"מערכת השליטה והבקרה של כיפת ברזל הוטמעה במערכות ההשקיה של נטפים" - תעשייה ומקרו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מערכת השליטה והבקרה של כיפת ברזל הוטמעה במערכות ההשקיה של נטפים"

מנכ''ל נטפים מזה כשנתיים, רן מידן, מספר כיצד הוא מצליח להגדיל את מכירות החברה ואת רווחיה על רקע הקיפאון ביצוא התעשייתי ומצהיר: "אני לא שותף לבכי שאי־אפשר לעשות עסקים בישראל. יש לנו שלושה מפעלים בארץ ואני בונה עכשיו קו ייצור חדש"

2תגובות
מנכ"ל נטפים, רן מידן
דוד גרב

האם ישראל היא ארץ אוכלת תעשייניה, כפי שטוענים כמעט מדי יום בכירים במשק? האם על הממשלה לערוך חשבון נפש לקראת השנה החדשה, נוכח זעקות השבר של בכירים בהתאחדות התעשיינים, שלפיהן הממשלה תוקעת מסמרים בארון הקבורה של התעשייה הישראלית?

תלוי את מי שואלים. מתברר כי יש תעשיינים שסבורים אחרת — רק שהם עסוקים עד מעל ראשם בעשייה. אחד מהם הוא רן מידן (46), מנכ''ל נטפים זה כשנתיים.

מידן קיבל לידיו חברה ותיקה, שנחשבה לאחת המתקדמות והמבטיחות בעולם בתחום ההשקיה החכמה, איבדה את מעמדה וכעת מתאמצת להשיבו.

נטפים נוסדה בקיבוץ חצרים ב–1965 ומחזיקה כיום ב–17 מפעלי ייצור בעולם ובישראל בהם עובדים כ–4,300 עובדים. מנהלים שנבחרו באסיפות חברים בקיבוצים המייסדים — חצרים, מגל ויפתח — התאימו לשנותיה הראשונות, אך לא למצב של תחרות עולמית גוברת ומשבר כלכלי עולמי. מאז שנוסדה החליפה החברה בעלים פעמיים. ב–2011 הפכה קרן פרמירה לבעלת השליטה בה והחליפה את שדירת הניהול של החברה.

כשמידן נכנס לתפקיד ב–2014 הוא גיבש תוכנית אסטרטגית דינמית לחמש שנים, שנבחנת ומתעדכנת אחת לשנה. לדבריו, הצמיחה בחברה מהירה מהיעדים שבתוכנית האסטרטגית, והחברה מצליחה לשמור על נתח של כ–30% בשוק ההשקיה החכמה העולמי. כשנתוני היצוא הישראלים מורים על קיפאון ביצוא הסחורות, נטפים מדווחת על צמיחה של עד 10% במכירות בשנה. איך עושים את זה ללא הטבות מס מופלגות? בעיקר באמצעות חדשנות.

"אנחנו עובדים בכל העולם, ולכל מדינה יתרונות וחסרונות", אומר מידן. "בסך הכל התנאים המסחריים־עסקיים בישראל בהחלט סבירים. אני לא שותף לבכי שלפיו אי־אפשר לעשות עסקים בישראל. אנחנו שמחים לעבוד כאן, לייצר בשלושה מפעלים ולהעסיק כאן יותר מ–1,000 עובדים. כל המחקר והפיתוח נעשה בישראל, וייצור כל הטפטפות המתקדמות לכל העולם נעשה בישראל. אנחנו חברה ישראלית גלובלית, וגאים בכך. אנחנו מקימים מפעלים בישראל ומרחיבים ייצור גם בחו"ל — הכל לפי הצורך. בימים אלה אני בונה בחצרים קו ייצור למוצרים חדשים. כשמחקר, פיתוח וייצור נעשים יחד, האינטגרציה מביאה תוצאות טובות יותר".

לדברי מידן, מכירות נטפים יתקרבו ב–2016 ל–900 מיליון דולר. "החברה מציגה צמיחה יפה מזו של השנה השעברה. אנחנו מעריכים את הצמיחה בשורת המכירות ב–5%–10% בשנה וצמיחת הרווח גבוהה אפילו יותר. אנחנו משפרים את ה–EBITDA (הרווח לפני הוצאות מימון, מסים, פחת והפחתות) בכ–15% בשנה, אף ששוק החקלאות בכללותו קשה יותר מבעבר. אני יכול לומר, שהתוצאות של השנתיים האחרונות טובות מאוד".

מי שמייצא לשוק שאינו צומח - נפגע

הגידול במכירות של נטפים מגיע על רקע החולשה ביצוא התעשייתי מישראל. "נתוני היצוא לא מעודדים", מודה מידן. את הקושי של היצוא לצמוח הוא תולה בהתחזקות השקל בשנים האחרונות, במצב הכלכלי באירופה ובשחיקה ביכולת התחרות של הייצור בישראל.

לדברי מידן, "הסחר העולמי אמנם צומח, אבל ישנם מקומות שלא צומחים כלל ואחרים שצומחים הרבה, ומי שמייצא לשוק שאינו צומח — נפגע", אומר מידן מי שרוצה להגדיל יצוא צריך לכוון למדינות צומחות, כמו הודו, סין ומדינות באפריקה. השוק העולמי נהיה תחרותי יותר, יש תעשיות ייצור בהודו, ויכולת התחרות שלנו בעולם נשחקת. למרות זאת אני אומר, שנטפים צומחת ומצבה טוב. הדרך העיקרית שלנו להתמודד עם התחרות היא ליצור יתרון טכנולוגי שאותו רוצים לקנות. לא ננצח סיני או הודי ביעילות ייצור, אלא בטכנולוגיות חדשות".

מפעל נטפים

לגישתו, הממשלה יכולה לסייע בחידוש צמיחת התעשייה, באמצעות השקעה בתשתיות תחבורה, תמיכה בחדירת יצואנים לשווקים חדשים ושיפור החינוך בכל הרמות, כך שיניב יותר מהנדסים, יותר בעלי יכולות טכנולוגיות ומנהלים בעלי הכרה טובה יותר של השוק העולמי והדרך לנווט בו לצמיחה. "יש במדינה יכולות מאוד גבוהות ואפשר להטות את הכף חזרה לצמיחה", הוא אומר.

התוכנית האסטרטגית: למכור פתרון כולל

נטפים מבססת את הצמיחה שלה על טכנולוגיות חדישות, לצד בניית חבילה עסקית המוצעת ללקוח ומסייעת לו מהשלב הראשון, של תכנון סוג הגידולים. "חלק מהתוכנית האסטרטגית הוא לא למכור רק מערכת השקיה, אלא פתרון כולל, שמתחיל מסקר כדאיות ללקוח — איזו אדמה יש לו ואיזה גידול כדאי לו לגדל. אנחנו מסייעים בחיבור לגוף מממן, מבצעים איתו תכנון פרויקטים ומספקים ליווי אגרונומי וטכני. לדוגמה, בעסקה שעשינו לפני כמה חודשים באתיופיה ב–190 מיליון דולר, חיברנו את בנק הפועלים למימון".

מגוון מערכות ההשקיה של נטפים כולל טפטפות שמוכנסות לעומק של 30 ס"מ מתחת לאדמה, מה שמאפשר לחקלאי לחרוש ולקצור מעליהן. חלק ממערכות ההשקיה משלבות השקיה ודישון. גולת הכותרת של נטפים היא האוטומציה והמחשוב של המערכת, ובכך הסתייעה החברה במערכת שליטה ובקרה שפיתחה חברת אם־פרסט עבור כיפת ברזל.

"אם לפני חמש שנים חקלאי היה יוצא לשדה ובודק אם צריך להשקות — היום בודקים זאת עבורו חיישנים בקרקע שעובדים מסביב לשעון ובוחנים את רמת הלחות של הקרקע, את המליחות ואת התפתחות הצמח", אומר מידן.

"החיישנים מעלים את הנתונים לענן, ואני יכול לבדוק מכאן שדות תירס של נטפים בארה"ב, או מטעי תפוחים בסין. חקלאי יכול לשבת על שפת הים ולקבל מידע על מה שקורה בשדה שלו. חנן מחצרים יכול לשבת בהרמת כוסית בקיבוץ, לראות שיש ללקוח שלו בארה"ב בעיה — ולפתור אותה מולו. אנחנו חזקים בדאטה, לצורך זה קבלן משנה שעשה את כיפת ברזל — אם־פרסט — לקח את מערכות השליטה והבקרה מכיפת ברזל והטמיע אותה במערכת ההשקיה".

לדברי מידן, השווקים העיקריים של נטפים הם במדינות מפותחות בצפון אמריקה, אמריקה הלטינית ואירופה, וכן דרום אפריקה ואוסטרליה, בהם היא מחזיקה נתח שוק של 35%–50% בתחום ההשקיה המתקדמת. "בשנתים האחרונות אנחנו מגבירים מאמצים במדינות המתפתחות — סין, הודו, אפריקה ודרום־מזרח אסיה", הוא אומר. חלק משמעותי מגידול המכירות נובע משם. האתגרים בפעילות במדינות אלה, בנוסף לחברות ענק מתחרות, הם ההשקעות הגדולות הנדרשות. במדינות ענקיות כמו הודו וסין נדרש גם ידע שיסייע לחברה להתמקד בעסקות היותר רווחיות כדי לא לבזבז משאבי ניהול בבחינת עסקות שיניבו פחות רווחים.

אתגר נוסף הוא הצורך להתאים את סל המוצרים לגידולים השונים. פתרונות השקיה לאורז אינם דומים לפתרונות השקיה של מטעים. עם זאת, בניגוד לסברה שרווחה בשנים האחרונות, שלפיה במדינות מתפתחות עניות מעדיפות מוצרים ללא טכנולוגיה חדשנית, כי היא יקרה וקשה להפעלה — מידן אומר, כי המצב כיום שונה.

"במדינות המתפתחות חקלאים מבקשים מאתנו את המוצרים הכי מתקדמים, ולא את הזולים", אומר מידן. "אנחנו מוכרים בסין מוצרים שלא בטוח שחקלאי בקליפורניה יקנה. קורה משהו בשווקים המתפתחים. כמו שלא היו להם טלפונים כלל והם קפצו לטלפונים ניידים, כך גם עם הטכנולוגיה שלנו. אנחנו צריכים למכור באופן תחרותי ולהסביר לחקלאי למה הוא משלם יותר".

מאמינים בהשקעות לטווח ארוך

אף שמזה כעשור רווחת הסברה שלפיה התחום החקלאי חייב לצמוח, מכיוון ששטחי הקרקע מוגבלים והאוכלוסייה גדלה, הניתוח הזה לא תמיד עומד במבחן המציאות. לדוגמה, בתקופה האחרונה מחירי הסחורות החקלאיות, כמו תירס וסויה, נמוכים בשווקים העולמיים, מה שמקרין על ההשקעות בחקלאות.

חרף השפל היחסי, נטפים ממשיכה להאמין בהשקעות לטווח ארוך. השבוע הודיעה נטפים על רכישת חברת ההשקיה RyM במרכז אמריקה, כדי להעמיק את פעילותה באזור, במיוחד בגידולים חשובים הנהנים מביקוש עולמי. RyM שימשה עד כה חברת ההפצה של נטפים באזור. כתוצאה מהרכישה תקים נטפים חברה בת חדשה, נטפים מרכז אמריקה.

RyM, שנוסדה ב–1989, מעסיקה כ–100 עובדים, מתמחה בסיטונות של ציוד השקיה ופועלת בשש מדינות — גואטמלה, אל סלבדור, הונדורס, ניקרגואה, פנמה וקוסטה ריקה. החברה מתמחה במיזמי השקיה בעיקר בענפי קנה הסוכר, האננס, הירקות, הקפה והבננות — גידולים חשובים במרכז אמריקה, הנהנים מביקוש גובר בעולם. במסגרת העסקה רכשה נטפים בכמה מיליוני דולרים 60% מהבעלות על RyM. את יתר המניות בחברה מחזיקים הבעלים הנוכחיים — אלברטו ארגואיו וקרלוס אנריקה גונסלס. החברה הבת נטפים מרכז אמריקה תהיה החברה ה–29 של נטפים.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם