מה הייתם עושים אילו הקציבו לכם 150 מיליון דולר ועשר שנים לשיפור איכות החינוך בישראל? זה האתגר שעומד בפני אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ, שהוקמה במטרה המוצהרת "להזניק את החינוך בישראל באמצעות השקעה באיכות ההוראה בבתי הספר, בדגש על מתמטיקה ומדעים".

הקרן משתפת פעולה עם משרד החינוך בפרויקטים שונים, בהם תיכון וירטואלי למתמטיקה ופיסיקה, מאגר סרטי הדרכה למורים למתמטיקה, יצירת תשתית מקצועית למורים לפיסיקה בהובלת מכון ויצמן, פרס שנתי להוראה מצטיינת בתחום המתמטיקה ומדעים ואף תערוכת צילום בנושא ההוראה.

עם מקבלי המענקים מהקרן נמנים מכון ויצמן, אוניברסיטת תל אביב, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, מכון ון-ליר, תנועת פעילי חינוך ועוד. כיצד ניגשים למשימה גדולה כל כך? "ראשית", אומר הורביץ, "יש לבדוק מה עשו מדינות שחלה בהן קפיצת מדרגה בתחום החינוך. נעשו לא מעט מחקרים, בהם זה של חברת מקינזי מ-2007, שהשווה בין מערכות החינוך במדינות שונות. קשה להשוות בין מדינות שונות, אבל יש מקומות שמתקיימים בהם תנאים דומים לאלה שבישראל.

יום רביעי, 23 במאי, בנייני האומה – הכנס השנתי של יוזמת ישראל 2021. לרישום, לחצו כאן.

"הצעד הראשון בכל אותם המקומות היה השקעה גדולה במורים ושיפור איכות ההוראה בכיתה. זה נשמע טריוויאלי, אבל זה לא: עד אז, רוב הרפורמות נמנעו מלטפל במה שקורה בתוך הכיתה והתמקדו בניהול המערכת - רפורמות שכר, ארגון מחדש של חטיבות הביניים, ניהול הרשויות שאחראיות על המורים.

במדינות האלה הבינו שהמשתנה החשוב ביותר הוא איכות המורה, ולא, למשל, גודל הכיתה. יש מחקרים שמשווים מורים טובים שמלמדים כיתות גדולות למורים פחות טובים שמלמדים כיתות קטנות. הממצאים מראים שאיכות המורה משפיעה הרבה יותר".

הקרן מצטטת נתונים לא מחמיאים על מורים למתמטיקה בבתי ספר תיכונים בישראל: ממוצע הציון הפסיכומטרי שלהם הוא 570, בעוד ממוצע של סטודנט באוניברסיטה הוא 616. הציון הממוצע של סטודנטים במכללוות להכשרת מורים הוא 497, בעוד דרישות הסף הממוצעות בפקולטות המבוקשות הוא יותר מ-700.

ל-15% מהמורים למתמטיקה אין תואר ראשון במתמטיקה או בתחום קרוב, וגם לא תעודת הוראה. בשנים 1995-2009, שיעור המורים למתטיקה בתיכון שגילם יותר מ-50 עלה מ-20% ל-41%.

הושקע מאמץ רב בתחום השכר בניסיון למשוך כוח האדם איכותי. עד כמה השכר קריטי?

"שיפור תנאי השכר חשוב, אבל לא הכרחי. באף מדינה שכר המורה לא מתחרה בשכר שהוא היה עשוי להרוויח במקצוע שאינו הוראה. אבל ברור שהשכר ההתחלתי צריך להיות גבוה בהרבה. כשהסכמי השכר החדשים ייושמו, ישראל תהיה במקום טוב ביחס למדינות OECD.

"אבל מה שחשוב יותר הוא כיצד מביאים את השליש הטוב של הסטודנטים ללמוד הוראה וללכת ללמד. יש מקצועות כמו עבודה סוציאלית, חינוך מיוחד, רפואה או פסיכולוגיה שהשכר בהם לא גבוה, אבל אנשים מעולים בוחרים בהם ואפילו מוכנים לעמוד בתור. ההסבר לכך הוא שמדובר במקצועות 'קליניים': מקצועות שלוקחים פציינט ומביאים אותו מנקודה אחת לנקודה אחרת. הסיפוק הוא בכך שאתה 'עושה דרך', רואה פרי לעמלך. אין סיבה שהיחס להוראה לא יהיה כזה.

"אנחנו בנינו את מקצוע ההוראה כמו פס ייצור של שיעורים ושעות: מורה מוצא את עצמו עם ספר לימוד, מעביר את החומר לקהל של עשרות ילדים וצריך ללמד עשר כיתות, מאות ילדים. אז איך הוא יידע מי זה דני ואיך ללמד אותו? מדינות שבחנו מחדש את מערכות החינוך בנו אותן סביב התלמיד. הן מתמקדות באיתור הילדים המתקשים, בהצבתם בקבוצה קטנה, ובהשלמת הפער במהירות.

"דיברתי עם מורה פיני שעמד לצאת לפנסיה. הוא אמר לי, 'במשך כל הקריירה לימדתי חמש כיתות. לימדתי אותם מכיתה בי"ת עד כיתה יו"ד. אני כמו רופא המשפחה, מגדל את הילדים יחד עם ההורים. וכמו שרופא מפנה את הפציינט שלו למומחה, כך אני מפנה תלמיד שלי שמתקשה בשברים פשוטים למורה לשברים פשוטים'. במערכת החינוך בפינלנד יש גם תפקיד של מורה אומן - מורים צעירים רואים אותו מלמד, והוא יושב בשיעורים שלהם. הם שינו גם את הדרך שבה מורים לומדים. עיקר הלמידה נעשית בהכשרה שכוללת תרגול וסימולציות".

כיצד בכוונתכם ליישם את הגישה הזאת בישראל?

"החלטנו להתמקד בהוראת המדעים והמתמטיקה בתיכון. בעולם, אחד מכל חמישה ילדים בגיל 15 הוא ברמות הגבוהות במתמטיקה ובמדעים. בישראל רק 6% מהתלמידים. מספר הילדים שניגשים לבגרות בחמש יחידות במתמטיקה בירידה מתמשכת, ובשליש מבתי הספר העיוניים כבר לא מציעים פיסיקה לבגרות. צריכים לשאוף לכך ש-20% מהתלמידים יהיו בוגרי מגמה ריאלית.

"יש אתגרים נוספים. כיום לא מלמדים כימיה בחצי מבתי הספר במגזר היהודי. פיסיקה ומדעי המחשב הם מקצועות לבנים, עם יחס של תלמידה אחת לשלושה תלמידים. לעומת זאת, בכימיה ובביולוגיה יש רוב לבנות. יש גם בעיית נשירה: ילדים בוחרים ללמוד פיסיקה או מתמטיקה בכיתה יו"ד, אבל נושרים בי"א-י"ב. יש מורים שלא מעוניינים שהכיתות יהיו גדולות. תלמידה בכיתת פיסיקה שלא הבינה את החומר ושלהוריה אין יכולת לממן מורה פרטי, תעזוב את המגמה. יש הרבה תלמידים שיכולים ורוצים, ורק צריכים תמיכה והוראה שתתאים להם. יש פה מקרה מבחן מאוד מעניין לרפורמה".

למעשה, קהל היעד שלך הוא מורים. למה לא להתמקד גם בתלמידים?

"בחרנו לעזור למערכת לעזור לעצמה - ואי אפשר לעשות את זה בלי להשקיע במורה: הילדים אוהבים את המקצוע אם המורה טוב. למורים יש השפעה עצומה, ולכן החלטנו להישאר ממוקדים - להביא אנשים טובים ולבנות להם סביבה טובה ורשתות תמיכה".

אתם מתמקדים בתיכונים. למה לא להתמקד גם בחינוך לגיל הרך או בבתי הספר היסודיים?

"בישראל משקיעים בבתי הספר היסודיים יותר מבמדינות אחרות. ההשקעה הגדולה ביותר היא ביסודי. כאשר ההתלמיד מגיע לחטיבת הביניים, הוא מגיע לתחנת הרכבת. יש המון מקצועות. אין יותר מחנכת שמלווה אותך. זה הרגע שבו נדרשת העבודה ה'קלינית'".

הקרן הגדולה ביותר לחינוך

קרן טראמפ היא מהקרנות הגדולות בישראל, ומתכננת השקעות בסך 15-20 מיליון דולר מדי שנה במשך עשור. לשם השוואה, שתי הקרנות הגדולות בישראל, יד הנדיב ורש"י, מחלקות מדי שנה כ-30 מיליון דולר, אך אף אחת מהן לא מתמקדת רק בחינוך.

כיצד תדעו שהצלחתם?

"נדע כאשר יחול שיפור משמעותי במספר התלמידים שבוחרים ומצליחים במדעים ובמתמטיקה בבתי הספר העל-יסודיים. הגדרנו מתווה לקרן לעשור הקרוב, והמשוב שמגיע מהשטח מלמד אותנו רבות. למעשה, אנחנו פועלים כמו פייסבוק: אנשים מגיבים כל הזמן. זה הדבר החדש - אנשים החליפו את הייאוש ברצון לעשייה. החינוך בישראל משנה כיוון ונתחיל לראות את זה בקרוב. העשור הקרוב הוא הזדמנות מדהימה. גם לציבור, גם לממשלה, גם לפילנתרופיה".

בחרתם במודל של קרן מתכלה. זה לא עומד בסתירה עם חינוך כתהליך ארוך טווח?

"יש לנו חיי מדף קצובים של עשר שנים. אנחנו חייבים לפעול עכשיו, עם כל מי שמעוניין ונחוש להשפיע. בישראל יש חלון הזדמנויות של עשור, כיוון שהמגמות הדמוגרפיות הן כאלה שאם לא נשפר את החינוך, בעוד עשור זה עלול להיות מאוחר מדי. אנחנו משתפים פעולה עם מי שאפשר: עם הממשלה, עם משרד החינוך, עם רשויות מקומיות ועם הרבה קרנות אחרות.

"במקומות רבים בעולם קרנות יצאו מפעילות בתחום החינוך. הן התייאשו, כי זהו תחום שדורש משאבים עצומים והם הרגישו כמו טיפה בים, מה גם שהגרפים הראו ירידה ממושכת בהשקעות. אבל העובדה שיש מדינות שמצליחות לשפר את מערכות החינוך שלהן עוררה מחדש את העניין של הקרנות בחינוך.

"בקרן גייטס, למשל, מצלמים אלפי כיתות ומנסים לפצח את הקוד שהופך מורה למורה טוב. זו סנונית ראשונה. בקרן קרנגי מתמקדים בהבאת טאלנטים להוראה. זה לא היה קיים לפני שלוש שנים. פתאום רואים שאפשר".

מסקר שערכה קרן טראמפ באמצעות חברת מותגים ומתפרסם כאן לראשונה, עולה כי 61% מהנשאלים אינם מרוצים ממערכת החינוך בישראל. בסקר נשאלו כ-500 איש על עמדותיהם בנוגע למצבה של מערכת החינוך בישראל.

באופן מפתיע, שיעור המשיבים הצעירים (גילאי 18-34) שהיו מרוצים ממערכת החינוך גבוה פי שלושה משיעור המרוצים בקרב מבוגרים (גילאי 45-64).

69% מהנשאלים סבורים כי תפקידה העיקרי של מערכת החינוך הוא להקנות לתלמידים ערכים והשכלה. 47% סבורים שהמקצועות שאותם מערכת החינוך צריכה לחזק הם מתמטיקה ומדעים. התשובות לשאלה 'מה דרוש תיקון במערכת החינוך', התפלגו בין צמצום מספר התלמידים בכיתה (30.3%), צירוף מורים איכותיים להוראה (29.7%) ומתן תשומת לב אישית לכל תלמיד (24%).

הצעירים (גילאי 18-24) נתנו עדיפות דווקא לצירוף מורים איכותיים להוראה (35.6%), ופחות לתשומת לב אישית לכל תלמיד (27.9%) וצמצום מספר התלמידים בכיתה (22.5%).