלאים משתפים פעולה עם גופים עתירי הון - ומפרים את החוק ■ לדבריהם, במשרד החקלאות מכירים את זהות החקלאים, אך אינם עושים דבר

תגובות
פרות
בלומברג

ביום ראשון הורה בג"ץ למשרד החקלאות להשיב בתוך 14 יום לעתירה שהגיש ארגון מפטמי הבקר נגד שר החקלאות, אורי אריאל, ונגד הממונה על ביצוע חוק ההתיישבות במשרד, אריאל למדני. הארגון ביקש מבג"ץ לזמן את השניים ולהשיב מדוע אינם אוכפים את הוראות חוק ההתיישבות החקלאית העוסקות בעיקר בשימוש חורג בקרקע - וטוען כי בישראל מתבצע שימוש חורג במפטמות לגידול עגלים, הממוקמות במושבים ובקיבוצים.

לטענת העותרים, חקלאים משתפים פעולה עם גופים עתירי הון שהשתלטו על היבוא, הפיטום, השחיטה והשיווק של בקר, ומפרים את החוק. לדבריהם, משרד החקלאות והשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות מחזיקים במידע מלא על זהות החקלאים, אך אינם אוכפים את החוק מולם. העותרים טוענים כי התנהלות המפטמות שהוקמו תוך הפרת החוק פוגעת בהם, מכיוון שהחברות השולטות בשוק הבשר לאורך שרשרת הייצור, תנובה ודבאח, חדלו לקנות מהם עגלים.

שר החקלאות אורי אריאל
מוטי מילרוד

"שוק הבקר לבשר בישראל נשלט על ידי תנובה ודבאח", ציינו העותרים. "שני גופים אלה השתלטו על כל המקטעים בשרשרת אספקת הבשר. לקבוצת דבאח אף יש שליטה בשוק הקמעוני, בהיותה הספק העיקרי לרשתות המזון הגדולות ולמסעדות, והיא אף בעלים של אטליזים ובתי מסחר לממכר בשר", נכתב בעתירה.בנוסף נטען כי בתחום הפיטום בישראל פועלים שני תושבי עזה באמצעות תאגידים בשמות שונים, במימון שמקורו גם במדינות המפרץ. אלה קשורים לפיטום עגלים המיועדים לשטחי הרשות הפלסטינית. לטענת העותרים, לענף הפיטום קשורים גם בעלי אטליזים ומפעלי בשר קטנים.

בישראל פועלות 460 מפטמות, רובן במושבים ומקצתן בקיבוצים. ארגון מפטמי הבקר פנה בעבר לרשות ההגבלים בבקשה להכריז על תנובה ודבאח קבוצת ריכוז, אך הרשות נמנעה מכך בנימוק שאין צעדים אפקטיביים שניתן להורות לחברות לנקוט במקטע היבוא והפיטום, כדי להגדיל את התחרות. מנגד, בהמלצות שפירסמה הרשות במאי 2016 נכללו הצעות לפעולה להגדלת התחרות במקטעי השחיטה והשיווק.

בעתירה נכתב כי ב-2015 פירסם המשרד מסמך המבהיר את אופן יישום חוק ההתיישבות, והתייחס גם לתופעה הרווחת של חקלאים שמתקשרים בהסכמי שותפות פיקטיביים לכאורה, כדי לעקוף את החוק. המסמך מבהיר את ההיבטים שייבחנו בהתקשרות בין חקלאי לגורם חוץ. "השתלטות תנובה ודבאח וכן גורמים פלסטינים על עיקר מקטע הפיטום בא לידי ביטוי בהסכמי שכירות אשר נחתמים בין גופים אלה לבין החקלאי, או הקיבוץ בעל המפטמה, ואשר הופכים למעשה את החקלאי לאריס שלהם, תוך הפרה בוטה של הוראות חוק ההתישבות החקלאית, וכן של הסכמי החכירה שנחתמו עם רשות מקרקעי ישראל", נכתב בעתירה. "קיימת כאן למעשה העברת זכויות קנייניות בנחלות, בניגוד מפורש להוראות חוק ההתיישבות החקלאית ולהסכמי החכירה עם רשות מקרקעי ישראל, אשר העניקו את זכות השימוש בנחלה לחקלאי ולמשפחתו בלבד".

דורון ביידץ, יו"ר ארגון מגדלי העגלים (אמפ"י) אמר כי מתוך 460 מפטמות, 20 הן בבעלות תנובה, דבאח והפלסטינים. בעוד ש-440 המפטמות של החקלאים מגדלות 120 אלף ראשי בקר בשנה, במפטמות של תנובה, דבאח והפלסטינים מגדלים יותר מ–160 אלף ראשי בקר בשנה. "כל מה שאנחנו רוצים זה שיחזירו את הכוח לחקלאים", אמר ביידץ. "לפי החוק, אם אני מחכיר את הקרקע אני עלול לאבד אותה. לכן אנחנו מבקשים לאכוף את החוק ולחזק את החקלאים, שיגדלו בעצמם את הבקר במפטמות", הוסיף.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "קיבלנו את העתירה רק עתה. נלמד אותה ונגיב בבית המשפט". מתנובה נמסר: "המפטמות אינן של תנובה. איננו מכירים את העתירה ולכן לא נוכל להתייחס".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם