רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא נמאס לכם לחשוד במנהלי העמותות?

שנתון הנתונים אודות העמותות בישראל מסיר עננת החשד מעל משכורות המנהלים

15תגובות

השבוע פרסם ארגון גיידסטאר, המספק נתונים אודות המגזר השלישי, את תמצית "שנתון העמותות בישראל". הרבה מאוד נתונים זיקק עורך השנתון, יו"ר גיידסטאר ישראל ד"ר ניסן לימור כדי להציג תמונה ברורה אודות 34 אלף עמותות המגזר השלישי. הנתונים שלא נאספו ולא פורסמו עד כה המבוססים על הדיווחים לרשם העמותות כוללים סכומי תמיכות המדינה לסקטורים השונים במגזר השלישי, נתונים אודות זכאות לאישור הטבות מס, השכר הממוצע לעובדים הבכירים ועוד.

הם מעניינים במיוחד שכן נופו מהם תאגידים ממשלתיים, הקדשים ואגודות עותומאניות, קופות החולים ומערכת ההשכלה הגבוהה שהנתונים שלהם מעוותים את התמונה הכללית בשל היקפם העצום ומורכבותם, ולכן הם מציגים את מה שניתן לכנות ארגוני מגזר שלישי מובהק, שהציבור אוהב לכנות: "העמותות".

אז מה קורה בעמותות? נתוני השכר הם אלו שמטבע הדברים מושכים את תשומת הלב הרבה ביותר. למי שמחפש שחיתות וניקור עיניים צפויה אכזבה: לא רק שנתוני המשכורות מלמדים כי אין שחיתות, הרי גם אין יותר מדי שומן: השכר הממוצע (שנקבע לפי חישוב השכר של חמשת מקבלי השכר הגבוה) דומה לשכר הממוצע במשק ומסתכם ב- 8,777 שקל לחודש ברוטו. איפה זה ואיפה משכורות העתק שמגלגל המגזר העסקי, ואפילו זה הציבורי.

אז נכון, בחינה של ממוצע המשכורת של בעל השכר הגבוה ביותר בארגונים עומד על 12,593 שקל לחודש ומספר תחומים - כמו בעמותות שעוסקות בפילנתרופיה - מרוויח בעל השכר הגבוה ביותר 20,523 שקל בממוצע לחודש או 18,570 שקל בארגוני הבריאות- אבל זהו זה, זו התקרה. התקרה הזו גם מבטיחה גם כי פערי השכר בין הבכירים לזוטרים בארגונים הם לכל היותר פי שלוש או פי ארבע, שוב: רחוק מאוד מפערים של פי 100 ויותר בארגונים עסקיים. אז נכון, תמיד יהיו עמותות שבהם המנכ"ל ירוויח סכום גבוה יותר, אבל את הארגונים הללו יש לבדוק כל אחד לגופו, ובוודאי שהנתונים הללו מלמדים כי בעמותות, בממוצע, שכר הבכירים מצוי בשליטה מלאה.

בשנתון יש עוד בשורה טובה: מהנתונים עולה כי חלה ירידה במספר העמותות החדשות שנפתחו. בחמש השנים האחרונות נרשמו בממוצע 1,499 עמותות מדי שנה, לעומת 1667 עמותות (מדי שנה) בחמש השנים שקדמו לכך, ו-1,807 לפני עשר שנים.

אלו בשורות טובות: היזמים והתורמים הפנימו כי יש מספיק עמותות פעילות שחלקן ממילא מתמודדות עם קשיים. המסר הוא: רוצים ליזום פעילות? תצטרפו לעמותה קיימת. לעומת זאת נרשמה עליה במספר העמותות שהוקמו בפריפריה: אלו בשורות טובות גם כן, שכן עולה מהם כי אזורי הפריפריה הבינו כי הדרך לשיקום חברתי וכלכלתי עובר דרך התאגדות והקמת מסגרות פעולה פנימיות בישובים.

אחד הנתונים המעניינים שעולה מניתוח הוא האזור הגיאוגרפי בו רשומות העמותות. מטבע הדברים, רוב העמותות רשומות במרכזי השלטון והעסקים - במחוז מרכז (19%), מחוז תל אביב (22%) וירושלים (25%). ירושלים ותל אביב גם מובילות את מספר העמותות ביחס ל 10,000 נפש –85 ו 55 ארגונים בהתאמה. אולם במקום השלישי נמצא מחוז מפתיע: מחוז יהודה ושומרון, שם רשומות אמנם רק 4% מהעמותות , אולם ביחס למספר התושבים הוא גבוה באופן חריג: 43 לכל 10,000 נפש . מה הסיבה לכך? לא לגמרי ברור, ולימור וצוותו יצטרכו לחקור זאת.

ייתכן כי באזור המשופע בפעילות פוליטית ודתית העמותות משמשות צינורות להזרמת כספים ליעדים שונים. אפשרות אחרת היא שמספר העמותות הגדול הוא צורך כלכלי - בהיעדר אזורי תעסוקה ותעשייה מפותחים עמותות הן דרך להתפרנס. תידרש בדיקה נוספת כדי להבין את הסיבה לכך.

השנתון גם עוסק בסוגיה טעונה פוליטית והיא איזו עמותה מקבלת אישור זיכוי במס ומי נדחית. בישראל כל עמותה שמבקשת לקבל אישור זיכוי במס צריכה לקבל אישור פרטני מוועדת הכספים: בשנת 2010 היו ל-4'280 ארגונים אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה המאפשר לתורמים להן ליהנות מזיכוי במס, כאשר 27.9% מהארגונים שנהנים מאישור כזה, הם ארגוני דת (הבא בתור הוא חינוך ומחקר - 25%) האם הדבר נובע מנגישות לכוח פוליטי? כנראה שכן. האם כדאי לשנות את החקיקה? לדברי לימור, במדינות ה-OECD די לעמותה לקבל אישור ניהול תקין המקנה אוטומטית גם אישור זיכוי במס.

עמותות ותורמים בוודאי היו שמחים לאמץ גם בישראל חקיקה כזו, אולם לא בטוח שדווקא בישראל הצדק אינו עם המחוקק. מאחר ומדובר בכספו של משלם המסים מי שצריך לקבוע לאילו תחומים יוקצה הכסף, באמצעות בחירת העמותות, הוא המחוקקים. אולם מאחר והקריטריונים להענקת האישור אינם גלויים או ברורים, על וועדת הכספים לקבוע ולפרסם קריטריונים כאלו, כדי לאפשר שקיפות ולעודד עמותות להגיש בקשה לקבל אישור כזה.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם