>> גל המחאות נובע מכך שמעמד הביניים, ועוד יותר מכך השכבות הנמוכות, לא מצליחים "לגמור את החודש". מה הסיבה לכך?
"הסיבה הראשונה היא בעיית הריכוזיות של המשק, גם בקמעונות וגם בייצור. בקרב חברות ישראליות שבנויות על השוק המקומי ונהנות מכוח מונופוליסטי, התמריץ להתייעל לא גדול כמו בקרב חברה שמתחרה בשוק העולמי. למשל, תנובה לא יעילה בהשוואה ליצרני מוצרי חלב בעולם. היא שורדת היטב כי היא פועלת בשוק לא תחרותי. זה גורם למחירים הגבוהים.
"בנוסף, היבוא יקר, בשל היעדר יבוא מקביל. יש יבואן עם בלעדיות, שהוא מונופול מקומי, וכך הוא עובד. זה נכון לכל המוצרים כמעט: החל ממכוניות וכלה בדיאודורנט. גם הוועדים החזקים הם גורם בעייתי: נמלי הים והאוויר לא יעילים, הסחורה שנכנסת ויוצאת עוברת דרך מערכות לא יעילות ויקרות. בסוף האזרח הישראלי הפשוט משלם את המחיר".
אם כך, קצת מוזר שההסתדרות שמייצגת את הוועדים החזקים הצטרפה למאבק.
"ככל שהכלכלה הישראלית פרימיטיבית יותר ותחרותית פחות, גם הביקוש לעובדים נמוך יותר. חוסר התחרותיות מחד, והוועדים החזקים במונופולים הציבוריים מאידך - מקטינים את הצמיחה הכלכלית, מקטינים את הביקוש לעובדים - ובגללם השכר במשק נמוך.
"למעשה, ישראלי הנמנה על המעמד הבינוני והבינוני-גבוה, ואינו חלק מהמאפיה של הוועדים החזקים שעובדיהם נמנים על העשירון העליון, משלם פעמיים: גם את מחיר חוסר התחרותיות במשק, וגם סובל ממעורבות ממשלתית מופרזת בכלכלה".
איך יוצרים בעשור הקרוב שוק עבודה תחרותי ומתגמל יותר בישראל?
"מה שישפר את איכות החיים של האזרח בישראל הוא משק תחרותי. ככל ששוק העבודה יהיה תחרותי יותר ומבוסס על כישרון, המצב יהיה טוב יותר לצעירים, לנשים, למיעוטים ולכל מי שנמצא בשולי שוק העבודה. ככל ששוק העבודה מבוסס על קשרים ופרוטקציה, כך הוא מיטיב עם גברים באמצע החיים.
"זה לא חייב להיות בהכרח בסגנון של ארה"ב, אלא בסגנון של דנמרק. הדנים הבינו שכדי לייצר עוגת רווחה גדולה צריך כלכלת שוק יעילה. אז נכון שאנחנו לא דנמרק. אין להם חרדים, ערבים ועולים חדשים, אלא אוכלוסייה הומוגנית והשוויון שם גבוה, התוצר גבוה, והם יכולים לעשות יותר. אם גם אנחנו רוצים להידמות להם, אנחנו צריכים לשאוף לעוגה כלכלית גדולה שניתן לחלק מחדש בצורה צודקת באמצעות מיסוי, שירותי רווחה, בריאות וכדומה.
"אלא שלצערי הרב, השיח הציבורי לא מושך אותנו לכיוון של הסוציאל-דמוקרטיות המודרנית, כמו דנמרק, שמיישמת כלכלת שוק, אלא לכיוון של הסוציאל דמוקרטיות הישנות כמו יוון. ארגוני עובדים חזקים בשירותים המונופוליסטיים, זה יוון ולא דנמרק. לעומת זאת, שוק עבודה גמיש שמאפשר פיטורים גם במגזר הציבורי זו דנמרק, שבה אין קביעות במקום העבודה. מדיניות תקציבית אחראית, שבה הכנסות הממשלה הולמות את הוצאותיה - זה דנמרק. כך גם מגזר פרטי גדול ותחרותי עם מעורבות ממשלתית רק במקומות שבהם יש כשלי שוק. הפרטה של מה שסביר להפריט כולל תחבורה ציבורית, רכבות, נמלי ים - זה דנמרק".
דו"ח של מרכז טאוב מראה כי 13.4% מהמשפחות העובדות בישראל ב-2010 היו מתחת לקו העוני, לעומת 7.6% בלבד ב-1995. כלומר העבודה אינה מסייעת להיחלץ מהעוני.
"למה יש למשל כל כך הרבה עובדי קבלן? כי מישהו שנכנס בין המעסיק לעובד גוזר קופון נדיב לעצמו. אם הוא גוזר קופון כל כך נדיב, למה המעביד והעובד לא מתחלקים בעצמם בקופון? אחת הסיבות לכך היא שוק עבודה לא גמיש, מעסיקים שחוששים להעסיק עובדים שמא לא יוכלו לפטר אותם בשל חוקי העסקה, מעדיפים לעבוד עם חברות קבלן - והעובדים נפגעים".
הצעירים המוחים דורשים מהממשלה ליישם מדיניות של מדינת רווחה בתחום הדיור. בטווח הארוך הם צודקים?
"שוכני אוהלים שהם צעירים ומשכילים בעצם שייכים כבר למעמד הבינוני, דורשים הפוך מהאינטרס שלהם: יותר מעורבות של הממשלה. סוציאליזם מהסוג הישן. למשל, בנייה של דירות על ידי המדינה במחיר שהוא מתחת למחיר השוק. אנחנו יודעים שבעולם, דיור ציבורי הופך פעמים רבות לסלאם. פיקוח שכר דירה למשל ידוע ככישלון טוטאלי בניו יורק. גם בישראל חוקק ב-1954 חוק הגנת הדייר, והוא כישלון - זה לא הקטין את הבעיה בכלום.
"למעורבות כמו שהם דורשים צריך מימון, ומי יממן את זה? הם. מהאלפיון העליון לא יקחו יותר מסים. מהצד השני, מי ייהנה ממדינת הרווחה הזו? לא הם, כי אם החרדים, הנזקקים. אם יבנו דיור מסובסד, היקף הדיור המסובסד יהיה כזה שיהיו קריטריונים לקבלה. הקריטריונים יהיו מבחני הכנסה ומספר ילדים במשק הבית. החשבון יוגש לאותם צעירים בעוד עשר שנים".
המחאה משקפת געגוע עז למדיניות סוציאל-דמוקרטית, למדינת הרווחה של פעם.
"האדם הסביר מבין שצריך כלכלת שוק, אבל קיימת נהייה לא ברורה אחר הסוציאליזם.הסוציאליזם תמיד נשמע יותר טוב. קשה לצפות שקבוצה של צעירים ייצאו להפגין עבור ערכי הקפיטליזם, אבל אנשים רוצים לחיות בחברות כאלה".
פרופ' עומר מואב, לשעבר יועצו של שר האוצר שטייניץ, נמנה על מובילי השולחנות העגולים בכנס ישראל 2021.
מתכננים את עתידה הכלכלי והחברתי של ישראל
>> יוזמת ישראל 2021 מתייחסת לעתידה הכלכלי והחברתי של ישראל, תוך שהיא מבקשת להסיט את השיח הציבורי מעיסוק מוגבר באירועים השוטפים ובטווח הקצר - לעיסוק בעתיד ובטווח הרחוק, בהתבסס על דיאלוג ציבורי רחב.
בינואר נערך כנס ישראל 2021, בהשתתפות 1,800 איש, שהיה השלב הראשון בתהליך. באירוע המרכזי בכנס דנו המשתתפים סביב 175 שולחנות עגולים בגיבוש רשימה של הנושאים החשובים ביותר לתכנון עתידה הכלכלי והחברתי של ישראל. נושאי הדיונים היו חינוך, החברה הערבית, הדרך לשותפות ולצמיחה כלכלית, שוק העבודה, שילוב המגזר החרדי בכלכלה ובתעסוקה, תחרותיות הכלכלה הישראלית, קפיצת מדרגה כלכלית-חברתית לישראל, אפקטיביות הממשל והמגזר הציבורי.
בין האתגרים שעליהם הצביעו המשתתפים בשולחנות העגולים בתחום התעסוקה: שיפור מצבם של העובדים העניים, טיפול בפערי שכר וטיפול בשכר ברמות נמוכות, טיפול בפרדוקס שלפיו דווקא מחולל העוני המאסיבי ביותר בישראל הוא עולם העבודה והתאמת שוק העבודה לצרכים והערכים המשתנים של הדור הצעיר.
-
תיק אישי
-
קפה
-
פייסבוק
-
תגובות
-
רשימת קריאה
