"אנחנו לא רוצים לתת לאנשים חכות - אלא להמציא מחדש את ענף הדיג" - ישראל 2021 - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ישראל 2021

"אנחנו לא רוצים לתת לאנשים חכות - אלא להמציא מחדש את ענף הדיג"

ד"ר ניר צוק, מנכ"ל הסניף המקומי של הארגון הבינלאומי אשוקה, מבקש להפוך את ישראל לאומה של סטארט-אפים מסוג חדש - כאלה המשקיעים בפתרון בעיות חברתיות בדרכים יצירתיות

3תגובות

>> "מכיר את הביטוי 'אם תיתן לאדם דג תאכיל אותו ליום אחד, ואם תיתן לו חכה תאכיל אותו כל חייו?' אז אנחנו לא רוצים רק לתת חכות, אנחנו רוצים לשנות את כל ענף הדיג". במלים אלה מסביר ד"ר ניר צוק, מנכ"ל אשוקה ישראל, את מטרת הארגון.

סטמפה ישראל 2021 - 2012

צוק הוא משקיע הון סיכון, אך הוא לא מחפש את ענקית האינטרנט הבאה, ולא מעוניין בשבבים או במכשור רפואי. אשוקה ישראל, סניף של ארגון אשוקה העולמי, היא אנג'ל חברתי: משקיעה ביזמים חברתיים עם פרויקטים מעניינים, ומקשרת ביניהם לבין גופים ואנשים שיוכלו לסייע להם, במטרה לפתור בעיות חברתיות.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

"כיום כל דבר נחשב יזמות חברתית. כל אדם שנותן שני שקלים לצדקה מגדיר את עצמו כיזם חברתי. אבל אנחנו באשוקה טבענו את המונח, ופירושו מציאת פתרונות חדשים לבעיות חברתיות קיימות - שינוי חברתי-מערכתי, עם דגש על המלה מערכתי", אומר צוק. "המטרה שלנו היא לחבר את הקהילה העסקית ליזמות חברתית, מתוך הבנה שלשתי הקהילות האלה יש מה ללמוד אחת מהשנייה, במקום המצב כיום, שבו היזמים החברתיים באים לקושש נדבות אצל היזמים העסקיים. שניהם פועלים בשיטות דומות, וחשוב לחבר ביניהם בצורה נכונה, כי אז הרווח יהיה הדדי ומושלם".

ניר צוק עמ' 16

אשוקה העולמית נוסדה ב-1981 על ידי ביל דרייטון, הידוע כ"סנדק היזמות החברתית", כארגון ללא מטרות רווח שנועד לתמוך ביזמים בולטים שביקשו לפתור בעיות חברתיות באמצעות גישה של קרנות הון סיכון. כיום פועל הארגון ב-72 מדינות בצפון אמריקה, מערב אירופה, אסיה והמזרח התיכון, ותומך ברשת של יותר מ-2,000 יזמים, המכונים "עמיתי אשוקה". לארגון הכנסות של קרוב ל-40 מיליון דולר בשנה.

בישראל תומכת אשוקה בחמישה יזמים, בנוסף לשלושה שנמצאים בתהליכי אישור על ידי המטה העולמי: תהליך ארוך יחסית שכולל שנה של בדיקות קפדניות. הפרס, אומר צוק, מורכב משלושה חלקים. "אחד הוא התמיכה הכספית, כמובן. הגענו למסקנה שכדי להשפיע ולהוביל לשינוי חברתי צריך להשקיע ביזם עצמו ולא בפרויקט או בארגונים. המרכיב השני הוא עניין החיבור, הרשת, את מי אתה מכיר ומה אתה יודע. יש יזמים ישראלים שחיברנו לקרן גייטס, לבנק העולמי או לממשלות, כדי לעזור להם לקבל הכרה ומשאבים מגורמים בינלאומיים. כך נוצרת קהילה של יזמים שעוזרים אחד לשני. המרכיב השלישי הוא ההכרה, שהיא חשובה מאוד מבחינה פסיכולוגית, כי אנשים חוששים הרבה פעמים שהם דופקים את הראש בקיר לשווא ומפקירים את המשפחות שלהם".

כל יזם בו משקיעה אשוקה, אומר צוק, מקבל משכורת של כ-100 אלף דולר במשך שלוש שנים. "רוב הכסף מגיע מתרומות מחברות ועסקים כמו גוגל ואיביי - חברות שהוקמו על ידי יזמים ומבינות שאשוקה ממשיכה את מה שעשו במובן העסקי, רק בהיבט החברתי. באירוע שעשינו במטה גוגל לפני כמה שנים, דיבר סרגיי ברין ואמר: 'אני פה כי אני מרגיש חלק מהקהילה שלכם, וכיזם בעצמי אני מכיר את תחושת הבדידות. לכן גוגל תומכת באשוקה שתומכת בכם'".

חברות, אומר צוק, גם יודעות למה הן משקיעות באשוקה - שכן יזמות חברתית היא דרך מצוינת לאתר עובדים מוכשרים. לדבריו, "עובדים כיום מחפשים מקום עבודה שבנוסף לתנאים טובים וכסף ייתן להם ערך מוסף ויחבר אותם לחברה. גוגל, למשל, משלמת לעובדים כדי שיעסקו בעבודה חברתית. זה עוזר למצב אותה כחברה חדשנית שמושכת טאלנטים בתקופה שבה המאבק על עובדים מוכשרים הופך לקשה במיוחד, ובנוסף, אנשים רוצים יותר ממסאז'ים ומשכורת גבוהה. הם רוצים משמעות".

אינקובטור ליזמות

צוק נולד ברמת גן לאב מחנך ואם אחות, שניהם יוצאי קיבוץ. במהלך לימודי התואר הראשון שלו במדע המדינה ויחסים בינלאומיים, באוניברסיטה העברית, עסק בנושאי חינוך, פיתח תוכניות חינוך במרכז רבין ויד שם, היה עוזר הוראה ועבד כחוקר בוועדת הרווחה של הכנסת, בנוסף למלצרות. לאחר מכן עזב לקיימברידג' כדי להשלים את הדוקטורט שלו במדע המדינה וסוציולוגיה. באותה תקופה החל לגלות עניין ביזמות חברתית, ובמקביל ללימודי הדוקטורט שלו עבד בקומיוניטי דיוולופמנט פאונדיישן, ארגון צדקה בריטי שמסייע ליזמים חברתיים העוסקים בפיתוח קהילתי.

ב-2005, לאחר שהשלים את הדוקטורט, גילה את אשוקה. מרוב התלהבות נטש את האקדמיה, הצטרף לארגון וחזר לישראל לפני שלוש שנים במטרה להקים את הסניף המקומי. "אנחנו רוצים שישראל תוכר כאומת סטארט-אפ, לא רק בהיי-טק אלא גם בתחומים החברתיים", הוא אומר. "כשעבדתי באשוקה הייתי ראש תוכנית העמיתים, ושכנעתי את הארגון להשקיע בישראל כי הראיתי להם שישראל אף פעם אינה רק ישראל, היא מחוברת לכל העולם וכל העולם צופה בה".

עם זאת, הוא אומר, "נושא האחריות התאגידית מגיע לישראל קצת אחרי שהגיע למקומות אחרים בעולם, שם כבר מדברים על שורה תחתונה כפולה - תשואה כספית ותשואה חברתית - ועל שורה תחתונה משולשת, כזאת שיש בה תשואה כספית, חברתית וסביבתית. בעולם הבינו ששורה תחתונה משולשת עוזרת לא רק לעולם, אלא גם לעסקים. הצרכן המתוחכם של המאה ה-21 לא רק מוחה נגד חברות רעות, אלא גם מתגמל חברות טובות".

בישראל עובדת אשוקה עם שותפות כמו מיקרוסופט, משרד עורכי הדין ש. הורביץ ושות', האוניברסיטה העברית ועיריית תל אביב, בנוסף לזרוע הישראלית של UBS. בנוסף לתמיכה ביזמים, הארגון גם עורך "אינקובטורים ליזמות חברתית", כפי שמגדיר אותם צוק - קבוצות עבודה וסדנאות שמעניקות לבני נוער כלים לשינוי חברתי בקהילותיהם. "תושב בדווי בחורה שבנגב יודע יותר ממני מה לא טוב ביישוב ואיך לתקן את זה. הוא צריך מישהו שיגיד לו 'כן, אתה יכול', ושיסביר לו שלא מסובך ליצור סדרי עדיפויות ולהרים טלפון לראש העיר. אנחנו מנסים לזרוע בהם את הזרעים של יזמות חברתית".

יזמות חברתית, אומר צוק, מסייעת לחברות לשמור על חדשנות ולהימנע מקיפאון. "ארגון שקופא על שמריו יעצור וייעלם. אנחנו באשוקה מאמינים במושג Changemaker - מחולל שינוי. כל חברה זקוקה למחולל שינוי, וכאלה אפשר למצוא ביזמות חברתית. ההבדל בין דטרויט לסן חוזה הוא שדטרויט נותרה תקועה עם תעשיית הרכב וסן דייגו שגשגה בזכות ההיי-טק, כי בה היה אחוז גבוה יותר של מחוללי שינוי".

לדברי צוק, העשייה החברתית היא הקו שמפריד בין חברות מהעולם הישן, שזמנן קצוב, לבין חברות ששייכות לעולם החדש. "נוקיה, למשל, מתהדרת בסיסמה 'מחברת בין אנשים' (Connecting People), אבל המטרות העסקיות שלה הן עדיין למקסם את הרווח לבעלי המניות. הסיפור החברתי עדיין תדמיתי בלבד ולא נכנס לליבה. לעומת זאת, בחברה כמו טומס שוז (TOMS Shoes), שבכל פעם שהיא מוכרת זוג נעליים תורמת זוג לאנשים במצוקה - הסיפור החברתי הוא חלק מה-DNA.

"חברות כמו טומס שוז מראות לאן העולם צועד היום: הצרכן ביקורתי יותר, התקשורת ביקורתית יותר, ולכן האינטרס של חברה הוא שיהיו בה כמה שיותר יזמים חברתיים, כמה שיותר אנשים שערים ורגישים לשינוי, כי אחרת היא תקפא על שמריה ותמות".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם